איך עושה ברוואז'?
במסגרת השלמת הפערים שלי, הלכתי לראות את ברוואז' אתמול בג'ה פאן, בהופעה משותפת עם גוטל בוטל, שבאותו ערב שינו את שמם ל"מוטי פנאן וצופי רמת גן". גוטל בוטל עלה לבמה והציג את ברוואז' כ"להקת רוק מתקדם". אנשי הלהקה עלו לבמה ומיהרו להסתייג מההגדרה - "אנחנו לא עושים רוק מתקדם", אמר הזמר, והזמרת המקסימה הוסיפה "אנחנו מקדמים את הרוק". ללא שום קשר לטיב הלהקה, אכן נשגב מבינתי מדוע שמה נקשר בסצינת הפרוג הישראלית. זה נראה כמו טעות מצערת שלא עושה חסד עם הלהקה, וגם לא עם קהל חובבי הפרוג. לא מצאתי בהופעה ולו רגע אחד שיכול לענות, ולו בדוחק, על ההגדרה פרוג. כן הייתה מוסיקה מקורית, קשה לקטלוג, עם רגעים מעט אוונגארדיים, אך לא כל הנוצץ זהב. הלהקה סבלה מסאונד בעייתי (אחר כך נודע לי שהם עלו ללא באלאנס) - כמעט ולא שמעו את הגיטרה החשמלית, לתופים היה סאונד עצי ויבש, ואפילו את נגינת הבס המופלאה של אייבי ג'ונס הייתי צריך לדמיין במוח, מאחר והסאונד שלו נבלע. המוסיקה עצמה הייתה שעטנז מוזר, שלא שמר על עניין לכל אורכו, בין בלוז, fאנק, מוסיקה ארצישראלית של פעם, אוואנגארד ועוד כמה דברים שאין טעם להגדיר. חלק מהלחנים היו בנאליים וסתמיים, חלקם היו בסדר ובסך הכל לא נרשם שום רגע מסעיר במיוחד, למרות שבאופן כללי היה כיף והלהקה שמרה על אווירה טובה. מה שהכי אהבתי בלהקה זה את הזמרת, שנמצאת באמת בליגה אחרת מכל מה שאני מכיר במוסיקה הישראלית בת זמננו (אולי חוץ ממיה דוניץ מאיטליז), את הוירטואוזיות המדהימה של הבסיסט ואת הנטייה הכללית של כל חברי הלהקה להשתמש בכלים שלהם להפקת רעשים ואפקטים שונים. יצויין גם נגן הסקסופון, שבשעת הצורך עבר גם לתופים. מתופף הלהקה, יונתן נעים, לא היה מספיק טוב לטעמי ויצא מקצב פה ושם (וקצת לא נעים לי לכתוב את זה, מאחר ואני מכיר אותו מגיל 4), אך אולי זה היה בגלל הסאונד הבעייתי. לעומת זאת הוא התגלה כפרונט-מן מצוין בקטע אחד בו הוא שר באנגלית (ובמבטא הרבה יותר טוב משל חבריו ללהקה). בעייה נוספת שהפריעה לי היא ההרגשה שההרכב לא מספיק מלוכד, שהוא לא עשה מספיק חזרות, ושתפקידי השירה שלו מבולגנים באופן שמזכיר את absolutely free של זאפה, רק לא בכוונה. בשיחה עם אייבי ג'ונס הסתבר לי שההרכב אכן מתקשה לארגן חזרות. בעייה נוספת - בקטעים בהם אייבי ג'ונס מנגן בגיטרה קלאסית, במידה והסולן לא מחליף אותו בבס, יש מחסור מציק בתדרים נמוכים וגרוב שימשוך קדימה. בסך הכל יש פוטנציאל, גם אם לא בתחום הפרוג. וסחתיין על מושל על שלקח תחת חסותו את הלהקה הלא קונצנציונאלית הזאת. ההופעה הסתיימה בטון צורם, כשגוטל בוטל בכבודו ובעצמו ביקש מהלהקה לקצר את המופע במהלך אחד השירים. דיי מגעיל ולא לעניין מצידו.
