איך עושים כזה דבר?

[בן טל-שחר]

איך עושים כזה דבר?

בהערת הפורום למעלה כתוב (ואני מצטט): "המטרה: חירות מוחלטת. פורום זה משמש ערוץ-תקשורת פתוח להשגתה. לא בתיאוריה, אלא במעשה. כאן ועכשיו, במציאות זו." איך אפשר להשתמש בערוץ תקשורת כזה בשביל להשיג חירות מוחלטת באופן מעשי? אשמח לשמוע תשובות למי שיש...

 

[charlila]

אם ביחד אז רק לחוד

חירות מוחלטת, כבר הרגזתי לא פעם את ציבור חברי הפורום מאותגרי הלחימה בטעני זאת, זה לא משהו שמשיגים לבד. אפשר ליצור קשרים באופן בטיחותי - מצד שמאל - כדי להתכונן להתארגנות הנחוצה להשגת הח' המ'. אפשר אולי לבצע כמה משימות איסוף זבל מקדימות. מצד ימין, בינתיים, למרבה הבאסה, לא נפתחה דרך.

 

[charlila]

מצד שמאל= של התודעה.

 

[שיקוף]

אולי את צודקת

הבעיה שאת לא לוקחת בחשבון שאולי יצרת לעצמך פירוש מוטעה.

 

[אלישיר]

פרדוקס הפורום?

בעזי"ת פורום הפולקלור של דון חואן: הרי אף אחד לא יגיע לכאן מתוך ריקנות ואות הרוח, ומכאן שכולם עוד לפני הצעד הראשון, שהרי חלק מהצעד הראשון הוא לעשות ולא לטחון דיבורים ואנרגיה, וודאי שלא להתחיל לחלק נדבות בפינת הרחוב. אבל הנה, אני כאן

, למרות שלוחם בהגדרתכם אני כבר לא...

 

[fire snake]

נדבות?

דון-חואן היה אומר "מתנות עצמה" (אם כי תצטרך לחטט בערימת חרוזי זכוכית ורעשני פלסטיק כדי למצאם...) למה לשפוט לרעה? ומה יעשה מי שעבר צעד או שניים? יישב לו במדבר מורם מעם? שפוט-נא דברים לגופם, לא התנשאות או השתפלות.

 

[אלישיר]

מורם מעם המדבר.

בעזי"ת אין כאן שיפוט לרעה, רק ראיית הדבר כחוסר תכלית. בא פלוני לפורום ומתחיל לשאול על הא ועל דא. למה שתענה לו? אין לך רצון לצוד ממנו את עצמתו, שבלאו הכי עלובה משהו, ואם כן מה נשאר לך? אני לא מאמין במורה בדרך הלוחמים (להבדיל מדרך המכשפים). או שהמורה צד את תלמידיו לצרכיו שלו, ונותן להם אשליה שהם לומדים ממנו, או שהתלמידים צדים את המורה ומאלצים אותו לתת להם את עצמתו. קרלוס לא נרשם לחוג ללימודי עצמה במתנ"ס הקרוב. הוא תומרן פנימה, וכל זאת הגיע מחוסר דופי של דון חואן, שמשמעותו לכאן היתה ציות לצו הרוח. פתיחת באסטה לחלוקת מתנות עצמה, פתיחה שאינה באה מאותות הרוח, היא מעשה שיש בו דופי, ומעשה אוילי כשלעצמו. (זוכר את הסיפור על קרלוס שמעביר את החלזון ת'מדרכה?) ומכל מקום אי אפשר לתת למי שלא לוקח, ומי שלוקח לא צריך עד כדי כך שיתנו לו (הוא כבר יקח ממך לבד, או במילים אחרות יצוד). מדבר: אין יציאה כנגד המדבר במשנתו של דון חואן. יש את הצגתו במלוא מערומיו של הנזיר המתבודד שמרוכז כל כולו בעצמו ובאגו שלו. ומכל מקום, שלות העיירה, או בית בפאתי העיר וכדו', הם חיוניים מאין כמוהם. קשה להגיע לנקודת הלוחם, לאין רחם; לחיי רצון; לכונה בלתי מוטה; לחוסר דופי; להפנמת היקוש; כשכל העולם הזה מבלבל אותך ומאלץ אותך להישאר בתחומו. ניתוק מיוקש, הכרחי בעיני לשלב הראשון. אחריו, אחרי שאתה יודע שכשאתה רעב תרצון (=תפעיל רצון) ותפעל (ולא להיפך), שלב שבו אתה כבר יודע לצעוד לפי אותות, הרי שאתה כבר בדרך להיות לוחם (להבדיל ממכשף), ואין מניעה שתחיה כצייד בחברת ההמונים אם זאת מה שהרוח לוקחת אותך אליו. ואני? (אחרי כל מה שכתבתי...) מתדפק הייתי בהיות חסר דופי, ונתלכלכתי מאוד, ולעומת זאת העצמה שבי (להבדיל מ"שלי") באה לכפל כפלים. קח אותי כחידה אם אין לך תשובה יותר טובה משל עצמך.

 

[fire snake]

לאן נושבת הרוח?

ולעומת זאת, פתיחת בסטה כזו שבאה בעקבות אותות הרוח, למרות מראיתה האווילית והבאסה הצרורה בכנפיה, היא - איך לומר... טובה ככל ייקוש אחר. מורי בדרך הלוחמים רוצה לומר לך משהו מפי: הרוח, המתדפקת על הלבבות שאותם סגרה להגן עליהם מנחשול קטלני, תחבולות רבות לה. היה רגע שבו נשמעה קריאת הפיזור: צָ'קְטָעֻ הָיְּהַָוַתוּ תַּקֲלַת פִיַּכּ (א)טַ(ע)לִין (א)טַ(ע)לֻ ומאז, כל אחד לעצמו, ובמקרה הטוב - תאבד את כל אשר לך - את צורת האדם - כדי לחמוק מן הכלא ולצאת לחפשי... אבל, כבר הושמעה קריאת הקיבוץ! הקשב לה בלבבך, ותשמע אותה, ואת הצווים הנלווים לה.

 

[אלישיר]

בצומת העצמה, שם אני בסגול, מעבר ל-.

 

[בן טל-שחר]

רעיונות / תשובות משל עצמי...

- לנצל את הערוץ בשביל להכיר אנשים שיכולים לעזור לך ושאתה יכול לעזור להם - ולהיפגש איתם. אם זה עולה יפה, ליצור דברים ביחד. והנה, הפורום כבר נתן את תרומתו ככלי שמשפר את אפשרויות המפגש. - לשקף דברים מסויימים מעולמך הפנימי, על מנת להשתחרר מהם ו/או לקבל סיוע בפירוקם / התמרתם. - להתייעץ בנוגע לעשיות/גישות מסויימות. ובטח יש עוד הרבה רעיונות...