איך שולטים ברגש?

[McFreaKy]

איך שולטים ברגש?

מזמן הבנתי שאי אפשר לבחור את הרגשות, רעים וטובים כאחד. השאלה שלי היא אחרת, איך... לנהוג בהם? לנווט אותם? משהו? אסביר. יש לי בעיה לא קלה עם רגשות. ברגע שאני שומע למשל משהו, כמובן רציני, לא שחבר ביטל לי סרט או נכשל במבחן או לא יודע מה, אבל משהו מספיק רציני, שעושה לי רע ומצב רוח, זה לא סתם עושה את זה, זה פשוט זורק לי את המצב רוח לקרשים, ומילא זה, זה פשוט כמו חור שחור - שואב ממני כל כח ורצון לכל דבר אחר, קשור או לא קשור. אפילו אם אני במצב רוח טוב, יחסית או בכלל, בשורה אחת רעה והכל פתאום נראה כל כך רע יותר, אני מוצא את הרע בכל דבר ופתאום שוב כבר אין לי חשק לצאת מהבית, לעשות משהו, לדבר עם אנשים.... כי רק זה נמצא לי בראש ושום דבר אחר. וזו הבעיה שלי גם עם מסגרות כרגע. ולמה אני למעלה מחצי שנה פשוט בבית. ועוד חודש אני מתחיל את השירות הלאומי ובדיוק עכשיו דבר כזה קרה שוב ואני חושב שאם למשל זה היה קורה עוד חודש שהייתי כבר בשירות לא הייתי מסוגל היום בבוקר לקום וללכת לשם כאילו כלום. ואסור שזה יהיה ככה, זה לא בריא, לא טבעי ולא נכון, אבל אני לא יודע איך פשוט להתמודד עם משהו רע כזה ולהמשיך לתפקד בלי שזה יוציא אותי לגמרי משיווי משקל. אוף.

 

[SHEX]

לאחרונה חשבתי על זה הרבה...../images/Emo95.gif

אני מתנהג בדיוק ההפך ממך. כשיש לי משהו שמפריע לי, אני קודם כל מתנהג כאילו הכל בסדר. משקר לכולם. קודם כל משקר. לרוב אני לא מתמודד עם הדברים בצורה שהיא בהכרח הטובה ביותר, אלא פשוט מחכה שיעבור לי ובינתיים חי כאילו הכל בסדר... מדי פעם יש את הבנאדם האחד [שאתה בטח גם יכול לנחש די בקלות מי הוא] שאני אדבר איתו על זה, וזהו... ולאחרונה חשבתי על הנושא שלרוב מפריע לי הכי הרבה [שוב, אתה בטח יכול לנחש מאוד בקלות מה הוא] וניסיתי לחשוב למה זה מפריע כל כך... המחשבות האלה הביאו אותי להרבה שאלות.. למה בעצם זה מפריע לי כל כך? ועוד כל כך הרבה זמן? האם התגובה שלי היא בפרופורציה לגודל המקרה? כמה אני באמת מרגיש את מה שאני מרגיש? או שאני בכלל סתם מעצים את התחושה הקשה כי ההגיון אומר לי שזה אמור להפריע לי? הרי זה באמת מפריע, אבל באמת עד כדי כך? נסה לשאול את עצמך את השאלות האלה, ועוד שאלות שתחשוב עליהן בעצמך, כי אתה מכיר את עצמך הכי טוב, כנראה... אבל אל תפחד לענות על השאלות האלה, למרות שזה דבר שדורש המון אומץ - להודות מול עצמך שאולי אתה טועה? אולי אתה אמור לשנות קצת עצמך? לדרוש שינוי זה אחד הדברים היותר קשים שיש. בייחוד כשזה מעצמך. אחרי שתענה על השאלות עם עצמך, ותצליח אולי להבין ממה הכל נובע, ולנתח את הכל כמו שצריך, נסה לא לפחד לעמוד עם המסקנות שלך, ולהתחיל לשנות את המצב שלך... ובכל מקרה, אני חושב שהדברים שאמרת לי היום בבוקר הגיעו ממקום מאוד בוגר ומאוד נכון, וממש שמחתי על הדברים שאמרת, כי אחרי הרבה זמן ראיתי אותך סוף סוף גם אומר מה שמפריע לך וגם מתמודד עם זה בצורה בוגרת ונכונה, אחרי הרבה פעמים כשהלכת או לכיוון של להגיד מה אתה מרגיש ולברוח עם זה, או להתמודד עם הדברים ולהיות הכי בוגר שרק אפשר, אבל על חשבון הוצאת הרגשות החוצה... הכי חשוב - אל תפחד מעצמך. ואם אתה צריך משהו, אל תהסס להתקשר/לסמס..

