איך מתרחקים?

איך מתרחקים?

יש מי שאני לא מרגישה שראויים להיות חבריי, ואני ממש לא טיפוס של להגיד/ להטיח/ להסביר בפנים. אני רוצה להתרחק, לא טוטאלית אלא כדי ליצור דיסטנס בינינו אבל עדיין להישאר בקשר טוב. איך עושים את זה ככה שזה לא יסתבך בדרך?
 
רמיזות עדינות

אני סבורה כי רמיזות עדינות עשויות לסייע לך להשיג את מטרתך. למה כוונתי? כאשר אותם האנשים, אתם אינך מעוניינת בחברות קרובה, מבקשים ליזום פגישה ביניכם/ שיחה בטלפון וכד'- דחי את הצעת הפגישה מ"סיבות" שלך/ קצרי את שיחת הטלפון/ אל תשתפי את אותם האנשים בענייניך הקרובים. תכליתן של פעולות אלה היא יצירת ריחוק מסויים. אני מאמינה שאם תתמידי בכך לזמן מה, המסר יובן והחברות פשוט תתקרר, או שלא תצמח. אם רצונך לשמור בכל-זאת על קשר טוב, האירי פנים לאותם האנשים ואפשרי תקשורת מסויימת, אך מסוייגת, אתם. אני מניחה כי מאור פנים, בד בבד עם הצבת גבולות לקשר ושמירה על מינון נמוך שלו, עשויים להביא למצב בו הקשר נשמר אך בגבולות הרצויים לך. בהצלחה!
 

shroi

New member
כח השקט

אפשר ללמוד איך לשלוט בחיים שלך. www.silencepower.net
 
אבל אם את מרגישה

שהם אינם ראויים להיות חברייך , אז למה את עדיין מעוניינת להשאר בקשר טוב? סביר להניח שאת אינך הטיפוס הטוטאלי . אבל אם את מרגישה (מכל סיבה שהיא) שאת מוכרחה להתרחק מאנשים כי הם לא ראויים להיות חברייך, אז פשוט תקטעי את הקשר וזהו . את לא חייבת לנהל עימם דיאלוג נוקב ומטיח שעלול להעליב חלילה, אלא להתחיל להתרחק מבלי "לשמור על אש קטנה" . זה לטעמי אינו ראוי . אני לא הייתי מעוניינת באם היית חושבת עליי שאיני ראויה לך (ואפילו אם היית צודקת) , לא הייתי מעוניינת שתשמרי אותי על אש קטנה , או על קשר מסויים . הייתי אפילו נעלבת. תראי, האנשים אינם טפשים , הם חשים . חברייך בסופו של דבר יבינו את העניין ויתרחקו בהתאם . אבל אל תשאירי אותם ב hold רק בגלל שלא נעים לך . האי נעימות הזו עלולה לסבך את העניין כי או אז הם ירגישו מבולבלים וקצת מרומים. בצדק.
 
חברים / ידידים

יש אנשים שאנו מעוניינים בקרבתם כחברים שלנו- אנו נהנים מחברתם, חפצים בקשר עמוק ומשמעותי אתם, מבקשים לשתף אותם במה שקורה בחיינו, ולהיות שותפים להם במה שקורה בחייהם. לעומתם, יש אנשים שאנו מסתפקים בקשר שטחי אתם. זה לא שאיננו חפצים בקרבתם כלל וכלל, אך איננו מעוניינים בקשר עמוק עמם. הרי אנו נמצאים בקשר עם אנשים רבים, אך עומק הקשר בו אנו חפצים משתנה מאדם לאדם. ומה קורה כאשר אנשים מסויימים מעוניינים להעמיק את הקשר אתנו, אך הרצון הזה אינו הדדי? האם יש לקטוע את הקשר וזהו, או שמא יש מקום לשמור על קשר במינון ובעומק הנכון והמתאים לנו? אני בוחרת באפשרות השניה. יש לי הסתייגות מה מן הביטוי בו השתמשה בעלת "התפיסה האחרת"- "אינם ראויים להיות חבריי". אך סביר להניח כי כוונתה לאנשים שמידת ההתעניינות שלה בהם ושלהם בה איננה סימטרית. במקרה זה אין צורך, לדעתי, לנקוט בגישה טוטאלית- הכל או לא כלום. יש בהחלט לגיטימיות לכך שאדם יבחר לו עומק קשר שונה עם אנשים שונים- חברים/ ידידים.
 
למעלה