איך מתחילים פרק ב'....

newway1

New member
איך מתחילים פרק ב'....

אז הנה - בתקווה שהפורום באמת יהיה מקום שיאפשר דיון פתוח - אז הנה הנושא שמעסיק אותי רבות.
רובנו (ואני ניזהרת מהכללה) זמן מה לאחר הפרדותינו זקוקים לסוג מסויים של פרק ב'.
יש כאלו שזקוקים לבטחון שבקשר קבוע דיי מהר לאחר הפרידה וישנם כאלו שזקוקים לתקופת התפרעות חסרת מעצורים.

אז איך אתם מכירים? האם אתרי ההכרויות באמת נותנים מענה?
אני מוצאת את עולם הפנויים מתיש למדיי...מהרבה סיבות.

אז איך אתם מתמודדים עם העולם הזה בו המרחק בין הציפייה למציאות כל כך גדול?
 

ye44

New member
תעשי

מנוי במפעל הפיס אולי יתמזל מזלך ותמצאי פרק ב'

למצוא אהבה וזוגיות כשחוצים את ה40 זה דיי קשה
&nbsp
אלא אם את שמורה כהלכה ועם " ראש צלול " כי דפוסי
ההתנהגות של גיל 40 פלוס הם לא דפוסי ההתנהגות
&nbsp
של גיל 30 פלוס,וזה נובע מבעיות הורמונליות,מנהפאוזה
וכו' צריך תמיד לנסות ולא להתייאש הבעיה שאת צריכה
&nbsp
לעשות תאום ציפיות עם עצמך מה את רוצה ואם מה שאת
רוצה בר השגה.המון נשים בגיל 40 חיות בלה לה לנד
&nbsp
ופתאום הן מוצאות את עצמן נושקות לגיל 50 כי הן תמיד
חשבו שהן ימצאו טוב יותר וכו' וזאת זכותכן אממה לא כל
&nbsp
מה שרצוי מצוי.לא לפסול שום אופציה עם זה אתרי הכרויות
ואם זה דרך חברים או פגישה מקרית בסופר הכל גורל.
&nbsp
אין אנשים מושלמים בעולם,מצאת מישהו שב80 אחוז
מתאים לך לכי על זה, תקחי פרמטר אחד שאת לא מוכנה
&nbsp
להתפשר עליו ולא יותר כי למצוא פאקים תמיד אפשר.
סבלנות זה שם המשחק,אגב המצב של הרווקות בנות
&nbsp
ה30 הרבה יותר גרוע למרות שהן נראות מיליון דולר
אממה הראש הראש
 
אכן העולם הזה מתיש

אבל
&nbsp
כמו בכל דבר אחר, זה שזה קשה - אומר שזה אפשרי.
לא פשוט - אבל אפשרי. צריך רק את הסבלנות.
&nbsp
לדעתי, אין מושלם. ולפי מה שאני ראיתי, אנחנו לא רוצים להתפשר בפרק ב', ומטבע הדברים גם משקיעים פחות, כי כבר נכווינו.
&nbsp
הענין הוא, לדעתי, לשים את כל העכבות בצד. לחשוב באמת על מה אני לא מוכנה להתפשר. ולצאת.
&nbsp
עם הזמן לומדים את מי לסנן מיד, עם מי כדאי לנסות, ואיפה כדאי להשקיע.
&nbsp
וכשזה קורה - פרק ב' הרבה יותר שווה מפרק א כי הוא בוגר יותר.
&nbsp
&nbsp
אני מיד אחרי הגירושים לא ידעתי מה אני רוצה - אבל ידעתי מצויין מה אני לא רוצה. אחרי שניים שלושה דייטים בבית קפה, לקחתי פסק זמן מדייטים.
עשיתי חשבון נפש עם עצמי מה אני רוצה. על מה לא אסכים להתפשר. גילית שאני ממש שיטחית

&nbsp
ואמרתי לעצמי: וואו, יש לך כבר ילדים, יש לך משפחה, את מפרנסת את עצמך - מה את רוצה עכשיו? והתשובה היתה לכייף!
בכל מצב? לא. מה כן ומה לא - החלטתי לעצמי.
&nbsp
ואז יצאתי שוב יותר מגובשת. הסינון שלי היה הרבה יותר מיידי וכשיצאתי זה היה הרבה יותר שווה.
&nbsp
&nbsp
מעניין לשמוע מנסיונם של אחרים.
&nbsp
 

newway1

New member
אז ככה...

אני פוחדת שזה יהפוך להיות מתיש.
אני רואה חברים גרושים אחרים - שאחת לכמה חודשים מחליטים להפסיק לצאת לדייטים...זה כמובן לא מחזיק מעמד הרבה זמן - כי הם באמת רוצים זוגיות.