 

[ToryMaster]

לא שולטים ברגשות, שולטים בתגובות

קשה, עצוב, כואב, בא לך לשכב במיטה ולמות - אבל אתה לא תעשה את זה. זו בחירה, הכל בבחירה אם להיכנע לזה או לעשות למרו תזאת, ויודע מה? אולי לא יהיה הכי כיף, אולי לא תהנה במיוחד, אולי אפילו תסבול קצת, אבל זה אימון חשוב לחיים, להמשיך ולעשות למרות שקשה, וזה נעשה קל יותר ויותר.

 

[hodayoyo]

גל

כבר כתבו את הדברים החשובים, ואני בעיקר מקווה שבשירות תמצא את המקום שלך ואז, אם תרגיש שאתה עושה משהו נכון וזקוקים לך, זה יתן לך דחיפה לקום מהמיטה גם בבוקר הכי קשה שלך. אתה לא צריך ללכת לשם כאילו כלום, גם אני מגיעה ורואים שעובר עלי משהו, כי אני לא מסוגלת להשאיר הכל מאחורי בזמן העבודה, אבל אני שם ואני מתפקדת ורוב הפעמים הילדים שלי משכיחים ממני את המצב רוח הרע. המקרה הכי בולט היה שביום שבו הודיעו לי שאני לא ממשיכה בגן הזה שנה הבאה ואני הייתי שבורה, נתנו לי חצי שעה הפסקה וזרקו אותי חזרה לשיעור עם ילד והוא העלה אותי מהתהום שהייתי בה. אם תהיה במקום טוב, יהיה לך הרבה יותר קל.

 

[noosh]

זו שאלה ממש טובה

ואני משערת שזה משהו שלומדים עם ההיכרות שלך עם עצמך. אין לי באמת תשובה טובה לזה, כי גם אני מתמודדת עם אותה שאלה. אולי אפשר להסתכל על המצב בצורה קצת יותר קרה ואנליטית: כשאתה מרגיש רע, לשאול את עצמך למה אתה מרגיש רע, ומה אתה הכי רוצה לעשות בתגובה לזה. ולנסות לחשוב על עוד דברים לעשות בתגובה לזה, שיכולים אולי להקל יותר אפילו שהם לא בעדיפות ראשונה. אני אישית מאמינה שלא צריך להתווכח עם רגשות, ולא צריך להתכחש להם. אם אני עצובה, אז אני לא יכולה לשקר לעצמי ולהגיד לעצמי שאני לא, ואני גם לא מאמינה שצריך, כי אני חושבת שרגש זה דבר חשוב, לטוב ולרע. אני כן חושבת שיש דרך להתמודד עם התגובות שלנו לאותם רגשות, והיא לא צריכה להיות קיצונית. אתה מרגיש שכשמשהו רע קורה הוא משפיע עליך בצורה דראסטית ו"בולע" את כל מה שמסביב. כלומר, אתה לא מסוגל לבודד את אותו דבר רע ולהתמודד איתו בנוסף לשאר הדברים שאתה חווה. אולי אתה יכול לנסות להתרכז בזה - בבידוד של רגש מסויים, לא בצורה של התכחשות לו, אלא בצורה שלא תאפשר לו לפגוע בדברים אחרים שקיימים בך אותו הרגע. למשל: היה לך ריב עצום עם ההורים שתסכל אותך מאוד, וגרם לך להיות עצבני ומדוכא. אתה צריך להגיע לעבודה בבוקר, אבל הדבר היחיד שבא לך עכשיו הוא לישון או לקום וללכת למקום אחר. הרגש השלילי הזה יכול להשתלט לך על כל המחשבות וסדר היום ולאכל את כל שאר הרגשות והמחשבות שמתקיימים בך בו-זמנית, ואתה גם יכול למצוא את הדרך לבודד את הרגש הזה, ולנסות לחשוב איך לפתור את המצב בלי שהוא ישתלט עליך. למצוא את הדרך ללכת לעבודה בבוקר ולהנות ממה שגורם לך שם הנאה, לדבר עם אנשים קרובים שיעזרו לך להסתכל על הריב הזה ולחשוב איך אתה פותר את המצב או מרגיע את עצמך. אין שום סיבה בעולם שלא תהיה עצבני כשאתה עצבני, זה פשוט לנסות ולשלוט בעוצמה של הרגש בהתאם למה שהסביבה והזמן מאפשרים לך. יש משהו בשם "דפי מחשבות", שלדעתי מיועד בעיקר למצבי חרדה או מחשבות אוטומטיות שליליות (אני ממש לא בטוחה בכל מה שאינ אומרת עכשיו, אז מי שיודע טוב ממני מוזמן לתקן). זה עוזר להסתכל על דברים וללמוד לשלוט במחשבות האוטומטיות האלה ובעיוותי המחשבה. אם תרצה, אני יכולה להסביר לך קצת על זה. אישית היה לי קשה להשתמש בזה, אבל אינ יודעת שזה עוזר מאוד.

