איך נסביר להם?

[anat30g]

איך נסביר להם?

הסיפור המזעזע של ילד בת 9 שנאנסה מעלה בי שוב את התהייה איך מסבירים לקטנים שאסור לדבר עם זרים ואסור ללכת עם זרים, כשבעיקרון גם החברים שלנו בשבילם הם זרים, לפעמים קרובי משפחה הם זרים, הביביסיטר יכולה להיות אדם זר להם... הזיכרון שלהם קצר (טכנית) והם לא הולכים איתו 5 שנים אחורה עם הכרות של אנשים, כי הם עדיין לא בגיל שיש להם היסטוריה... אז איך מסבירים מי זה זר ומי לא זר, ועם מי מותר לדבר ועם מי לא... איך מסבירים להם שיש אנשים רעים שתוקפים מינית, שהם עדיין לא מודעים בכלל לכך שיש דבר כזה שנקרא מין????

 

[vered4]

בגיל צעיר צריך לשמור עליהם יותר

כמו שיש גיל שבו יש לילד יכולת להבחין, ולהתיחס נכון למהירות של מכונית, ועד אז יש בעיה לתת לו לחצות לבד כביש. הם לא חייבים לקבל הסבר ספציפי, מספיק הסבר כללי. במקרה העצוב הזה, הסיפור תמוה במיוחד, כי מדובר בילדה בת תשע, שירדה לשחק עם הכלבלב שלה למטה. קשה להבין למה התפתתה ללכת איתו. ומה שנכון, נכון, גם החברים שלנו זרים בשביל ילדינו, ואם לא ניתן אישור מפורש, הם לא אמורים ללכת איתם.

 

[דליה.ד]

האם ידעת ש80% ממעשי האונס

מתבצעים על ידי אנשים מוכרים לילדים/ות ולא על ידי זרים? האם ידעת ש60% ממעשי האונס מתבצעים בתוך המשפחה וכוללים גילוי עריות? ואני הייתי מתנדבת של המרכז לנשים נפגעות אלימות בדרום, והמספרים ידועם לי היטב ושמעתי באזני אין ספור מקרים של אלימות מינית בתוך המשפחה. בקשר לזרים - זה קל להסביר! בקשר לקרובים....פה מתחילה הבעיה. ועלינו לשמור על בנותינו ובנינו לפעמים גם מפני האבות, האחים, הדודים! אז לכי תסבירי את זה! צריך ללמד ילד שגופו הוא שלו בלבד ולאף אחד (כולל אבא ואמא) אין רשות לגעת בו. שתמיד הם צריכים להיות גלוים ולספר אם עשו להם דבר מה, לספר לחבר/ה, למורה, לסבתא, לשכנה, למישהו. לשים טלפון של אל"י ושל מרכזי סיוע בכל בית בספר הטלפונים. ולדבר ולדבר ולדבר. בעיני, כן מותר להפחיד, כי זה בנפשם! עדיף לי שיפחדו ויברחו, יצעקו, יתמרדו מאשר יעברו אונס.

 

[vered4]

לגבי אנשים קרובים, פה האחריות

היא של ההורים. צריך לפקוח עין ולשים לב. אף פעם לא הבנתי איך האמא לא יודעת מה מתרחש מתחת לאף שלה.

 

[חנה גונן]

לורד- היא לא התפתתה...

ממה שאני הבנתי היא לא רצתה ללכת איתו מתוך זהירות אבל הוא לקח לה את הכלב. חנה גונן

 

[vered4]

שמעתי ראיון עם האמא שלה אתמול

בטלויזיה, והיא אמרה דברים שונים מאשר בכתבה. היא סיפרה שהוא ניגש לילדה, בקש ללטף את הכלבלב, אמר לה שיש לו גורי חתולים בבית, ואם היא רוצה לראות. ושאחותו בבית מאוד תרצה לראות את הכלבלב. היא הלכה איתו לדירה, אחרי שנכנסו היא הבינה שהוא משקר לה, כי אחותו לא היתה בבית, אבל זה היה מאוחר מדי. כשהוא פגע בה, היא אמרה תהילים וחושבת שזה מה שהציל אותה

(דברי האמא).

 

[ציפי ג]

למה הבקורת הזו?

הילדה אמרה תהילים. היא חונכה שזה עוזר לה. מן הסתם במצב הזה, זה עזר לה מאוד. יש מי שמחנכים אותו להתפלל לאלוקים, ויש מי שמחנכים אותו לא להתפלל. מי שמחונך בדרך מסוימת לא מוצא בדרך של השני נחמה כלשהי. אבל זה לא אומר שבדרכו שלו הוא לא מוצא. אותי למשל חינכו, לא להתפלל במקרה כזה (ואני דתיה כידוע לכן) אלא להלחם, ואפילו תוך תיאור מדויק איפה לבעוט, ואיך לעשות את עצמי פסיבית ואז לתקוף. ונקודה נוספת - כאשר נלחמים, ובכל זאת הגבר מצליח לבצע את זממו,זה כואב הרבה יותר .

 

[ציפי ג]

ובכתבה כתוב

שהיא נלחמה כמו שד. למה לך מותר לחנך את ילדיך להעדר א-ל ולי אסור לחנך את ילדי לקיומו של א-ל?

 

[vered4]

הביקורת היא על הורים המשמיטים

חלק מההכנה של הילדים, ובכך גורמים להם ללקות ביכולת שלהם להתגונן. הדברים שתארתי התבססו על מה ששמעתי את האמא אומרת . ולא על כתבה בעיתון שמביאה דברים לפי מה שמתחשק לכתב לכתוב. כמו שב y-net נכתב שהיא הלכה אחריו כי לקח את הכלב שלה, והאמא אמרה דבר אחר. . היה לי חבל שילדה בת תשע יודעת להגיד תהילים ולקוות להצלה, אבל לא יודעת לא ללכת אחרי אדם זר. אולי זו הכללה, אבל התחושה שקיבלתי מדברי האמא היתה שלהתנהגות שלה היתה קשר להתיחסות כאילו יש דברים מוכתבים שאין לנו אפשרות להחליט לגביהם.

 

[vered4]

וזה אולי קשור לאמונה באלוהים, אבל

כמו שציינת לגבי עצמך, לא חייב להיות. אפשר גם וגם (לדעתי רצוי מאוד).

 

[לאה_מ]

במסגרת "כישורי חיים" בבית הספר של

עומר, העבירה להם היועצת השנה (כיתה ג´) תכנית בשם "פשוט אמרו לא", שכללה צפיה בתכניות טלויזיה ושיחות בדיוק בנושא הזה. ממה שעומר סיפר לי, זה עורר בי די חשש שמא הפחידו אותם מאד, אבל אולי זו הדרך היחידה.

 

[חני בורשטיין]

למי שעוד לא קראה את הכתבה

הנה קישור

 

[חני בורשטיין]

עכשיו אני מקווה זה יעלה

 

[נעה גל]

ברגע זה יש בערוץ 8 תכנית על ילדים

שעברו התעללות מינית ע"י קרובי משפחה (כולל חברים של המשפחה). עם עדויות של הילדים עצמם.