את הדייטים שלי אני בוחרת בפינצטה - כן...בררנית - אבל לא רוצה שזה יהפך לסוג של עבודה.
עוד דייט ועוד דייט - ועוד פעם לגלות שכשאני אמרתי שאני מחפשת בן זוג - הוא התכוון לזיונים בלבד - סוג של יזיזות.
אז אני לא ממהרת לתת טלפון ולא ממהרת להיפגש - ומי שאין לו סבלנות - פשוט אני חותכת.

מפליא אותי - כמה אנשים מתארים את עצמם ואת הרצונות שלהם בדרך מסויימת בכתב, ובפגישה - מתגלה משהו אחר...
אני תוהה - למה לא לשים הכל על השולחן מראש?
זה יחסוך זמן - זה יחסוך כסף ובעיקר הרבה עוגמת נפש לשני הצדדים.

אני יודעת מה אני רוצה - הבעיה היא שאתרי ההכרויות מלאים בנשואים ש"אוטוטו" מתגרשים... ובהרבה אמירות שרחוקות מהמציאות.

אבל אני עדיין אופטימית
 

מתגנב

New member
מה שמוזר בשאלה שלך זה הציפיה, לא המציאות

אחרי מה שעברת בגירושים, אחרי מה שראית ושמעת אצל זוגות אחרים - את יודעת כמה קטן הסיכוי למצוא בן זוג "מתאים" - חבר אמיתי לחיים.
כל עוד תנהלי את החיפוש שלך כמבצע תכליתי שנועד לדוג את "האחד", התהליך יהיה רווי מתח וחששות באופן שגם יקטין את סיכויי ההצלחה. קיימת כמובן האפשרות שתמצאי מועמד מתאים (ומעוניין...) אחרי שנים של ראיונות חודרניים ובחינות מדוקדקות, אבל הסיכוי לכך קטן.
&nbsp
במקום זה, עדיף שתיהני מהתהליך, לא תחששי "לבזבז זמן" ולא תקריבי את האושר היומיומי שלך על מזבח איזה עתיד זוגי אידיאלי (שממילא אינו איזה גן עדן).
 
למה הציפיה לא בסדר?

להבנתי, היא מצפה שיאמרו את האמת מראש. זה נראה גם לי בהתחלה הגיוני. ואחרי זמן מה הבנתי שזה לא כך ושצריך לבדוק אם גרוש הוא אכן גרוש, אם תל אביב זה לא מושב בדרום,אם גובה 1.80 זה לא 1.60 ואם לא מעשן זה מעשן "רק" 5 סיגריות ביום.
 

מתגנב

New member
מה שתיארת נובע מהסיטואציה

בעולם ההיכרויות "הישן" - פגשת אדם בנסיבות מסויימות, למדת אודותיו באחת הסביבות הטבעיות שלו (לימודים, צבא, בית מעצר וכיו"ב) והתוודעת אליו באופן הדרגתי.
בהיכרויות יזומות, אנשים צריכים להמציא לעצמם חלון ראווה. חלונות ראווה, מטבעם וכמעט בכל תחום, הם לפחות יפוי של המציאות, אם לא שקר בוטה. עם הנוחות של window shopping בא גם המטרד של חשיפת המציאות מאחורי הפרסומת.

אגב, לא בטוח שהשקרים הקטנים האלה כל כך מתועבים (לא מדבר על נשואים מתחזים וכיו"ב גונבי דעת). אם תסתכלי על זוגות סביבך, תגלי המון מקרים שבהם הוא, או היא, היו מדפדפים הלאה בלי היסוס את בן/בת הזוג שלהם על סמך הפרופיל הפורמלי. בבניית פרופיל היכרות הולך לאיבוד הרבה מהקסם של האדם ולכן טבעי ואולי אפילו מוצדק "לפצות" על זה בקצת מייק אפ במקומות מסויימים. יש גם אנשים שאינם אשפי מלים ואינם בעלי נתונים פורמליים מרשימים, אבל כחברים וכבני זוג הם נפלאים. אדם כזה מרגיש שמדיום ההיכרויות היזומות מקטין ומשטח את דמותו, שהוא צריך איזשהו כרטיס ביקור אטרקטיבי ולאו דווקא מציאותי, רק כדי שיקבל הזדמנות להציג את "הסחורה" שלו.
 
יש דברים שאפשר "לשפץ" ויש שלא

אם בחור אומר שהוא 1.80 וכשאנו נפגשים מתברר שהבחור מגיע לי עד הכתף - הסיכוי שלו למכור את עצמו אבוד, כי מרגע זה כל מה שהוא אומר בעיני הוא שקר.
&nbsp
ולכן, נשתה קפה בנימוס מופתי ונלך יפה איש לדרכו, כי מראש עם מי שמשקר אין מה לבנות כלום.
&nbsp
לטעמי- אמינות היא שם המשחק בפרק ב.
 

