מיאו מיאו 123
New member
איך מתמודדים עם זה?
סליחה מראש על האורך ותודה למי שיטרח לקרא. אני מרגישה שאני זקוקה לתמיכה. בימים האחרונים כתבתי כאן כמה פעמים. לפני כ4 חדשים יצא לי 6 בבדיקת ההמוגלובין המסוכרר ורמת סוכר של 90 בצום. הרופא אמר שזה טרום סוכרת והפנה אותי לדיאטנית. פניתי אליה והבנתי פחות או יותר מה מותר ומה אסור, למרות שאני מבינה שעל כל אחד מזונות שונים משפיעים באופן שונה. אני מודה שבתקופה הזאת הקפדתי מעט אבל לא באופן רציני. לפני כשבועיים רכשתי מד סוכר ומאז אני באובססיה סביב הנושא. אני מקבלת ערכים תקינים ואף נמוכים בבוקר- בן 70 ל90 אבל לאחר ארוחות שאינן כוללת דברי מתיקה או עמילנים ופחמימות פשוטות, אני מגיעה לערכים שנעים בין 120 ל170 ופעמיים זה אפילו הגיע ל180 (אפילו אחרי אכילת תפוח ופיסטוקים). במקרים של רמה גבוהה אני מיד בודקת שוב ומקבלת תוצאה הרבה יותר נמוכה. זה מאוד מבלבל אותי ומביא אותי גם למצבים של חוסר אכילה וחולשה. נבדקתי במרכז של מכשירי המדידה, גפן, להמוגלובין המסוכרר ויצא 6.1 . הבנתי שהמדידה שלהם פחות מדוייקת משל קופת חולים. אני צימחונית ולא אוכלת מוצרי חלב, כך שאין לי המון אופציות. אני שוקלת 48 ק"ג ובגובה 161 מ' ומתעמלת פעמיים בשבוע. כל לילה אני קוראת על סוכרת באינטרנט ונכנסת לחרדות נוראיות. רופאה שאני מכירה בתחום אמרה שכדאי שאבדק עם סנסור באופן רציף במשך שבוע תוך אכילה רגילה לגמרי בלי להזהר כדי לדעת מה המצב הרגיל. אך מאחר ואני כבר רואה שיש לי עליות אחרי האוכל, לא ברור לי איך זה יעזור. אני לא יודעת אם לבקש בדיקת העמסת סוכר. אני גם מאוד חוששת מזה כי אם אחרי ארוחה ללא סוכר טהור יש לי עליות, מה יקרה אחרי העמסת סוכר! אני מאוד חוששת ממצב בו אצטרך לקבל תרופות, ממנו אני מבינה שאין דרך חזרה. יש לי ילדים קטנים ואני מרגישה פניקה מכל המצב. אולי כדאי לפנות למומחה בתחום?אשמח לקבל המלצות. האם נשמע שיש אפשרות למנוע התפתחות סוכרת במצב כזה? אני מבינה שזה לא פורום לתמיכה נפשית, אבל אני מאמינה שכאן יבינו אותי הכי טוב.
סליחה מראש על האורך ותודה למי שיטרח לקרא. אני מרגישה שאני זקוקה לתמיכה. בימים האחרונים כתבתי כאן כמה פעמים. לפני כ4 חדשים יצא לי 6 בבדיקת ההמוגלובין המסוכרר ורמת סוכר של 90 בצום. הרופא אמר שזה טרום סוכרת והפנה אותי לדיאטנית. פניתי אליה והבנתי פחות או יותר מה מותר ומה אסור, למרות שאני מבינה שעל כל אחד מזונות שונים משפיעים באופן שונה. אני מודה שבתקופה הזאת הקפדתי מעט אבל לא באופן רציני. לפני כשבועיים רכשתי מד סוכר ומאז אני באובססיה סביב הנושא. אני מקבלת ערכים תקינים ואף נמוכים בבוקר- בן 70 ל90 אבל לאחר ארוחות שאינן כוללת דברי מתיקה או עמילנים ופחמימות פשוטות, אני מגיעה לערכים שנעים בין 120 ל170 ופעמיים זה אפילו הגיע ל180 (אפילו אחרי אכילת תפוח ופיסטוקים). במקרים של רמה גבוהה אני מיד בודקת שוב ומקבלת תוצאה הרבה יותר נמוכה. זה מאוד מבלבל אותי ומביא אותי גם למצבים של חוסר אכילה וחולשה. נבדקתי במרכז של מכשירי המדידה, גפן, להמוגלובין המסוכרר ויצא 6.1 . הבנתי שהמדידה שלהם פחות מדוייקת משל קופת חולים. אני צימחונית ולא אוכלת מוצרי חלב, כך שאין לי המון אופציות. אני שוקלת 48 ק"ג ובגובה 161 מ' ומתעמלת פעמיים בשבוע. כל לילה אני קוראת על סוכרת באינטרנט ונכנסת לחרדות נוראיות. רופאה שאני מכירה בתחום אמרה שכדאי שאבדק עם סנסור באופן רציף במשך שבוע תוך אכילה רגילה לגמרי בלי להזהר כדי לדעת מה המצב הרגיל. אך מאחר ואני כבר רואה שיש לי עליות אחרי האוכל, לא ברור לי איך זה יעזור. אני לא יודעת אם לבקש בדיקת העמסת סוכר. אני גם מאוד חוששת מזה כי אם אחרי ארוחה ללא סוכר טהור יש לי עליות, מה יקרה אחרי העמסת סוכר! אני מאוד חוששת ממצב בו אצטרך לקבל תרופות, ממנו אני מבינה שאין דרך חזרה. יש לי ילדים קטנים ואני מרגישה פניקה מכל המצב. אולי כדאי לפנות למומחה בתחום?אשמח לקבל המלצות. האם נשמע שיש אפשרות למנוע התפתחות סוכרת במצב כזה? אני מבינה שזה לא פורום לתמיכה נפשית, אבל אני מאמינה שכאן יבינו אותי הכי טוב.