איך מתמודדים?

[מילונה]

איך מתמודדים?

אני נשואה מזה 20 שנה לגבר משגע אוהב תומך מפרגן חיינו יחד באושר רב עד שלפני שבוע הוא התוודה בפני שיש לו ילד שהוא עצמו אינו מכיר מפלירט שהיה לו במהלך הנשואים שלנו הילד היום כבן 15 ואמו נזכרה עכשיו לתבוע אבהות לכן החליט להתוודות בפני . לי התמוטט כל העולם מצד אחד אני אוהבת אותו הוא אבי ילדי בעל למופת לאורך כל שנות נישואינו {למעט מעידה זו}ומאידך איני מתמודדת עם עוצמת הכאב האם יש מישהו שיכול לעזור או חווה מקרה דומה?

 

[המיתבונן]

הקינאה הקניינית

לקינאה הקיניינית אין גבולות של זמן או מקום, אי אפשר לשפוט אותה בכלים רציונאליים, ומה שאת חווה כפי שאני מבין, זוהי הקינאה מטיפוס קניינות. עזרה של ממש תתקשי למצוא בפורום הזה ואני בספק אם באיזה שהוא מקום אחר. אני מצדד ברגעים הללו עבורך במצב של "אי קבלת" החלטות, בלי הרבה "רעשים" נסי לברור את מצבך, את היכולת שלך לחיות עם תחושת העלבון, ותני למוח השכלתן שלך לקבל החלטות, לאמור- אל תמהרי לבקש פרידה, אל תבטלי את האפשרות של פרידה, נסי למדוד דרך ליבך את המשך הדרך כי שום רציונאל לא יציג לך את הדרך היותר נכונה. חשוב ואולי מכל חשוב, לא להיקלע למסכת של קנטרנות, של מריבות, ועשיות שליליות, גלי התאפקות ובכך תחשפי בכוחך. בהצלחה

 

[מילונה]

ספרות מקצועית

האם אתה מכיר ספר או חומר כתוב בנושא זה ? חשוב לי להבין את תחושותי שהרי אני די מבולבלת מצד אחד אוהבת ומצד שני כועסת נורא ,פגועה נורא ,ובכל זאת נתמכת רק בו.

 

[s h o o s h a]

האהבה מנצחת

יש שיר כזה ... "כי רק אהבה תנצח את כל הדמעות כשהכאב יחלוף אותך אני אשמור כי רק אהבה תנצח את כל הדמעות ובימים קשים אתן לך גם מסתור" עד כמה הדבר הנכון? רק במבחן המציאות ניתן לדעת. 20 שנה את נשואה לאדם אשר האהבה ביניכם גדולה, חמה ואמיתית. הייתי אפילו אומרת (לנוכח דברייך) כי היא הלכה והשתבחה עם השנים. בעלך אינו מסתיר ממך, (אמנם באיחור של שנים רבות, כנראה מתוך הבנה של "מה שלא יודעים לא כואב") את היותו אב לילד פרי "פלירט ישן" על אף הכאב שברור לו שייגרם לך, על אף הפגיעה הקשה שברור לו שתחושי, הוא משתף אותך במצב החדש שנוצר. המכה כואבת, זו מכה קשה. ההתמודדות עם המצב החדש אינה פשוטה. לדעתי, אל לך לקבל החלטה כלשהי במצב של סערת רגשות. עליך לקחת לעצמך זמן, להניח על כפות המאזנים את כל שנות היחד שהיו לכם אל מול הכאב הנורא שאת חשה היום. עליך לבדוק ולברר עם עצמך האם תוכלי, יחד עמו לעבור תקופה זו בחייכם, האם האהבה אשר שוררת ביניכם תוכל לשרוד את המשבר הקשה שפקד אתכם. רק אהבה תנצח? כפי שאמרתי בתחילת דבריי - רק מבחן המציאות בו אתם מצויים כרגע יוכל לאשר או "לבטל" את האמירה הזו. בהצלחה

 

[איש המערות]

