כדאי לפתח דיון אמיתי במפלגה
בשאלה- האם אנו תומכים בהיפרדות חד-צדדית וחזרה למו"מ, או חזרה מיידית למו"מ ורק בכישלון הליכה למהלך חד-צדדי ... מה דעתכם? אני מתומכי הנסיגה החד-צדדית בחיזוק כוחות בינלאומיים כצעד מקדים למו"מ, ולא הפוך. ישראל צריכה לבוא עם קלף ברור למו"מ- ירושלים, הפליטים, כביש מחבר בין עזה לשומרון, צבא פלשתיני, וכו'. כל עוד ישראל נאבקת על עצם הרעיון של ויתור על שטחים, אנחנו רק מתרחקים מהכרעה מדינית. הויכוח האמיתי בתחום המדיני הוא לא השטחים, אלא ארבע הבעיות הנ"ל. רוב הציבור הישראלי מאמין בהיפרדות חד-צדדית. הוא הלך שמאלה בעמדותיו, אבל הצביע ימינה מבחינה אלקטורלית.
