איך מתמודדים???
היי, אין לי מושג אפילו איך להתחיל.. לפני מס' ימים אחי גילה שהוא נשא איידס ומאז אני מרגישה שאני חיה בסרט. אני חזקה מאוד כשאני איתו אבל אני מחזיקה את עצמי בכח. אני כל כך דואגת לו וכמו שאני מכירה אותו הוא לבטח מאשים את עצמו כל זמן שהוא לבד וחושב על זה. כרגע הוא סיפר רק לאחים וההורים עדיין לא יודעים כלום. הוא סיפר לי שאחי דיי כעס עליו כשסיפר ואפילו האשים וגם ביקש שלא יספר להורים אף פעם... לא יודעת מה עושים??? איך ממשיכים מכאן... אני מוצאת את עצמי מסתובבת ופתאום מתחילה לבכות. אני אפילו לא יודעת מה הוא הולך לעבור עכשיו, אין לי מושג מה השפעות התרופות, איך יודעים כמה חמור זה.... האם ללכת כלנו ליעוץ ??? אולי פשוט להניח לו ולא לחנוק אותו מדאגה? לדעתי גם חייבים לספר להורים בשלב מסוים ואיך עושים את זה? אני פוחדת שהם יתמווטטו ולא יהיו מספיק חזקים, הם לא צעירים כל כך.. ואבא דיי פרמיטיבי- אני פוחדת שאולי הוא יכעס עליו מאוד וישבור אותו. כל כך עצוב לי וקה אבל אני מקווה שבאןפטימיות נצליח לעזור לו לחיות חיים מלאים.. הלוואי.
היי, אין לי מושג אפילו איך להתחיל.. לפני מס' ימים אחי גילה שהוא נשא איידס ומאז אני מרגישה שאני חיה בסרט. אני חזקה מאוד כשאני איתו אבל אני מחזיקה את עצמי בכח. אני כל כך דואגת לו וכמו שאני מכירה אותו הוא לבטח מאשים את עצמו כל זמן שהוא לבד וחושב על זה. כרגע הוא סיפר רק לאחים וההורים עדיין לא יודעים כלום. הוא סיפר לי שאחי דיי כעס עליו כשסיפר ואפילו האשים וגם ביקש שלא יספר להורים אף פעם... לא יודעת מה עושים??? איך ממשיכים מכאן... אני מוצאת את עצמי מסתובבת ופתאום מתחילה לבכות. אני אפילו לא יודעת מה הוא הולך לעבור עכשיו, אין לי מושג מה השפעות התרופות, איך יודעים כמה חמור זה.... האם ללכת כלנו ליעוץ ??? אולי פשוט להניח לו ולא לחנוק אותו מדאגה? לדעתי גם חייבים לספר להורים בשלב מסוים ואיך עושים את זה? אני פוחדת שהם יתמווטטו ולא יהיו מספיק חזקים, הם לא צעירים כל כך.. ואבא דיי פרמיטיבי- אני פוחדת שאולי הוא יכעס עליו מאוד וישבור אותו. כל כך עצוב לי וקה אבל אני מקווה שבאןפטימיות נצליח לעזור לו לחיות חיים מלאים.. הלוואי.