קשה באימונים - קשה בקרב
כתבתי מלא ואז קרס לי הדפדפן ועכשיו אין לי את כל הטקסט הארוך והמרגש עם הנראטיב של רומן קלאסי שרציתי שיהיה.
אז אעשה תקציר:
אסכים עם שכתבו מעלי - לידה ואז הורות של שנה ראשונה יכולה להיות חתיכת כאפה מצלצלת ומלאת רגעי WTF. הייתי במצב דומה אך עם שוני - אני כבר אחרי כמה חודשים התחלתי להזיז את העניינים, נקרא לזה, כדי שנחזור לשכב ולחיי מין רגילים. אבל מה? החיים מפריעים בדרך זה מה. אז אחרי כמה חודשים שבהם ניסיתי וניסיתי, ובצד שלה היא מאוד פסיבית ולא יוזמת בכלל... ובכן לבסוף הסיפור התפוצץ. היה מתח חבוי יותר מדי זמן ולבסוף נמאס לי לנסות, עזבתי את המושכות והיא פשוט לא לקחה אותם. אחרי כמה ריבים והרגשה מחורבנת שנמשכה און אנד אוף כמה חודשים החלטנו ללכת לטיפול זוגי/מיני שעשה פלאים.
אבל בגלל שאני לא איש מכירות של טיפולים מיניים ויש לאנשים התנגדות אני אספר מה בערך עשינו.
בגדול, קודם כל החלטנו להפסיק לשכב - או לנסות לשכב - לתקופה כלשהי. בעיקר כי זה לא היה לה כיף. היא לא מצאה את מה שהיה לה פעם, שגרם לה להרגיש טוב עם זה. היא לא רצתה לאכזב אותי אז היא הסכימה לחלק מהפעמים כשניסיתי, אבל כדי לנטרל את הלחץ והמעמסה הנפשית הזו פשוט הפסקתי ליזום (בהסכמה של שנינו כמובן) וביטלנו את הסקס לחלוטין. במקום זה קבענו "דייטים" בשבוע, שבהם יצאנו ממש החוצה מהבית לבד - לפאב, לסרט, לחברים. בנוסף קבענו דייטים אינטימיים, שבהם היינו שנינו במיטה, נוגעים ומלטפים, מסאז' עדין וכיוצא בזה - ובלי סקס, בהגדרה. גם הסכמנו שאנחנו חייבים לצאת בנפרד - אז נפגשנו עם חברים למשל לבדינו. ככה התקדמנו לאט לאט כמה שבועות. בהתחלה זה יצר אצלי ממש הרגשה של
אכזבה כי ממתי אנחנו - הזוג האדיר והמקסים והמצחיק והסקסי שאנחנו - צריכים לקבוע דייטים ולוותר על סקס וכאלה? כאילו,
כמה גרועים נהיינו??
אבל, ממש לפי הספר, זה התחיל לפעול. בהתחלה פתאום היא היתה חרמנית, אבל על אמת. שבוע אחרי זה היה די יבש ורבנו. ואז שוב חזר לה. ואז היא התחילה ליזום יותר ויותר, עד שלבסוף הטיפול נגמר כי בעצם לא היינו צריכים אותו יותר.
אבל מה שלא פחות חשוב הוא הצד הרגשי כאן - בתחילת הטיפול היא אמרה לי שהיא לא רצתה לאכזב אותי ולכן השתדלה לא לסרב כשיזמתי. אבל בפועל זה גרם לה להרגיש רע יותר עם עצמה כי היא "איבדה" משהו שהיה חלק ממנה. ואיך אני אגיב אם היא פתאום תהיה "כזאת"? אולי אני אכעס? אתאכזב? אפגע? ועם כל היזמות האדירה שלי דבר אחד לא עשיתי -
לא שאלתי אותה מה היא רוצה. ומה היא רצתה באמת? היא רצתה שאני אהיה שם איתה כי קשה לה. היא רצתה חיבוק ונשיקה, ושארעיף עליה אהבה ללא תנאים ושאפסיק ללחוץ עליה. אז הדרך שעברנו היתה בעצם כמה צעדים אחורה כדי שיהיה אפשר לקפוץ מעל הבור הגדול הזה.
ומה שאני בעיקר חותר אליו הוא זה - אתם לא תהיו יותר זוג לבדכם שיכול לעשות מה שבראש שלו. אבל האמת היא שילדים זו הרחבה של המשפחה ושל הזוגיות, ואתם צריכים לבנות על זה. אתם עכשיו יחידה אחרת, וצריך ללמוד להתנהל בתוך זה. וזה קשה כי הייתם הרבה זמן יחידה זוגית אחת (אנחנו היינו מעל לעשור). אבל אם תחפשו את הבעיות, תחפרו ותבחנו, תדברו ותשקפו את הרגשות אחד של השני - כשזה ייפתר זה יהיה נהדר. הילדה שלי צריכה הורים משוגעים רק במידה, אוהבים ושמרגישים חופשיים אחד עם השני. זה עזר
מאוד לסקס וזה עזר
ממש המון למשפחתיות.
עאלק תקציר...
