איך שוברים לופ?

Palm tree

New member
איך שוברים לופ?

נו אתם יודעים למה אני מתכוון. הלופים האלו שפתאום אנו מוצאים את עצמם תקועים בהם. לדוגמא: אני אוכל הרבה, אז אני שמן. אני שמן, אז אני בעל ביטחון עצמי נמוך. אני בעל ביטחון עצמי נמוך, אז אני מחפש נחמה. אני מחפש נחמה, ומוצא אותה באוכל. או לדוגמא: אני יודע שהמחלה שלי היא פסיכוסומטית. אבל המחלה לוקחת ממני את היכולת לעשות את מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני נעשה מאוד ממורמר. כל הרגשות האלו יוצרות מחלה פסיכוסומטית. איך שוברים את הלופים האלו? בהתחלה חשבתי שלכל אחד מן הלופים יש פיתרון אישי משלו, אך ידידה טובה שלי אמרה לי שלדעתה, לא כך המקרה. לפי דבריה, יש פיתרון כולל לכל הלופים, משום שזו אותה תבנית התנהגות שמתרחשת בנסיבות שונות. בפיתרון תמיד היתה מידה מסויימת של התעלמות מוחלטת מהלופ, והתמקדות במשהו שונה לחלוטין, ואז הייתי מחליק החוצה מהלופ בעדינות. קוויתי שתוכלו לעזור לי בנושא. הלופ שלי הולך ככה: אני כל הזמן מותש ועייף, כל הזמן עצלן. אני נורא רוצה לצאת מזה. בגלל שאני נורא רוצה לצאת מזה, אבל לא יוצא מזה, אני מרגיש המון רגשות אשמה. בגלל רגשות האשמה, ההערכה העצמית שלי יורדת ואני בטוח שלא אוכל להצליח לצאת מזה ולהשיג הישגים. בגלל זה, אני נשאר מותש ועייף.
 
פלם טרי -לא מבינה מה אתה רוצה../images/Emo12.gif

האם אתה רציני??? סלח לי אבל הגישה שלי אליך תהיה הפעם תוקפנית. לדעתי אתה אוהב לקטר ונהנה מהרווח של זה שמקשיבים לך. מה השטויות שלך? אתה רותה לצאת מההתשה ומהלופ של העיפות אז תחליט כבר, אבל באמת ובתמים. קום על רגליך!!! תתחיל לצעוד בחדר הלוך חזור 10 פעמים מקיר לקיר. עשה 10 כפיפות בטן!!! 10 כפיפות מרפקים!!! 10 ניתורים במקום!!! צא החוצה והקף את בלוק הבנינים שאתה גר בו או את השכונה הקרובה שלוש פעמים ברציפות. הכנס הביתה ועלה רד על כיסא 10 פעמים. איך אתה מרגיש עכשיו? נגמרה העיפות נכון??? שום רגשות אשמה לא צריכות להיות כאן. הפסק להיות כל כך ביקורתי כלפי עצמך. הסתכל על המראה ותגיד אני רזה 10 פעמים!!! תחשוב כמו אדם רזה, ותראה איך אתה הופך להיות רזה ואיך הבטחון העצמי שלך עולה בהדרגה. אז קדימה תפסיק לבלבל לעצמך את השכל וגש לעבודה. בהצלחה!!!
 

Palm tree

New member
לא הבנת אותי כראוי

לא אמרתי שאני מתנסה עכשיו בכל הלופים האלו, אלא רק נתתי אותם כדוגמא. ובקשר ללופ שלי, את חושבת שלא נסיתי לצאת ממנו? את חושבת שלא קמתי ועמדתי על הרגליים ונסיתי עוד פעם ועוד פעם?? ובכל פעם שנסיתי הצלחתי, אבל בכל פעם גם נפלתי מחדש. את חושבת שהייתי טורח למצוא פורום שכזה ולכתוב בו הודעה, אם הבעיה היתה פשוטה כל כך?!
 

