איך עוצרים אותן?

[leaving the ground]

איך עוצרים אותן?

שלום לכולם/ן. בתקופה האחרונה (בה השתנו הרבה מאוד דברים בחיים שלי) אני מוצאת את עצמי יותר ויותר דומה לינשוף מאשר לבן-אדם, מהסיבה שאני פשוט לא מצליחה להירדם בלילות. ניסיתי לחשוב על הגורמים לכך, שכן זה לא משהו רגיל אצלי (בעבר הייתי אלופת האזור בשינה למרחקים ארוכים) והגעתי למסקנה שהגורם הישיר המשפיע על כך הוא זרם המחשבות הבלתי פוסק שמתחיל עם כניסתי למיטה והנחת ראשי על הכרית. הגורם העקיף לכך הוא כמובן, כל אותם עניינים (לא גמורים?) אשר מעלים את אותן מחשבות מציקות ומעיקות. לא משנה כמה עייפה אהיה, ברגע שמתחילות לצוף מחשבות אין לי סיכוי להירדם, ככה שיוצא לפעמים שאני פשוט מוותרת על שנת לילה ומוצאת דרכים מנוונות כאלה או אחרות (אינטרנט אניוואן?) להעביר את הלילה עד אור הבוקר ואז אני יכולה למשוך עד הצהריים וליפול על המיטה פשוט בגלל אובר-עייפות. ניסיתי לדבר אליהן, להיכנס למיטה בגישה של "אני הבוס כאן, ואני אראה להן למי יש שליטה על המח!" אבל לא משנה כמה מחסומים הקמתי וכמה גדרות תיל ושלטים של "הכניסה אסורה למחשבות" שתלתי הן מוצאות את דרכן בדרכים ממזריות למודע שלי וחותמות שם קבע בלי להתייחס לצעקותי אפילו. אז שאלתי היא מה אפשר לעשות כדי לעצור את המחשבות האלה? עד כמה שאני אוהבת את שעות הלילה, נמאס לי לקום בארבע אחה"צ כל יום. זה דופק לי לגמרי את המח, ועוד יותר תורם לי לתחושת ה"לבד", מה שמתחיל להימאס עלי. דעות? רעיונות? הארות? מפתחות שוודיים? עגבניות? תודה.

 

[דנטל]

../images/Emo6.gif מצחיקולה

אחת הסיבות הנפוצות לקשיי הרדמות הן המחשבות האלה. טרדות. מתח. מי כמוני יודע

. היום יש לי אינטרנט. את לא מתארת לעצמך את התסכול כשלא היה. הנחמה כמעט היחידה היתה כשהיתה הסדרה "נשים במלחמה" באמצע הלילה. פשוט סדרה מעולה... שבחיים לא הייתי מכירה אם הייתי נרדמת בקלות ו/או היה לי אינטרנט. בקישורי הפורום, בשורה הכחולה למעלה, יש מאמרים. בכלליות - הדרך להפתר מהמחשבות היא להרגע. המאמרים גם מציעים דרכים שונות ומגוונות להרגע. גשי לקישורים ותתחילי לקרוא. בחרי דרך שנראית לך ונסי. אף אחד לא מבטיח הצלחה, אבל לא יזיק לנסות, ואם לא יצליח, אז אפשר לנסות דרכים אחרות שמוצעות שם.

 

[leaving the ground]

חן חן

 

[אבי 8]

