'כל כך מבין אותך כי אני בדיוק באותו מצב'. אבל הבנתי כבר שניסיתי הכל (לא חושב לכפות עצמי או להיות סטוקר יעזור או שזה משהו לגטימי) לכן אני מנסה להמשיך הלאה. שבוע קסום של ניסים ונפלאות וחג אורים שמח
אין מה לעשות... אלא לתת לזמן לעשות את שלו. הזמן לא ישכיח ממך את ההיסטוריה, אבל עם הזמן, את תדעי לחיות יחד עם זה, ואז זה לא ייראה כפצעים שממשיכים לכאוב בלב. עם הזמן אנחנו לומדים לחיות עם הכל (אפילו אהבה שלא ניתנת ליישם אותה עד הסוף). שום דבר לא נשכח, ואותם פצעים ילוו אותך כל הדרך, אבל בלי כאב.
שכל מה שכתבת זה באמת נכון. עם הזמן הפצעים ילוו אותי בלי כאב... כי נכון לעכשו הלב כל כך כואב, שותת דם הייתי אפילו מעיזה לומר... שנה חלפה והכאב הזה עדיין מדמם כמו אתמול...
אל תפצפי לשכוח.. הזכרון שלנו בנוי בצורה כזאת-שאת הרוב אנחנו פשוט זוכרים..ואת המשמעותי ביותר-זוכרים הכי טוב. אז תתני לזה להשאר בזכרון.. מה שכן תנסי לעשות-זה להשאיר אותו רק כזכרון.. משהו חיובי ממנו למדת, שעשה לך טוב.. כשלב שהיית צריכה לעבור כדי להתבגר צעד אחד נוסף. ברגע שתתני לעצמך את האפשרות להמשיך הלאה.. ברגע שתפנימי שזה טוב שהכרת אותו ושהוא נתן לך עוד ניסיון לעתיד-אז באמת הוא ישאר רק בתור זכרון