פלירט מנבכי ההסטוריה

לפני 15 שנה היה לבעלך פלירט, שאלמלא נולד ממנו ילד (רצוי כמובן לאמת אבהות) היה נשאר קבור בנבכי ההסטוריה. את הכאב הנובע מגורם ההפתעה על עצם היות הפלירט אני מבין. את המשמעות של "הרחבת המשפחה" הבלתי צפויה שהשלכותיה על העתיד אינן ברורות אני מבין גם כן. יחד עם זאת, הואיל ולא מדובר בפלירט מהתקופה האחרונה שיכול כשלעצמו להוות איום שמא בעלך ינטוש אותך לטובת אחרת, אני מאמין שתתגברו על ההפתעה הבלתי נעימה ותמשיכו לחיות כמשפחה וכזוג למופת, כפי שהיה לאורך שנות נישואיכם. יתכן שתוכלו להפוך את המשבר להזדמנות והטלטלה שאתם עוברים כעת אפילו תעזור ליצור מימד נוסף ליחסיכם, במידה והיא תעורר אתכם לשוחח על מהות הזוגיות שביניכם, מה חסר לכם בה, אילו גבולות הייתם רוצים לשנות בה וכיו"ב שיחות נפש עמוקות שאצל זוגות רבים הנשואים "למופת" מתקיימות פחות ופחות עם השנים. היה בפורום פעם מקרה דומה, אפילו חריף יותר כי היה מדובר במשהו "טרי". אנסה לאתר אותו ולהפנות אותך אל השירשור שעסק בו. באותו מקרה הזוגיות לא התפרקה והמשבר הפך להזדמנות, לפחות במהלך התנהלות הדיונים בעניין בפורום (דיונים שנתפרשו על פני תקופה). העניין המעשי הרלוונטי בו עליכם לטפל הינו המחוייבות הכלכלית הנוספת של בעלך כלפי הילד (במידה ותוכח אבהות או שהוא יכיר בילד כבנו) - עליכם לבחון איך אתם נוהגים בכספים שעד היום היו משותפים לחלוטין ביניכם וכעת חלקם הופך להתחייבות של בעלך בלבד. מעבר לכך ישנו האספקט של היחסים בין בעלך ובנו, ידיעת הילדים על האח למחצה ואולי היכרות עתידית בין כל ילדיו של בעלך וכיו"ב. כאמור - חטפתם מכה אבל לדעתי תתגברו עליה, כאשר תשימי את הדברים בפרופורציות הנכונות. הרבה הצלחה לך

 

[מיקי בת המקורית]

גם אני זכרתי...

שהיה מקרה דומה והוא היה מקרה ממש טרי (חסכתי לך איש המערות

) זה סיפור ישן נושן, אהבה והזוגיות שלכם כל כך יפה, עברי הלאה, תתגברי על הכאב ועל הפגיעה כי אני יודעת שזה כואב, עצם הידיעה שהוא בגד, אך עבור כל כך הרבה שנים מאז בהצלחה

 

[מיקי בת המקורית]

עבור=עברו

 

[seeyou]

בעל למופת לאורך כל שנות נישואינו !

אני מבין את הרגשתך מה שנעשה לא ניתן לשנות אבל את צריכה לחשוב גם על הילד שגדל ללא אב(!!)...ושלבעלך יש חובה מוסרית כלפיו. את לא חייבת לקבלו כבנך... ואם 99% את מרוצה מהנשואים שלך,אפשר להבליג על 1% !!! נ.ב: -לפני כול דבר שהבעל יבקש בדיקת DNA -יעוץ-חוזה אצל עו"ד שהאישה לא תדרוש פיצויים לכול התקופה.16 שנים זאת רק דעתי!

 

[מילונה]