ASSP

New member
רוצים ולא מצליחים../images/Emo16.gif../images/Emo54.gif../images/Emo16.gif

היי PALM TREE. לצערי הרב לכל אחד מאיתנו יש דברים שאנחנו רוצים לעשות אותם,אך לא מצליחים. למה? אם נתעמק לעיניני רוחניות אז קיים בכל אחד מאתנו כח מודעות שלילי שמונע מאיתנו התפתחות רוחנית. גורם לנו כל הזמן להשאר בתוך הלופים שלנו. האנושות כולה נמצאת בלופ אחד גדול של שינאה וכאוס. לכן כל הלופים דומים לומרות שהם שונים. לכח הזה יש הרבה שמות ברוחניות:מודעות שלילית,שטן וכו.. איך לשבור אותו? יש לכך כלים,אבל אין פטנטים. יש עקרונות כלליים מנחים,אך אין מרשמים מדויקים בנוסח 1)תקום ב6 בבוקר. 2)תתפוס חתול שחור. 3)תעשה אבקה מזנב שלו ותערבב אותה אם מיץ תפוזים . אז קודם כל חשוב לנסות!!! אחרי זה עליך לבחור כלים רוחניים המתאימים לך. אני מנסיון אישי יכול להגיד לך שלימודי קבלה עזרו לי בשבירת הלופים שלי. זה לא יהיה קל,אך נולדת כדי להצליח ואין שום סיבה שלא תצליח. בהצלחה
 

almanach

New member
שבירת לופ/ בניית לופ

שלום לך. אכן הלופ שאתה מתאר הוא מצב מאוד נפוץ ואתה מתאר אותו בצורה מדוייקת. דבר זה קשור בחוק הנקרא חוק האוקטאבות (או חוק השבע). בלי להכנס לחוק אני אנסה להסביר לך בכמה מילים פשוטות את המצב ואיך ניתן בעזרת אימון להשתחרר ממנו. דמיין ספירלה שמתחילה בנקודה קטנה ובו זמנית גם מתרחבת וגם מתפתחת כלפי מעלה. אפשר לראות אותה גם הפוך. מתחילה למעלה ורחבה כאשר היא יורדת ובו זמנית מצטמצמת לנקודה. הלופ שתיארת הוא ספירלה יורדת. אתה יכול לדמות את רוחב הספירלה לכמות המאמצים המושקעים ואת הגובה שלה לתוצאות שמושגות. בספירלה יורדת אתה פחות ופחות מנסה ולכן פחות ופחות משיג תוצאות. חשוב להבין את המקום האמיתי בו אתה נמצא בספירלה! אם אתה נמצא למטה אתה לא יכול לעשות את כמות הדברים שהיית עושה לו היית גבוה יותר. אם אתה מציב לעצמך מטרות גבוהות מידי אתה תיכשל ויתחילו רגשות האשם, ועוד רגשות שליליים (שהינם למעשה רגשות לא טבעיים). העייפות נובעת מהרגשות השליליים. הם שורפים אנרגיה. פשוט שמח. אין כל תועלת ברגשות אשם. עשה עשייה קטנה. כדי להתחיל בספירלה עולה צריך להציב מטרות שניתן לעמוד בהן. ברגע שהצלחת במטרה קטנה אתה שמח -> נוצרת בך אנרגיה -> אתה רוצה לעשות עוד -> אתה מצליח במטרה קצת יותר גדולה וכן הלאה.
 

Palm tree

New member
זה שונה מזה

זה פשוט נחת עלי יום אחד בהיר כמו פצצת אטום. אני אפילו לא מתקלח..אפילו לא יוצא עם הכלב..אפילו לא מצחצח שיניים. להכל יש כ"כ הרבה כובד. להכל יש אותה תחושה שיש לאדם שמעירים אותו ב-4 בבוקר ומודיעים לו שעליו ללכת עכשיו לעבודה ברגל בקור. ואין שום סיבה! כלומר, יש סיבות, אבל הן כ"כ טריויאליות עד שהן לא מסוגלות להוות את שורש הבעיה. אין שורש לבעיה. עצם העובדה שיש בעיה, זהו שורש הבעיה. אין מקום אחד שתוקפים ואז הכל מסתדר, זה לא כ"כ פשוט. את הפצצה הזאת לא כ"כ קל לפרק. לא פשוט מכבים את הפתיל. לא פשוט גוזרים את החוט הכחול.
 

