איך עושים את זה שוב???../images/Emo163.gif
אז קודם כל, בדרך כלל אני לא כותבת פה, אבל מאוד נהנית לקרוא בפורום המדהים הזה כבר המון זמן. יש לי בן מקסים, בן 10חודשים שנולד לאחר שנתיים וחצי של ניסיונות, כשבסופו של דבר, בהזרעה השישית, ממש שנייה לפני המעבר להפרייה, כשכבר לא האמנתי שזה יכול לקרות - זה קרה. בדיעבד, כשאני חושבת על זה,אולי חלק מההצלחה קשורה לזה שהורדנו קצת לחץ, כי היה ברור לנו שמכאן עוברים להפריות והסיכויים ישתפרו פלאים. בכל אופן, כבר לא מעט זמן שאנחנו חושבים על עוד תינוק, בעלי מאוד רוצה (מצידו, כבר בחדר לידה אפשר היה להכנס שוב להריון...), אצלי הרצון התגבר ממש לאחרונה, אבל יש לי בעיה: אני לא מסוגלת להעלות על דעתי שוב את מסכת הייסורים שעברנו. אולי זה ישמע לחלקכן קטנוני, כי הרי בסוף לא הגענו לטיפולים ה"ממש" קשים (למרות שבהחלט מספיק לי מה שהיה) אבל קשה לי עם המחשבה הזו, וברור לי שברגע שאני אקבע תור לרופא, הוא לא יחכה ויתחיל עם זה מיד, למרות שאין אצלנו בעיה מיוחדת, פרט לעובדה שאני פוליציסטית והמחזורים שלי ממש לא סדירים (גם היום עדיין לא). חלקכן בטח יגידו שזה כנראה בגלל שאני עוד לא מוכנה לזה שוב נפשית, אבל לא זו הבעיה, כי אני מאוד מוכנה לעד תינוק, רק לא לזריקות, למעקבי הזקיקים, לאולטרסאונדים, לבדיקות הדם, ללקיחת כל הכיף והספונטניות מיחסי המין וכו' אבל כרגע נראה לי שאף פעם אני לא אהיה מוכנה לכל הנ"ל. אז רציתי לשמוע ממה שעברה את זה, איך עושים את כל זה שוב מהתחלה??
אז קודם כל, בדרך כלל אני לא כותבת פה, אבל מאוד נהנית לקרוא בפורום המדהים הזה כבר המון זמן. יש לי בן מקסים, בן 10חודשים שנולד לאחר שנתיים וחצי של ניסיונות, כשבסופו של דבר, בהזרעה השישית, ממש שנייה לפני המעבר להפרייה, כשכבר לא האמנתי שזה יכול לקרות - זה קרה. בדיעבד, כשאני חושבת על זה,אולי חלק מההצלחה קשורה לזה שהורדנו קצת לחץ, כי היה ברור לנו שמכאן עוברים להפריות והסיכויים ישתפרו פלאים. בכל אופן, כבר לא מעט זמן שאנחנו חושבים על עוד תינוק, בעלי מאוד רוצה (מצידו, כבר בחדר לידה אפשר היה להכנס שוב להריון...), אצלי הרצון התגבר ממש לאחרונה, אבל יש לי בעיה: אני לא מסוגלת להעלות על דעתי שוב את מסכת הייסורים שעברנו. אולי זה ישמע לחלקכן קטנוני, כי הרי בסוף לא הגענו לטיפולים ה"ממש" קשים (למרות שבהחלט מספיק לי מה שהיה) אבל קשה לי עם המחשבה הזו, וברור לי שברגע שאני אקבע תור לרופא, הוא לא יחכה ויתחיל עם זה מיד, למרות שאין אצלנו בעיה מיוחדת, פרט לעובדה שאני פוליציסטית והמחזורים שלי ממש לא סדירים (גם היום עדיין לא). חלקכן בטח יגידו שזה כנראה בגלל שאני עוד לא מוכנה לזה שוב נפשית, אבל לא זו הבעיה, כי אני מאוד מוכנה לעד תינוק, רק לא לזריקות, למעקבי הזקיקים, לאולטרסאונדים, לבדיקות הדם, ללקיחת כל הכיף והספונטניות מיחסי המין וכו' אבל כרגע נראה לי שאף פעם אני לא אהיה מוכנה לכל הנ"ל. אז רציתי לשמוע ממה שעברה את זה, איך עושים את כל זה שוב מהתחלה??