המשך הפרטים

תודה תודה לכולם על העידוד והתמיכהזה נותן המון המון כוח טעיתי רק במועד הגילוי הסיפור הובא לידיעתי לפני חודשייםולא לפני שבוע כמצוייןבהודעה . אכן קראתי את שרשרת הקישורים במקרה הדומה לשלי ,{הייתי שמחה לקבל כתובת אימייל שלה }רק ההבדל הוא שבעלי מעולם לא ראה את הילד וגם לא מעונין לראותו.בעלי מתנגד לעבור בדיקת רקמות ,וכידוע בית משפט בנושא תביעת אבהות רואה זאת כראיה שנגדו . הוא מלא כעס וזעם על אותה אשה שאחרי כל כך הרבה שנים של שתיקה מתעוררת היום .לטענתה ואני מאמינה לה היא אינה חפצה במזונות שאחרת הייתה תובעת מזמן .כי רק הכרה בילד רצונה . לאחר מחשבות רבות בעיניין יצרתי איתה קשר טלפוני והצעתי לה להמתין עם התביעה עד היותו של הילד בן 18 גיל בו הוא עומד בפני עצמו ואולי עד אז יהייה מוכן בעלי לעבור בדיקה זו ולתת לילד ודאות בזהות אביו . בכדי לשלול חשד של התחמקות ממזונות הצעתי אף להפקיד כסף מידי חודש בקרן נאמנות אצל גורם שלישי והיה בגיל 18 ימצא הילד כבנו על ידי בדיקת רקמות או לחילופין יעמוד בעלי בסרובו להיבדק יופקד הסכום אשר יצטבר שם בחשבונו של הילד .והזכות לתביעת אבהות עומדת לו בכל עת שירצה . רציתי להשיג בזה פרק זמן לשיקום נישואינו לריכוכו של בעלי כלפי הילד .ואף הסברתי לה שאינה מכירה לעומק את בעלי ושהוא אדם קשה אשר בדרך הזו היא שוללת כל קשר עתידי בין הילד לאביו ולאחיו . לצערי ולעלבוני הרב היא החזירה תשובה כעבור מספר ימים לבעלי שאני מאיימת עליה ואינה מעוניינת שאצור קשר איתה . הרגשתי כל כך פגועה היות והשיחה בנינו זרמה כל כך יפה והיא אף הודתה לי על המאמץ הרגשי שעשיתי עבור העיניין איני מבינה מה עומד מאחורי סירובה וגרוע יותר מה עומד מאחורי תגובתה המכוערת כל כך .עלי לציין שתגובתה עוד יותר העמיקה את שברון ליבי ,והמחשבות למה זה קרה לי ?לאיזו סיטאציה נקלעתי בחיי? עכשיו אחרי שקראתי את תגובות הגולשים אני אכן חשה שכל מאמצי צריכים להיות בשיקום היחסים והזוגיות שלנו .למעשה אנו יוצאים הרבה משוחחים הרבה הוא מאוד משתדל להכיל את כאבי ומתייסר נורא על הסבל שניגרם לי .ואני כאמור ברגשות מעורבים כלפיו אוהבת כועסת מחפשת דרך שתקל על כאבי אולי ניהול רומן מהצד שיובא לידיעתו אך לא יודעת אם זה מנחם

 

[s h o o s h a]

נקמה

מצליחה להבין את שעובר עליך אבל חייבת להודות שככל שהמשכתי לקרוא ועד שהגעתי לסוף הודעתך הרגשתי אי נוחות. "...אולי ניהול רומן מהצד שיובא לידיעתו..." פירוש שלי לאמירה - נקמה ואני רק מבקשת לשאול אותך, האם לדעתך זה יפתור את הכאב שאת חשה, האם זה יפתור את הבעיה ויביא להיעלמותה. מנסה להבין מה לדעתך יצא לך אם תבגדי בו והרומן "יובא לידיעתו". צרמה לי האמירה, מודה. אחרי תיאור של עשרים שנות נישואין מאושרות, שותפות מלאה ופירגון הדדי אשר עליהן מעיבה כיום הידיעה שיתכן שיש לבן זוגך ילד מחוץ לנישואיו והפיתרון שעולה על דעתך הוא, כאמור "ניהול רומן מהצד". לא יודעת ... אבל חושבת שאל לך לעשות מעשה בטרם תהיי רגועה ושקולה ולשם כך אולי אפילו רצוי שתעזרי באיש/אשת מקצוע ולא תעשי צעדים שתתחרטי עליהם ולא תוכלי להחזירם לאחור.

 

[מילונה]

סתם מחשבה

לפעמים ברגעי כאב כמו שמחפשים אקמול לראש או אנטיביוטיקה לגרון כך אני חשה תרופה תרופה לכאב אך זוהי סתם מחשבה שחולפת .לא ארצה לעולם לשאת על מצפוני מטען כה רב של רגשות אשמה אני רואה את עומס המשא על גבו של בעלי וחוץ מזה אני באמת אוהבת אותו .אל מה אגיד לך מצאתי מקום שבו אני יכולה להתבטות גם על דברים כמוסים והירהורים שוטים אך זו אינה כוונתי האמיתית סתם הירהורים .אם כי בשיחות הנפש בנינו הוא אמר שאם רומן יקל על תחושתי ואם זה יגרום לי לחייך חזרה הוא הראשון שישמח עבורי יקבל ויבין .אך לא זה רצוני

 

[s h o o s h a]

בוחן כליות ולב

אינני בוחנת כליות ולב (מי בעצם כן? פרט לזה היושב מעלה?) מקווה מאד בשבילך שתשכילי, את עם עם עצמך ואת עם בן זוגך, למצוא את הדרך הנכונה למצוא פיתרון לבעיה שפקדה אתכם. יתרה מכך, מקווה מאד בשביל שניכם, כי הפיתרון שימצא ויבוא לידי מימוש לא יהיה כזה שיגרום לפגיעה נוספת (למרות שבן זוגך אומר לך ב"גבורה" שזה בסדר מבחינתו - "...הוא אמר שאם רומן יקל על תחושתי ואם זה יגרום לי לחייך חזרה הוא הראשון שישמח עבורי יקבל ויבין..."). יש דרכים נוספות ומגוונות ... לדעתי האישית, אפילו מחשבה בכיוון איננה אופציה (גם אם מדובר, כדברייך ב"מחשבה שחולפת", "הירהורים שוטים") ועליך, ועליכם לנתב את כל האנרגיות שלכם למציאת פיתרון הולם, בר ביצוע ושאיש לא יצא ממנו נפגע בשום דרך