לבעלת המחשבות

לילה טוב ( או בוקר טוב ) רציתי לשאול על מה בדיוק את חושבת? מה בדיוק מקנן לך בראש וגורם לך לנדודי שינה. עבודה? משפחה? מחשבות על עתיד? אחרית הימים? קראתי בספר מסוים,שאדם נורמלי, חושב כ- 60 אלף מחשבות ביום כאשר 90 אחוזים מהמחשבות הוא כבר חשב עליהן אתמול .בקיצור מקבלים מצב של לולאה אינסופית. את צריכה לברר עם עצמך האם המחשבות הן שליליות? האם המחשבות גורמות לך להרגשה רעה? האם הן גורמות לך למתח שמפריע לך לישון? - בקיצור את צריכה לקבל תמונת מצב לגבי ההשלכות של המחשבות עלייך ודרכים כיצד להפסיק\לנווט אותם. בעזרת שיטוט באינטרנט נסי למצוא שיטות שונות להקלה בבעיה שלך למשל: דימיון מודרך, תרגילי הרפייה לפני שינה, מוזיקה מרגיעה, שיטות למיקוד תשומת הלב ואולי גם היפנוזה עצמית. אני מאמין שעם תרגול את יכולה לשפר את מצבך ואם קשה לך מאד אז תנסי לברר האם טיפול קונגטיבי התנהגותי עשוי לעזור לך ( אני עשיתי אבל בהקשר אחר). את האמת,לפעמים, בימים שאני לא מצליח להרדם (במיוחד במוצ"ש ), אני מרשה לעצמי לקחת חצי כדור שינה (בינוני-בעל משך זמן השפעה מועט) כך שאני חוסך מעצמי את הסבל של להתהפך במיטה כל הלילה ולקום עייף ( אם אני מצליח ) בבוקר. מינון נמוך מידי פעם לא מזיק. אז לילה טוב לך ולכל בעלי המחשבות נ.ב- האם ניסית לחשוב מה לעשות ברגע שתזכי בפרס גדול בלוטו?

 

[דנטל]

זכיה בלוטו זו לא מחשבה טורדנית

מה שאומר שבטח הייתי נרדמת די בקלות אם זה מה שהיה מעסיק אותי. אישית, יותר קל לי להרדם היום מאשר פעם וגם אז זה לא ממש שהיו מחשבות אסוניות או משהו כזה, אבל הן היו מציפות אותי ואי אפשר היה להפתר מהן. שעתיים וחצי היה לוקח לי להרדם בדרך כלל. כבר כמה זמן שזה לא ככה ואני לא יכולה לשים אצבע על איזה אירוע בחיים שלי שהפך אותי אולי ליותר רגועה ושלוה לקראת השינה, אבל המצב השתפר משמעותית. חבל רק שבמהלך השינה אני עדיין מתעוררת מליון פעם.

 

[leaving the ground]

לפי דעתך,

מה הן הסיבות שבגללן את מתעוררת באמצע הלילה הרבה פעמים?

 

[דנטל]

לא יודעת

כל פיפס מעיר אותי ואני מניחה שחלק מהפעמים שאני מתעוררת זה בגלל פיפסים למיניהם שאני אפילו לא מודעת אליהם, ובטח יש הרבה פעמים אחרות שהסיבות פשוט לא ברורות לי. ישנן פעמים שאני מתעוררת בגלל מחשבות מעיקות. נגיד, התעוררתי רק חלקית ואז נזכרת שיש לי איזו מטלה לעשות בהמשך היום וזה כבר יעיר אותי לגמרי ויהיה קשה להרדם בחזרה, אבל ברוב הזמן אין לי מושג למה אני מתעוררת.

 

[leaving the ground]

במצבים כאלה

אני תמיד חושבת שאיזה מבאס זה שאין מתג on-off לחלק הזה של המח. איזה גאוני זה יכול היה להיות. יש מקרים שבהם אני לא מצליחה להירדם, אבל ממש ממש רוצה בכך, שאני מתחילה לזמזם בראש את מנגינת הפתיחה של "תינוקה של רוזמרי". לעיתים זה עוזר, כי זה מכניס אותי לאיזו מנטרה כזאת, כמו טראנס, ואני אני מוצאת את עצמי נרגעת ולא חושבת על כלום כלום כלום. תנסי, זה עוזר בברכת לילות מחשבות-free,

 

[דנטל]

מה שאני הכי צריכה

זה ידיים מתפרקות כמו של ברבי. זה בערך אחד הדברים הכי מעצבנים אותי בלנסות לישון - זה שאין לי איפה לשים את הידיים.

 

[leaving the ground]

אז מה הבעיה?