 

[ToryMaster]

מה זה? ../images/Emo2.gif

 

[noosh]

בגדול:

יש הגדרות לדפוסי מחשבה מעוותים, וכשאת נכנסת למצב כזה, של מחשבה שלילית אוטומטית, המטרה היא בעזרת שאלות מנחות שעליהן את עונה בכתב, לאתר את סוג המחשבה ו"לטפל" בה ברציונאליות. בקישור הזה מסבירים יותר טוב ממני, ויותר מפורט: http://157.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=198&a=74715&c=1402&sc=0&ssc=0 (כמובן שזה לא תקף רק לה"א, אלא לכל סוג של מחשבה חרדתית או דפוס מחשבה מעוות. השתמשתי בזה, למשל, בתקופה שבני סלע ברח מהכלא). אישית, היה לי קשה מאוד להשתמש בזה, פשוט כי אני לא טיפוס כותב (פיזית, לשבת ולענות על שאלות). אבל לפי מה שהבנתי זה ממש עוזר, וכשקולטים את הפרנציפ זה מחלחל פנימה ומספיק להזכר בזה, לא חייבים לכתוב.

 

[יעל ניסן]

דפי מחשבות

זו טכניקת ניתור הקשורה ל-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). המטרה שלה היא כפולה: 1- לעשות משהו לא ממשי שקורה בראש למציאותי לפחות על הדף ואז אפשר לפחות להפעיל על המציאות החדשה שחיה על הדף שאלות מציאותיות של כמה, למה, באיזו עוצמה וכו'. שאלות של ניתור שבדרך כלל הפלוס המיידי שלהם הוא שרואים שהעוות הראשון - הכללה - אינו נכון. לא *כל* היום עצבנים על *כולם* יש ניתור ורואים בדיוק כמה עצבנים ועל מי ומשם אפשר להתחיל איזה מסע להבין קצת יותר טוב מה קורה. 2- כשעושים ניתור קורה באופן אוטומטי משהו מופלא. עולים בדרגת החשיבה - לא מבחינת ה-IQ אלא מבחינת הפרספקטיבה. כשאדם מתבונן על עצמו מרגיש ורושם את הדברים הוא לא נמצא ב-100% בהרגשה כי יש לו מטלה להתבונן ולרשום. הפרספקטיבה הזו מאוד חיונית להמשך הטיפול.

 

[ToryMaster]

זה מושלם, תודה לשתיכן ../images/Emo9.gif

 

[McFreaKy]

תודה לכולם על ההקשה והעצות. ../images/Emo23.gif

לקחתי לתשומת ליבי, באמת. בינתיים אני משתדל ליישם.