במסגרת השלמת הפערים שלי, הלכתי לראות את ברוואז' אתמול בג'ה פאן, בהופעה משותפת עם גוטל בוטל, שבאותו ערב שינו את שמם ל"מוטי פנאן וצופי רמת גן". גוטל בוטל עלה לבמה והציג את ברוואז' כ"להקת רוק מתקדם". אנשי הלהקה עלו לבמה ומיהרו להסתייג מההגדרה - "אנחנו לא עושים רוק מתקדם", אמר הזמר, והזמרת המקסימה הוסיפה "אנחנו מקדמים את הרוק". ללא שום קשר לטיב הלהקה, אכן נשגב מבינתי מדוע שמה נקשר בסצינת הפרוג הישראלית. זה נראה כמו טעות מצערת שלא עושה חסד עם הלהקה, וגם לא עם קהל חובבי הפרוג. לא מצאתי בהופעה ולו רגע אחד שיכול לענות, ולו בדוחק, על ההגדרה פרוג. כן הייתה מוסיקה מקורית, קשה לקטלוג, עם רגעים מעט אוונגארדיים, אך לא כל הנוצץ זהב. הלהקה סבלה מסאונד בעייתי (אחר כך נודע לי שהם עלו ללא באלאנס) - כמעט ולא שמעו את הגיטרה החשמלית, לתופים היה סאונד עצי ויבש, ואפילו את נגינת הבס המופלאה של אייבי ג'ונס הייתי צריך לדמיין במוח, מאחר והסאונד שלו נבלע. המוסיקה עצמה הייתה שעטנז מוזר, שלא שמר על עניין לכל אורכו, בין בלוז, fאנק, מוסיקה ארצישראלית של פעם, אוואנגארד ועוד כמה דברים שאין טעם להגדיר. חלק מהלחנים היו בנאליים וסתמיים, חלקם היו בסדר ובסך הכל לא נרשם שום רגע מסעיר במיוחד, למרות שבאופן כללי היה כיף והלהקה שמרה על אווירה טובה. מה שהכי אהבתי בלהקה זה את הזמרת, שנמצאת באמת בליגה אחרת מכל מה שאני מכיר במוסיקה הישראלית בת זמננו (אולי חוץ ממיה דוניץ מאיטליז), את הוירטואוזיות המדהימה של הבסיסט ואת הנטייה הכללית של כל חברי הלהקה להשתמש בכלים שלהם להפקת רעשים ואפקטים שונים. יצויין גם נגן הסקסופון, שבשעת הצורך עבר גם לתופים. מתופף הלהקה, יונתן נעים, לא היה מספיק טוב לטעמי ויצא מקצב פה ושם (וקצת לא נעים לי לכתוב את זה, מאחר ואני מכיר אותו מגיל 4), אך אולי זה היה בגלל הסאונד הבעייתי. לעומת זאת הוא התגלה כפרונט-מן מצוין בקטע אחד בו הוא שר באנגלית (ובמבטא הרבה יותר טוב משל חבריו ללהקה). בעייה נוספת שהפריעה לי היא ההרגשה שההרכב לא מספיק מלוכד, שהוא לא עשה מספיק חזרות, ושתפקידי השירה שלו מבולגנים באופן שמזכיר את absolutely free של זאפה, רק לא בכוונה. בשיחה עם אייבי ג'ונס הסתבר לי שההרכב אכן מתקשה לארגן חזרות. בעייה נוספת - בקטעים בהם אייבי ג'ונס מנגן בגיטרה קלאסית, במידה והסולן לא מחליף אותו בבס, יש מחסור מציק בתדרים נמוכים וגרוב שימשוך קדימה. בסך הכל יש פוטנציאל, גם אם לא בתחום הפרוג. וסחתיין על מושל על שלקח תחת חסותו את הלהקה הלא קונצנציונאלית הזאת. ההופעה הסתיימה בטון צורם, כשגוטל בוטל בכבודו ובעצמו ביקש מהלהקה לקצר את המופע במהלך אחד השירים. דיי מגעיל ולא לעניין מצידו.
