איך נפרדים ממטפל ??

keren05

New member
איך נפרדים ממטפל ??

מזה חמש שנים אני מטופלת אצל פסיכולוג שאני סומכת עליו במאה אחוזים, נוצרו קשרי אמון טובים מאוד, ובזמן האחרון אני מרגישה ואומרת לו שמיציתי איתו את הטיפול, ואני רוצה לעזוב אבל הוא לא כל כך משתף איתי פעולה. בכל פעם שאני מעלה את הרצון לעזוב, הוא טוען שצריך זמן לנתח את הרצון הזה אבל משום מה בכל פעם זה מתמוסס ואנחנו מדברים על דברים אחרים לגמרי. הוא מנסה ומצליח בכל פעם מחדש להבהיר לי שהטיפול לא הסתיים ויש עוד נושאים חשובים לטפל בהם ואני מסכימה איתו אבל אני מרגישה שאני רוצה למצוא לי מטפל אחר על מנת לטפל בנושאים אלו. קשה לי לעזוב אותו, אני אוהבת אותו ונקשרתי אליו כל כך, הוא בהחלט מודע לזה, אז איך נפרדים גם בלי העזרה שלו??? קרן
 

גרא.

New member
תהליך הפרידה נבנה באופן הדרגתי

על ידי המטפל עצמו,המכוון ומנחה אותו.כפי שאת עצמך מתארת,את מאד קשורה אליו,עד כדי כך שאת מתארת שאת אוהבת אותו..ובכך יש קושי רב..יתכן כדבריו כי הטיפול עדיין לא הסתיים,ועדיין יש נושאים לטיפול..קל וחומר שאת מסכימה עימו..אבל בכל מקרה,חובתו המקצועית לכבד את רצונך,ולשתף איתך פעולה ע"פ רצונך..אלא אם כן,יש לו סבה מקצועית טובה לא לעשות כן.והוא אינו כאן כדי לומר אותה.מה את יכולה לעשות? וודאי לבקש ממנו לעבוד על נושא הפרידה ממנו במשך מספר פגישות..או לחילופין,לקבוע מועד לפגישה אחרונה,ואת ספיחי הפרידה הלא מעובדת,תעבדי עם המטפל החדש שלך..קרן,תהיי בריאה..
 

עילית33

New member
קרן שלום

אין לדעת מהם המניעים של הפסיכולוג שלך שלא לקבל את רצונך להיפרד. יכול להיות שהוא חושב שיש לו עוד מה להציע לך - אולם נשמע לי שכרגע את נמצאת במצב שאת זו שצריכה להחליט מהברצונך לעשות הלאה. אם את מרגישה אחרי 5 שנות טיפול שסיימת את הדרך שלך איתו ואת רוצה לפנות להמשך טיפול מסוג אחר או אצל מטפל אחר - זווהי זכותך- וכנראה את יודעת מה שטוב לך. גם כאן יש לך כנראה שיעור ללמוד. קחי את ההחלטה שלך והביאי אותה לידי ביטוי בצורה נימוסית עדינה ולא פוגענית, כי הרי חשוב לך הקשר איתו. אך נסי להתאמן על יכולת אסרטיבית של ביטוי רצונך - וברגע שאת מרגישה שהשיחה מושכת אותך מהכייון אליו את מכוונת- עיצרי אותה בנימוס- וחיזרי לנושא המקורי. אין זה נכון ואין זה נועיל להישאר בטיפול לאחר שכבר החלטת שאינך חפצה עוד בטיפול הזה, במיוחד לאור זה שאת כן מתכננת המשך טיפול- אך בדרך שאת חושבת שתתאים לך יותר. גם פסיכולוגים הם בני אדם- וגם להם קשה להיפרד לפעמים. אך זהו טיעון לא רלוונטי כאשר המטופל חפץ בשינוי. בהצלחה
 
מניסיון אישי שלי

בטיפול שנמשך שלוש שנים. הגיע הרגע שבו הבנתי שהטיפול הנוכחי מיצה את עצמו (גם אני רציתי לעבוד על נושאים נוספים, אבל עם מטפלת אישה ולא גבר) אבל- אהבתי (עדיין אוהבת) את הפסיכולוג הקודם. הרצון הקוגנטיבי לסיים התערבב עם ההרגשה של האובדן העתידי, ומשכתי את תהליך הפרידה בגלל האמביוולנויטות והקושי שלי לאבד את המועכר והטוב. בשונה ממך, הפסיכולוג עודד אותי לבדוק את מניעי לרצות לסיים את הטיפול וכיבד את מה שאמרתי ונתן לי את ברכת הדרך וגם הבטחה שדלתו תמיד פתוחה. למה הפסיכולוג שלך ראה לנכון לבדוק האם זה הזמן להיפרד? קודם כל כי הם מאוד אוהבים לבדוק כל דבר, ואחת הפרשנויות החביבות במקרים האלו היא: מעניין למה דווקא עכשיו? והאם יש משהו כרגע שאת לא רוצה להתמודד איתו ולכן מעדיפה לסיים ולהימנע מבירור. דבר נוסף, אולי הוא קלט את האמביוולנטיות שלך וחשוב לו שתסיימי מהסיבות הנכונות ועם הרגשה של מיצוי. ואם את באמת מרגישה שמיצית, וזה לגיטימי אחרי חמש שנים, אל תתפתי להיסחב עם זה. תאמיני לי, רק עצם המעבר למישהו אחר, והגישה השונה שיש לו (מעצם היות בני האדם שונים אחד מהשני) כבר עושה שינוי מרענן וגורמת לך להסתכל על דברים בצורה אחרת בהצלחה
 
למעלה