ניסית לפרק אותן שכבר קבעת שאת לא יכולה? את שוכבת על הצד או על הגב? אם זה על הבטן אז אני בכלל לא רוצה לדעת מזה. איך אפשר להירדם על הבטן??? כשאת שוכבת על הצד, הכי נוח לשים יד אחת מתחת לכרית ויד שניה עליה. על הגב זה כבר הרבה יותר פשוט. אני, חסרת קואורדינציה שכמותי, שמה אותן על עצמות אגן הירכיים, כי שם זה מרגיש הכי טבעי בעולם. ויש גם את "התנוחה האחרונה" אבל זה כבר נראה לי מורבידי מדי, אפילו בשבילי.

 

[דנטל]

אני ישנה לפעמים על הבטן

והיו המון פעמים שחוץ מלהבריג החוצה את הידיים, גם רציתי להבריג החוצה את החזה. כשאני ישנה על הצד אני שמה יד אחת מתחת לכרית, אבל את היד השניה אני לא יכולה לשים עליה. אני לא יכולה להרדם כשהידיים שלי נוגעות אחת בשניה. בכלל, כשנוגעים בי - אפילו אם זו אני עצמי שנוגעת בי. גם לא אוכל לישון אם הידיים יהיו על האגן. התנוחה שלי זו יד אחת בין שתי הכריות (אני ישנה עם שתי כריות דקות באותה ציפית) והיד השניה על המיטה.

 

[leaving the ground]

לבעל השאלות

על מה בדיוק אני חושבת? הממ... זה תלוי, כמה זמן יש לך? לשאלותיך כי רבות, המחשבות שעולות לי באישון ליל לא חוזרות על עצמן לילה אחרי לילה. הן מגוונות, אפשר להגיד אפילו שהן עושות רוטציה בינן לבין עצמן, יש להן לו"ז עבודה, משמרות, הכל! ואם הן חוזרות על עצמן זה לא לעיתים קרובות כ"כ. בד"כ מחשבות על אירועים ואנשים מהעבר שלי. על העתיד לא יוצא לי לחשוב. לא בלילות בכל אופן. הגורמים למחשבה זו או אחרת יכולים להיות שונים, אבל הנפוצים שבהם יהיו בד"כ סצינה מסויימת מהטלוויזיה שתעלה בי זכרונות לזמנים אחרים או סתם איזו מילה שמישהו זרק וזה יזכיר לי משהו שיזכיר לי משהו ש... הבנת את הרעיון. זאת בכלל בעיה אצלי, שכמעט כל דבר יכול להזכיר לי דברים אחרים, ובד"כ זה מזכיר לי דברים שאני מעדיפה שלא לחשוב עליהם, דברים שנגמרו לא יפה, ולפיכך אי אפשר להגיד שהם נגמרו. אז כן, המחשבות גורמות להרגשה רעה. בעצם, הרגשה כ"כ רעה של הלקאה עצמית זוועתית, לך תירדם עם הרגשה של חרטה, למרות שאני דוגלת בשיטת ה"אין לי שום דבר להתחרט/להצטער עליו". לפעמים זה פשוט תופס אותך לא מוכן... טיפול קוגניטיבי התנהגותי (או בכלל) אני מתה לנסות. תן לי שם (ומימון אם לא אכפת לך) ואני שם. אה, זה לא עובד ככה. טוב, נו, חיכיתי 21 שנים, אני אחכה עוד קצת. לשמחתי, אין לי מחשבות על זכיה בלוטו. אמא שלי חושבת על דברים כאלה מספיק בשביל כל השכונה. זה באמת גיהנום, כל הזמן לחיות במחשבות על כסף. בלע. הפתרון שאני רואה שיכול לעזור לי הוא מאוד מעשי למען האמת, והוא לא כולל פתרונות מהסוג שהעלית כאן או כאלה שראיתי בקישורי הפורום (למרות שאני אנסה אותם). יהיה בסדר (אמרה הפסימיסטית במסווה אופטימיות). Nighty Night!