femme_fatal

New member
ובכן, ידידי היקר

הבעיה שתיארת היא שכיחה ביותר (ביחוד בעולם המודרני והמנוכר כיום), ופתרונה לצערי טמון אך ורק בך. יסכימו איתי מצדדי פרויד, שהדרך להתמודד עם המבוי (הכמעט סתום הזה) היא בתהליך ההכרה. כלומר, הבעיה שלך נובעת מחלק תת-מודע בך שזועק לעזרתך. התשישות והעייפות שלך הם לא המחלה כי אם התסמין. צעד חשוב שעשית הוא להודות בבעיה. כעת עליך לחפור בנבחי נפשך על מנת להבין מהו מקור חוסר האנרגיה שלך. שיטה דיי ידועה היא להתחיל לכתוב על דף דברים אקראיים שצצים ועולים במוחך כשאתה מתמקד וחושב על הבעיה שלך. לאדם יש הרבה מרתפים אפלים ודלתות צדדיות שהאני המודע שלו לא מכיר בהם. אגב, התובנה שציינתי מושרשת בבסיס עמדתה של תרבות המזרח. לפי כל מני תורות הינדו, אם למשל כואבות לך העיניים סימן שאתה מסרב לראות משהו שעומד בדיוק מתחת לאפך. אם אתה משתעל (בעיה בצ'אקרת הגרון) אזי הגוף שלך מאותת שיש לו קושיים בהחצנת רגשותיך, שאולי קשורים בהפנמת יתר או ביישנות. ואם ניקח את הדוגמא שנתת בעניין בעיית ההשמנה, אדם שמרגיש צורך בולמי לאכול, הוא אדם שמנסה למלא את החסך הרגשי שלו. הלופ שתיארת מציג את התוצרים של הבעיה. ברגע שתבין היכן מצוייה הבעיה האמיתית שלך, תוכל להתמודד ביתר קלות עם התסמינים (כלומר עם התשישות והעייפות). הדרך ללב הבעיה תיהיה קשה אבל לא בלתי אפשרית.
 
לכל בעיה יש פתרון עוד טרם נוצרה...

הבעיה. בעיה=שורש כאב=תוצאה בכל בעיה שאנו באים לטפל עלינו לאתר קודם כל את השורש ובו לטפל וזו התרופה.
 

Palm tree

New member
לא תמיד

אני יודע מזמן מה השורש. אני יודע מזמן מה הגורמים. אני יודע את התשובות לכל הבעיות ולכל השאלות ואני יודע למה הכל קורה ומה גורם לזה לקרות וזה לא עוזר בגרוש! בואו ואסביר לכם למה. דמיינו לעצמכם שהייתם פותרים תרגילי מתמטיקה מסובכים בראשכם, מהרגע שהייתם מתעוררים ועד לרגע בו אתם נרדמים. כל פעם שאתם נתקעים על תרגיל אחד, אתם עוברים להבא, או חוזרים לקודם. כשמגלים את התשובה, כבר לא נשארה לכם שום אנרגיה ליישם אותה, והיא מאבדת ממשמעותה. כך אני מרגיש. כל הזמן מתחוללים קרבות בתוך ראשי, בהם אני מנסה לשכנע את עצמי לצאת כבר מהחור הזה. אם הייתם במצב שכזה, אתם באמת חושבים שהיה נשאר לכם כוח למשהו אחר? דמיינו שכרגע נחתתם מטיסת 14 שעות בה בקושי ישנתם, ואיך שאתם יורדים מהמטוס אתם צריכים לחזור לעבודה ולחייכם הרגילים. הייתם מסוגלים לעשות זאת? אני הייתי מסוגל פעם. פעמיים. גם יותר. אבל כל יום ויום כל הזמן כל רגע, לזה כבר אין לי כוח. לא נשאר כוח נפשי. לא נשארת לי אנרגיה. לא נשארת מוטיבציה. ואל תחשבו שאני לא מנסה לעודד את עצמי, ואל תחשבו שלא הלכתי לדיאטנית כדי לבדוק אם אולי אני לא אוכל נכון, ואל תחשבו שאני לא עושה ספורט בניסיון לשפר את הרגשתי. זה כל הקטע בלופים, עצם העובדה שאתה תקוע בלופ היא היא שורש הבעיה.
 

femme_fatal

New member
palm tree

אני מבינה ללבך, התהליך אותו אתה עובר אינו זר לי. אני מאמינה גם שאתה מודע לכל שלב בלופ הזה שמאיים ומערער את השלווה שלך. אבל לצערי (או אולי יותר לצערך) אתה לא מודע לשורש הבעיה. ובבעיה הזו עליך להתמקד. אתה קורא לעזרה, בתקווה שאחרים יוכלו לסייע לך בפתרון (או יותר נכון להטיל עליך את הפתרון) ואז תוכל להשאר פאסיבי כפי שאתה כעת, אבל זה לא עובד ככה. לא זאת בלבד שאתה בעצמך חייב לפעול, מה גם שהפעולה שתצטרך לעשות תהיה כה עזה שהיא תערער לך לחלוטין את האיזון (או שמא עלי לומר את חוסר האיזון) העכשוי ותכניס אותך לתבנית אחרת יותר טובה. הלופ הזה הוא בחירה שלך.
 
