איך עושים את זה?

[קרין321]

איך עושים את זה?

אני מהווה דוגמא אישית לכל כך הרבה אנשים כל החיים שלי הדרכתי והייתי מודל לחיקוי אם אני אשנה משהו ולא הקטן ביותר שלא נדבר על שינוי דרסטי הרבה אנשים יפגעו מכך איך מסבירים לאנשים שהיום אני רואה את האור בצורה אחרת? איך? איך?

 

[אלי פלס]

דוגמא אישית!

כאחת ששימשה דוגמא אישית לדרך בה האמינה בעבר, מוטלת עלייך אחריות כפולה. כעת, כשאת כבר לא מאמינה בדרך זו, מוטלת עלייך החובה המוסרית להסביר לאותם האנשים שטעית (והטעית). מכאן והלאה, הם יכולים לעשות את הבחירה האישית שלהם. כל אחד מאיתנו, היה, ברמה זו או אחרת, מודל חיקוי. אם זה לחבריו בישיבה, או לאחיו ואחיותיו הקטנים. אך אסור שהעובדה שאנו נקלענו, מרצוננו או שלא מרצוננו, לעמדה בה אנו משמשים "דוגמא אישית חיה", תמנע מאיתנו לממש את החלומות, הרצונות והאמונות (או אי האמונות) האישיים שלנו. כל מה שיש לי לאחל לך זה:

בתקווה שתעשי את הבחירה הנכונה עבורך, אלי

 

[דער_רוסישער]

נו, לא הייתי מסכים עם אלי

בנקודה אחת: למה, למה, למה לך ללכת אל אותם האנשים ולומר להם ש*הטעית*? לא הטעית. לא. לא. לא. היווית עבורם מודל לחיקוי בדרך כזו וכזו, זהו. אפילו אין זה משנה באיזו דרך. למה, למען כל היקר, למה להצביע על דרך כלשהי (נו, במקרה היא גם זו שלך...) כעל לא-מוטעית, ועל אחרת או אחרות כעל מוטעות? זה שלדעתי אין מציאות אובייקטבית שעל פי קנה מידתה אפשר לזהות נכון ומוטעה- זה עניני האישי, אבל אפילו אם לדעתך הדרך הזו היא מוטעית א ו ב י י ק ט י ב י ת - למה לך ללכת ולהאיר עיניים ולהשיב אל ביתן נפשות תועות, מיי גאד?! לתת להם בחירה... ה*בחירה* שלך לא מעניינת אותם. תנו לחיות לחיות! שלכם, יונה דער רוסישער.

 

[טאצי]

אני חייב הסבר לר´ יונה...

כשכתבתי שהיא הטעתה את אותם אנשים, כוונתי הייתה לומר שאם הם מאמינים רק בגללה, כיוון שהיא שכנעה אותם ושימשה עבורם מודל חיקוי, אזי כיום, כאשר היא חשב שמבחינתה מדובר היה בטעות, חובה עליה לבוא ולומר לאותם האנשים שהיא הטעתה אותם. לרגע לא ניסיתי לרמז על אמת ועל טעות אבסולוטית ואם דברי הובנו אחרת, הרי שהאשמה היא עלי שלא פירשתי את דבריי כהלכה.

 

[טאצי]

טאצ´י = אלי פלס

 

[אתאיסט עם ציציות]

למה שיפגעו?

1. כולנו רוצים להיות היום חכמים יותר משהיינו אתמול. 2. אם היום את חושבת אחרת, ומדובר בנושא מהותי ועקרוני, הרי שככל שעובר זמן "הנזק" שאת גורמת להם הוא גדול יותר, ואם כן מוטב מוקדם ממאוחר. 3. אל תחיי את חייך תחת השוט הנורא של "מה יגידו"..... בהצלחה

 

[haimcn]

גילוי האור!