 

[איש המערות]

אל תתערבי ביניהם

את לא צד בעניין, למרות שיש לעניין הזה השלכות לגבייך. על מה שאת חושבת שנדרש או רצוי שבעלך יעשה, דברי עם בעלך. הוא מצידו - ורק הוא - ידבר עם אותה אישה. אני מניח שאותה אישה היתה מספיק אחראית במשך השנים להניח לבעלך ולקבל על עצמה את ההריון והלידה - אולי באיזשהו מקום רצתה בכך מבלי לכפות הורות על הגבר שעיבר אותה. יחד עם זאת, כאשר הילד כבר גדול ושואל מי אביו, היא לא רוצה שיגדל בשקר (כמו "אבא שלך טבע בים ולא נמצא") אלא רוצה שתהיה לו זהות אמיתית ולכן פנתה אל בעלך. זה שבעלך מלא זעם עליה מובן - גם הוא מופתע וזו תגובתו הראשונית. גם חשדה שהתעורר כי את "מאיימת" מובן - הרי ביקשת ממנה שלא לעשות כלום "בשלב זה" (כאילו ביקשת ממנה לרדת מהעץ לגמרי) ושכדאי לה לחשוב על כך כי בעלך הוא "איש קשה". קל לחשוב על מסר שלילי באמירות אלו גם אם אין בהן כזה מסר. התמקדי בשיחות שלך עם בעלך. את מה שיש לך להציע - הציעי לו ואם יראה לו, יציע הוא לה. כעס עליה לא יפתור לכם כלום ולדעתי גם סירוב לבדיקת רקמות לא יפתור לכם כלום במידה ותהיה פנייה לבית משפט (ציינת זאת בעצמך). בעניין זה כדאי שתתתייעצו עם עורך דין מומחה לענייני משפחה אבל דעתי האישית היא שבדיקת רקמות טובה לכם כי אם יש לבעלך ספק כלשהו באבהותו חשוב שיברר זאת בצורה מבוססת. גם ידיעה ברורה שהוא האבא תביא לו שקט מסויים במידה והיום הוא מתלבט אם לא מלבישים עליו תיק. חשוב שתכינו את עצמכם ותיערכו להשלכות כלכליות. גם על כך כדאי שתתייעצו עם עורך דין. אם בעלך איננו מעוניין היום בקשר עם הילד ואם יתברר כי הוא חייב בהוצאות שונות בגינו, חשוב שתדעו את המסגרת שעלול בית המשפט לחייב אתכם בה. אם אתם חותמים הסכם עם אותה אישה, חשוב שהוא יכסה את כל האפשרויות ולא תהיינה בו פרצות. בכל מקרה, אני חושב שהסכם שכזה צריך שיהיה הוגן ונדיב מספיק, כי מי יודע - אולי ביום מן הימים בעלך ירצה להכיר טוב יותר את בנו. חשוב גם שתבררו ביניכם אם אתם ממנים את ההוצאות הללו מכסף משותף או שאתם יוצרים הפרדה כלשהי בכספים שלכם כי כפי שציינתי קודם - לך אין חלק בילד הזה. בהצלחה

 

[מילונה]

מזונות

אנו מנהלים משק בית משותף אך שכרי גבוה פי 3 מזה של בעלי האם בחישוב מזונות מחשבים לפי שכר משותף ?או לפי שכר האב בהתחשב שיש לו ילדים נוספים לפרנס? האם אתה מכיר יועץ נישואים שטיפל בבעיה כזו ?

 

[איש המערות]

בקשי ייעוץ מקצועי בלבד

אולי בפורום "דיני משפחה וירושה" תקבלי טיפים יותר רלוונטיים, אבל לדעתי לא יהיה בכך תחליף להתייעצות של ממש עם עורך דין שייעץ לכם בתשלום. בטאגליין של אותו פורום ראיתי קישור לכתבה רלוונטית עבורכם.

 

[מילונה]

משננת את תגובותיכם

אני יושבת וקואת את התגובות עד רמה של שינון מרוב שהן עוזרות ומפיכות בי כוח תודה תודה תודה .