איך שהכל הסתבך לי

[בר השלם]

איך שהכל הסתבך לי

מצטער אם יצא ארוך. לפני שנתיים הכרתי בחורה. זאת אומרת הכרנו הרבה לפני בתור עמיתים לעבודה אבל הכרות אינטימית התחילה רק לפני שנתיים. יצאנו לכמה דייטים והתאהבנו אחד בשני. שנה היינו ביחד. ביום השנה החלטנו (אני הצעתי) לעבור לגור ביחד. עברנו אליה וגרנו ביחד שנה. ביום השנה השני שלנו היא אומרת לי שהיא כבר מספיק מבוגרת (בת 30) וגם אני מספיק מבוגר (32) כדי למסד את הקשר (חתונה) ולהרחיב את המשפחה אני התנגדתי כי אני עדיין לא מוכן, הקריירה שלי רק נבנית ואני עדיין לא מוכן לכל האחריות של ילדים פרנסה. התנגדתי והתנגדתי והיא לחצה ולחצה כל יום כל רגע. בבית לפני השינה בבית כשהתעוררנו בעבודה בכל רגע. אחרי חודש נשברתי ונפרדתי ממנה. חודשיים היינו בנפרד עד שהבנתי שאני מאוד אוהב אותה ואם מה שצריך זה חתונה ויחדים אז או קיי העיקר לא לאבד אותה. ביקשתי שנחזור ואכן חזרנו להיות ביחד אחרי שהבטחתי חתונה וילדים בעתיד המאוד מאוד קרוב. עברו שלושה חודשים מאז שחזרנו, ואנחנו מתכננים להתחתן בעוד חצי שנה (אם זה אין לי בעיה) אבל היא הפסיקה עם הגלולות, וכמה שאני אוהב אותה אני עדיין לא מוכן לילדים. היא מאיימת בביטול חתונה אם לא אקיים את הבטחתי (ילדים) אני מטורף עליה מה עושים

 

[Beltzi123]

תשמע..

המוכנות שלך היא לא חשובה כמו האהבה שלכם .. תנסה לדחות טיפה את עניין הילדים כי זה קשה וחבל שהילדים שלך יגדלו לא בנוח .. תחשבו שניכם על זה ותסביר לה שהקריירה חשובה בשביל הילדים וחשוב לא להיות פזיזים בהחלטות .. בכל מקרה , אם היא עדיין מתעקשת אני מציע שתלך בעקבות הרצונות שלה. הרי תחשוב על זה ככה - עוד חצי שנה תתחתנו , לאחר מכן עוד תשעה חודשי הריון ( תגיד שאתה לא מסכים "ליצור" ילד לפני שאתם נשואים כי זה לא חכם .. ד"א זה באמת לא חכם ) וכך נוצר מצב שיש לך חמישה עשר חודשים שבהם תוכלו לעשות מה שעולה על רוחכם לפני מוסד הנישואים. תסכים איתי שזה מספיק ובלי להעליב אתם מספיק מבוגרים בשביל זה. מקווה שעזרתי

 

[איש המערות]

אחדש לך משהו

לעולם לא תהיה מוכן לילדים ואת המוכנות תרכוש רק תוך כדי גידולם. זה בדיוק כמו שחיה - אי אפשר ללמוד בהתכתבות. השאלה היא אם אתה מוכן לקפוץ למים הקרים או לא. לאמר על עצמך שאינך מוכן לכל האחריות של ילדים ופרנסה, אומר שאינך מרגיש שאתה יכול לסמוך על עצמך, וזה לא יעבור עם הזמן אלא רק עם עשייה שתוכיח לך שאתה מסוגל להתמודד עם תחומי אחריות חדשים (כולל טעויות שיהיו לך, בעצם לשניכם, בתהליך הזה). היא אוהבת אותך אבל יודעת מה היא רוצה והיא צודקת בהחלטתה (שאינני רואה בה איום למרות שאתה מרגיש מאויים ממנה) שאם אתה לא מוכן לקחת אחריות היא תמצא מי שכן יהיה מוכן. עליך להחליט, לכאן או לכאן. אלו החיים שלך בסופו של דבר ולכל החלטה שתקבל יש תמורות ויש מחירים. אז או שאתה מחליט להיות לעצמך בלבד ולדחות את האחריות ממנה אתה פוחד כעת, אבל משלם מחיר בניתוק מחברתך, או שאתה מחליט לקפוץ לבריכה, להירטב, לרעוד מקור ולפרפר אבל יוצר מימד נוסף לחיים שלך ולהתבגר. הבחירה היא שלך בלבד. יחד עם זאת, אומר כעת משהו שישמע הפוך לחלוטין. חזרת לחיות איתה בגלל שלא יכולת לחיות בלעדיה. הסכמת להתחייב ולהתחתן איתה. אל תנסו לבלוע את כל העוגה אלא אכלו ממנה במנות קטנות. על אף השעון הביולוגי שמפחיד את חברתך, תהיה זו שטות להנשא עם ילד בדרך. עדיף שתחיו יחד כזוג נשוי ותתכננו את ההריון ביחד. להפסיק עם הגלולות באופן חד צדדי (בעצם לא חד צדדי כי היא סיפרה לך על כך ואתה מסכים בשתיקה גם אם אינך חש בנוח) ולקבוע עבורך שאתה הופך לאבא זה לא בריא לזוגיות שלכם. אם אתה ממש מתנגד לכך כעת אמור זאת בפירוש. אפילו הראה את הנחרצות שלך על ידי שימוש בקונדום. אם הקונפליקט שיווצר יהפוך למלחמה, זה ילמד אותך דבר מה על אשתך לעתיד (וגם על עצמך) עוד בטרם תתחתנו. בהצלחה.