האם יש אור? האם יש אמת מוחלטת? האם האמת היא שאין אמת? לעיתים יש לי הרגשה בקריאת ההודעות פה, בשיחות עם חילוניים ובכלל, שיש צורך לאנשים להאמין, ומכיוון שבחרו בדרך החילוניות חובה עליהם להאמין בכפירה - חובה עליהם להסביר לאנשים שהם גילו את האור ולעזור להם לגלות אותו בעצמם. האם גילינו את האור? האם חובה עלינו להראות לכולם את האור? האם חיינו בטעות והטעינו את האחרים? לדעתי, הדרך בה חייתי בעבר אינה הדרך בה אני מעוניין לחיות - יש דברים שחבל לי שלא חויתי ולא התנסיתי, אך בסך הכל אני לא רואה את זה כבזבוז. אני לא חושב שחייתי בטעות - אני חושב שחייתי איך שהיה נכון להורים שלי ובעקבותיהם גם לי באותו זמן. ויותר חשוב - אני חושב שאני חי נכון מבחינתי היום - והדגש הוא לגבי זה שזה מבחינתי - אני לא מרחם על חרדים ככאלה שכלואים בעולמם האפל - אני לא רואה את עולמם כאפל. אני חושב שאם טוב לבן אדם והוא מאמין שמה שהוא עושה נכון אז אין מה לרחם עליו. אז אל תדברו על לתקן את הטעות - אני לא חושב שהטעתם אנשים - אם שכנעת אנשים שטוב להם בדרכם כדתיים - אז למה לשנות את זה? או שטוב להם או שלא! אם לא טוב להם בדרכם - תעזרו להם למצוא מה טוב להם אבל אל תחליטו בשבילם הם לא מסכנים!!!! אני אשמח לקרוא תגובות...

 

[טאצי]

ברוך בואך, איש

סתירונת: אתה כותב כי אתה חושב שאם טוב לאדם והוא מאמין במה שהוא עושה, טוב שכך. בו בזמן אתה כותב ש"אל תדברו על לתקן את הטעות". יש כאלו שמרגישים/מאמינים/יודעים שחייהם הקודמים אכן היו בטעות. אני חושב שאתה צריך לכבד את אותם האנשים באותה המידה שאתה מכבד את האנשים בצד השני של המתרס. לא מדובר כאן על החלטה עבור מישהו אחר. מדובר כאן בהכוונה וסיוע. אני יכול לספר לך שאני, למרות שאני חושב שחיי הדת יסודם בטעות, כשפנה אלי לפני כשנתיים בחור ישיבה וביקש שאעזור לו לצאת מהדת, לא "קפצתי על המציאה" ואחרי שיחה ארוכה איתו, שוחחתי -ברשותו- גם עם אביו והוא נשאר תלמיד ישיבה. טוב לו בטעות. ומי אמר שאסור לטעות?

 

[haimcn]

תודה! (ברוך הנמצא ../images/Emo8.gif )

בנוגע לסתירונת: התייחסתי לדבריך שהיא צריכה לתקן את הטעות שהיא הטעתה אותם ולהסביר להם שזאת לא הדרך. אני חושב שאם אנשים הושפעו לדרך מסוימת אז כנראה טוב להם איתה - זאת לא טעות מבחינתם, ובעצם השינוי יש אמירה... אני מכבד את האנשים שרואים את עברם כטעות - אני פשוט לא מוכן לחשוב כך על עצמי - ואם מישהו רואה כך זאת זכותו. אבל, לחשוב שאחרים חיים בטעות - זה כבר משהו אחר! יום טוב!!

 

[אלי פלס]

טעות, טועים, טעינו, נטעה

יקירי, אני עדיין חושב שהדתות השונות בטעות יסודן. כמובן שאדם שנוח לו לקום בבוקר, לומר מודה אני ואח"כ ליטול 3 נטילות על כל יד לסירוגין, מי אני שאפריע לו? ועדיין, אני חושב שהוא חי בטעות. טעות שטובה עבורו אך עדיין טעות.

 

[haimcn]

אני אף פעם לא טועה!! ../images/Emo13.gif

הדבר שמציק לי זה הגדרת דעתו של אדם אחר כטעות. ודווקא כחילוני אני חושב שאני לא יכול להגיד על בן אדם אחר שהוא חי בטעות - כי אם אני טועה אז קיימת אמת מוחלטת ואני אכלתי אותה, אבל אם הוא טועה אז לא קרה שום נזק - הוא לא הפסיד את העולם הבא שבמילא לא קיים. כך שאם טוב לבן אדם במה שהוא - לדעתי (וזה עוד משהו שכדאי לכתוב בוויכוחים

) - אז הוא לא טועה מבחינתו.