אז תשבור כבר את הלופ...../images/Emo22.gif

זהה את החוליה החלשה והעף אותה מחייך... האם בצעת את המטלות שנתתי לך בנושא הפעילות הגופנית??? לי לא נראה שעשית את זה. ראשית תבצע את התרגילים ואחר כך נמשיך לשוחח. בהצלחה.
 

Palm tree

New member
כמו שכבר אמרתי

נסיתי פעילות גופנית כדרך לצאת מזה. אני לומד קונג פו פעמיים בשבוע. אני רץ חצי שעה ריצה קלה פעם בשבוע, ושתי ריצות של 15 דקות פעמיים בשבוע. אני מבצע כפיפות בטן, שכיבות סמיכה, מתח, משקולות ותרגילי גמישות. אני חושב שאני פשוט צריך תרופות נגד דיכאון.
 
palm tree

הפעילות הגופנית שלך היא הנעה מרצונך שמביאה לך הנאה. ואילו המצב הנפשי שלך הוא לדבריך דיכאוני ואתה צריך תרופות. "נפש בריאה בגוף בריא" הם דברים שבדרך קשורים זה בזה. מוטב לך לוותר על תרופות נגד דכאון, קח לך נשימות עמוקות, הרגע, חשוב פנימה, חשוב חיובי, חשוב שמגיע לך להיות מאושר. שאל את התת הכרה שלך שאלות, וקבל את התשובות ברוגע בהבנה, אבל חשוב שתגיע להכרה עצמית עמוקה. אני מאמינה שיש בתוכנו את כל הכילים כדי להיות בבריאות הנפש והגוף. באהבה ואור
 
לא אתה זקוק לתמיכה נפשית...../images/Emo24.gif

ולעבודה אינטנסיבית עם אדם שיודע מה הוא עושה, לא בהכרח פסיכולוג. השמר לך מכל משמר מלשקוע אל עולם התרופות. תרופה זה רעל ונזק למח ולכל מערכת גופנית אחרת בגופנו. גופנו הוא המכונה הכי משוכללת עלי אדמות ומסוגלת לרפא את עצמה. " חיים ומוות בידי הלשון" אמר שלמה המלך... הוסיף ואמר הרמב"ם:" חיים ומוות בידי המחשבה תחילה ואחר כך הלשון"... כך שעליך ללמוד לשנות את דפוסי החשיבה שלך, להחליף קלטת במח, ולשנן משפטים חיוביים עד שמחשבתך תתהפך לחשיבה חיובית. זאת עבודה שקשה לעשות אותה לבד. צור קשר לתא המסרים שלי ואני אכוון אותך למי שיכול לעזור לך בנושא זה.
 

seeyou

New member
תציב לעצמך מטרה בחיים!../images/Emo68.gif

אני במקומך היתי מתחיל את הטיפול בעייפות. ההערכה העצמית שלך יורדת-מאחר ואתה עצלן! אז אם אתה לא מעריך את עצמך איך אחרים יגיבו?
 

conatus

New member
simple as that

על מנת לשבור לולאה צריך שיהיה מניע... חפש לך אחד... עד שלא יהיה לך מניע אתה תישאר בקסמי ובחסדי הלולאה...
 

userit

New member
תלך לפי התחושה הפנימית

קראתי את כל מה שכתבו לך וה"צעקות" שקיבלת ואני רוצה לעודד אותך. אולי זהאל קשור לרצון וכמה שרצונך יהיה גדול אתה מותש וחסר אנרגיות אולי אתה צריך באמת כדורים? הכרתי משהו שניסו שנים ל"חנך" ולדבר איתו שישנה את התנהגותו האלימה וההתפרצויות שהיו לו ורק לאחר שנים.... כשהתחיל לקחת כדורים הוא התייצב והתחיל להתעניין בעולם מסביב. אני אישית לאחר התעניינות רבה בנושא מאמינה שהפיתרון הוא משולב: כדורים ושינוי התנהגותי או טיפול או עבודה עצמית. אל תיתן להם לרדת עלייך- לא תמיד אדם מסוגל לבדו לעשות שינוי לפעמים החומרים הכימיים במוח פשוט לא מאוזנים. הכל תלוי במה שאתה מרגיש: האם אתה מרגיש שזה בגבולות יכולתך או שאתה זקוק למשו לעזור לך? אולי ההשמנה היא בגלל בעיה פיזיולוגית? או פסיכולוגית? אולי אתה לא מסיגל להתמודד לבד?
 
למעלה