מתגנב

New member
לא מועיל להתייחס לשולי התופעה

ברור והכרחי שברגע שהשקר הופך להיות חלק מהמשחק, תפגשי את כל המנעד, מבלופים חינניים ועד לסילופים פליליים. קשה לי להאמין שהשכיחות של שקרים בוטים כאלה היא גדולה.
 
אני נתקלתי בזה פעמיים

אבל שקרים "קטנים" היו הרבה.
&nbsp
נשואים שאומרים שהם פרודים או גרושים יש כחול אשר על שפת הים.
 

newway1

New member
זה לא כל כך שולי התופעה

זה נפוץ מאוד...שקר קטנטן...שגורם לתהות - אם בכך המועמד משקר...אז על מה עוד ישקר?

אבל לא זו הנקודה... דווקא לשקרים אני מתייחסת בהומור ולא לוקחת את זה קשה - מדפדפת הלאה.
הבעיה יותר קשה והיא לקחת שני אנשים מאיזורי מגורים שונים - עם תבנית מוצקה שיש להם ולנסות לחבר את התבניות הללו ביחד לתבנית אחת הכוללת
אופי שכבר מובנה...ילדים...עבודה...זמן פנוי מועט...תחביבים והרגלים...

האמת - שגם לי ניראה שזכיה בפיס או בלוטו קרובה יותר מאשר מציאת המתאים...
 

newway1

New member
אני מאד מסכימה

עם החלק הראשון של דבריך. הסברת את זה מאוד יפה.
אכן - כדי לפתוח לעצמך את הצוהר הראשוני כדי להצליח להכיר - אתה צריך לשווק את עצמך בצורה טובה.
אבל!
יש שיווק שהוא אמת המנוסחת במילים מייפות. ויש שיווק שהוא אגרסיבי וכולו אחיזת עיניים.
אני אוסיף ואומר - שהרבה פעמים אין מדובר בשקרים - אלא בראייה סובייקטיבית של האדם את עצמו.
 

newway1

New member
אתה יודע?

לאותו חבר שמצהיר כל פעם מחדש שהוא מפסיק לצאת לדייטים - אני חוזרת ואומרת...
תפסיק - תצא רק כשהאינטואיציה אומרת לך כן - ואז תהנה.

אז אני נהנת - כי הדייטים המעטים שאני יוצאת אליהם - הם מהנים ואני לא מרגישה כל פעם בראיון עבודה מתחדש.
זה לא לעוס לי.
וכן - למצוא את האחד הוא מבצע - ללא ספק - אבל בדרך שאני בוחרת למצוא אותו - אני לרוב נהנת.
אז אולי לא אמצא את האחד (וחבל) אבל אני גם לא אגיע למצב של ייאוש - כי יש לי מספיק מכל הדברים האחרים שגורמים לי כיף והנאה.

ודרך אגב...אני לא מחפשת להתחתן שוב.
אני באה בלי ציפיות - במקסימום - הרווחתי חבר - וזה כבר קרה.
 
תלוי מי את

כן, כניסה לאתרי היכרויות היא תחום חדש שצריך ללמוד את השפה שמדברים בו
מי שנכנס נדרש לשווק את עצמו, זה חלק מהתהליך
נחשפים לכל מיני סוגי אנשים, חלקם יכולים להיות נודניקים אמיתיים
אם יש לך מוטיבציה אמיתית למצוא קשר חדש - זה בהחלט שווה את זה. יש לך?
כמו שאמרה השושנה לנסיך הקטן: אני צריכה לסבול את נוכחותם של כמה זחלים אם אני רוצה להכיר חברים חדשים בחיי
 
אני עדיין לא שם

כי טרם סיימתי את עינייני הגירושין עד הסוף.
אבל יש לי הרגשה שאני אזכה בלוטו לפני שאמצא זוגיות חדשה וטובה.
 
נותנת

אבל בכ"ז זה בין הדברים שמעסיקים את המחשבה שאתה מסיים פרק א' (ולא משנה באיזה שלב של הסיום אתה)
 
זו הבעיה. שיש כל כך הרבה דברים בראש

והכל בערבוביה.
עצתי לך, כל מה שלא מצריך עכשיו חשיבה מיידית , תעיפי מהראש.
אני הייתי אומרת לעצמי - "אני אחשוב על זה יותר מאוחר. לא עכשיו". עכשיו אני אטפל בבית המשפט, בילדים, בעבודה, בלא משנה מה - מה שהיה חשוב באותו רגע.
&nbsp
אחר כך כשהדברים נרגעים, יש זמן יותר פנוי ריגשית להתעסק גם בזה.
&nbsp
 
למעלה