 

[טאצי]

דעתי (דעת תורה/דעת אמת ../images/Emo3.gif)

רשע וטוב לו. יכול להיות אדם שחי בטעות ובכל זאת טוב לו. העובדה שהוא חי בטעות לא חייבת לגרום לו לשנות את דרכו כי, כאמור, טוב לו. וזה למעשה הדבר החשוב ביותר... יקירי, בקול תרועת חצוצרות ונקישות מצילתיים, כששטיח אדום נפרש למרגלותיך את מקבל אותך בברכת ברוכים הבאים לפורומנו הדל והצנוע בתקווה שתשאר איתנו ותתרום מעצמך מעבר לוויכוח יחיד ובודד.

 

[haimcn]

דעות רבות...

לא השתכנעתי... אבל אני חושב שמיצינו... אני עדיין לא חושב שקיימת אמת מוחלטת ולכן גם לא קיימת טעות מוחלטת - הטעות היא ביחס לאדם עצמו. אני אשתדל... לאט לאט...

 

[חי אדר]

מי צודק? ומי טועה?

השאלה מה הם הקריטריונים לקבוע מהו נכון ומהו טעות? כלום יש ביד מישהו קריטריון כזה? אם כן יעמיד זאת למבחן השכל הישר. לטעמי, קשה מאוד להגיד שפלוני טועה\ או אלמוני צודק. הדבר תלוי בהתאם לנקודת המוצא העיונית של האדם. ולכן הדברים עשויים להשתנות מאדם לאדם, ומחברה לחברה, אף מעדה לעדה,ומעם אחד למשנהו. "דעות הרבה יש לכל אחד מבני אדם זו רחוקה מזו וזו משונה מזו" (רמב"ם הילכות דעות)

 

[חי אדר]

אור התבונה../images/Emo42.gif

מטבע הדברים כאשר אדם יוצא מדרך חיים מסויימת ועובר לדרך חיים אחרת הוא רואה בדרך החדשה שבחר דרך האור. כך גם קורה לבעלי תשובה, וכך קורה לכל מי שרואה בדרכו החדשה משהו מעין דת. דבר זה משותף אף לדתות אחרות.כך שכל המכריז בקול שגילה את האור אין זה אלא מעין קריאה דתית. או שזה על מנת לשכנע את עצמו שאכן בחירתו היא סופית ומוגמרת. כך או כך, המעבר תמיד נושא עימו צלקות מהעבר. ולכן טוב תמיד לפני שמכריזים בקול גדול עדיף לבחון בביקורתיות כל צעד. אין טעם לעזוב פאנטיות מסויימת ולעבור לפאנטיות מסוג אחר. לפעמים אדם בוחר דרך מסויימת לא בגלל שדרך זו שבחר היא האור אלא בגלל שמבחינה מסויימת או בתקופה מסויימת הוא רואה את הדברים בצורה כזו. אולם לעולם אין ערובה שלפתע פתאום יקום בבקר וימצא עצמו מתלבט שוב. לכן נראה לי כי מוטב לכל אדם באשר הוא: להקדים את התבונה לפני הרגש. להקדים את הדממה לפני הרעש. ללא ספק כי מעבר מדתיות לחילוניות מציבה את האדם בפני תחושות מעורבות. מצד אחד יש תחושה של שיחרור ממעמעסה כבדה, אולם מצד שני יש את ההתלבטות לגבי טיב הדרך. עדיין פה ושם ניתזים שאריות מהעבר, דמויות של מכרים, הווי מסויים המעלה זיכרונות.אלו ואלו חובטים בלב האדם פנימה ולא נותנים לו מנוח.לטעמי גם מי שמתלבט בדרכו ומחפש דרך לצאת מעולם הדת אל ייחפז. יצייר לנגד עיניו את החוזר בתשובה היוצא לפתע פתאום ומתחרד ומטיף לכולם על גילוי האור שמצא. מיד חשים במשהו מוזר. נאמר לו מה קרה? איפה קיבלתה מכה? אם כן, גם במעבר מהדת אין צורך לצאת בהכרזות בומבסטיות. אחרי הכל כולנו בני אדם שמאחרי הקשיחות המאפיינת את המאבק התרבותי. ניצב לו לב בשר, שבסך הכל מבקש להרגיש טוב בעולם זה שאנו חיים בו. בכל דרך שלא נבחר גורל אחת משותף לנו.המחבל המפגע ברחוב, לא מבחין בין חוזר בתשובה, לחוזר בשאלה, בין דתי, לחילוני. את כולם הוא מקש להשמיד בשם דת העויינת את הדת היהודית. אם כן, גם בצד הוויכוח העיקש. מוטב שנמצא דרך שפוייה לחפש נתיבים לגישור בין כל רבדי האוכלוסיה.