איך מתגברים על:
חוסר סיפוק בחיי הנישואין? אנחנו נשואים 4 שנים +ילד. השנתיים האחרונות (מאז שהילד נולד)מתאפינות בהרבה עצב \לחץ\... הדבר בא לידיי ביטוי בחוסר חשק מיני מצד בעלי כלפיי זה לא בגלל איך שאני נראת תמיד היה בנינו פער מיני אבל הוא התעצם עוד יותר עם השנים.(פעם בחוד וגם לא תמיד) אין לו בעיה פיזית אולי לחץ נפשי משפיע עליו. ניסינו טיפול זוגי מתוך עמדה שלי יש בעיה כי הוא טוען שהכל טוב אצלו. הטיפול הופסק כי לא הגענו לשום מקום (לאחר 5 פגישות) וגם כיוון שהוא לא משוכנע שינה בעיה אלה שיש בעיה בי (בגלל זה הוא הגיע לטיפול) הוא טוען שהבעיה בי שאני מחפשת מושלם ואין דבר כזה (למרות שזה לא התחושה שלי) הפערים בינינו הולכים ומתרחבים אני משתדלת בעיקר בגלל שיש לי בלב עוד אהבה. בתקופה האחרונה עולות בי הרבה תהיות על המשך הנישואים האלו. ישנם פערים בתפיסת החיים אני מרגישה שאני צריכה יותר את המרחב שלי לעסוק בדברים שאני אוהבת והוא מצד אחד תומך מצד שני עוצר אותי בכך שהוא לא מוכן לתת יד ...למשל שאני יוצאת בערב הוא לא מוכן לשמור.(על הילד) מבחינתו אין לו צורך לתחביבים (הוא טוען שאין לו זמן) אין לו צורך לצאת עם חברים למעשה אין לו חברים... אני מרגישה כבולה , אני מרגישה שהנישואים האלו מעיקים עליי. אני לא מותרת ויוצאת ועוסקת בדברים שאני אוהבת אולם זה מצריך ממני הרבה אנרגיות (ולא מעט מריבות וכעסים)לפניי כל יציאה לשכנע אותו לשמור על הילד או אם זה עבודה מהבית (יש לי עסק קטן מהבית בנוסף על עבודתי כשכירה)הוא לא מוכן לעזור לי וטוען שזה בא על חשבונו על חשבון החופש שלו (שינה או טלויזיה) אני כל כך מנסה להבין אותו , להבין אם הוא בלחץ בעבודה ולתת לו את המרחב שלו אבל, אני מרגישה שזה חד צדדי שגם אם הוא עושה מה שאני רוצה זה בגלל שאני כפיתי עליו ולא מתוך אהבה או אכפתיות. מטלות הבית(ניקיון, טיפול בילד) לרוב עליי לעיתים רחוקות הוא עוזר לי העינינים הפורמלים עליו יש חלוקה של תפקידים בנינו . אין לי מחשבות לעוד ילדים הוא הוציא לי את החשק הוא טיפוס חרד שמאשים אותי בכל מה שקורה לילד הוא חרד גם על עצמו (בריאותית) הוא לא מודע לזה על אף שכבר קיבל מרשם מרופא משפחה לכדורים נגד חרדות (לא מוכן לקחת) איך אפשר להמשיך לחיות כך ? יש ימים יותר טובים ויש הרבה פחות טובים... לא יודעת איך ממשיכים מכאן...מה אני עושה עם חיי....אני לא רוצה להתעורר עוד 20 שנה ולהגיד שביזבזתי את חיי... מצד שני לא מוכנה נפשית (עדיין)לותר על הנישואים האלו. תודה על ההקשבה.
חוסר סיפוק בחיי הנישואין? אנחנו נשואים 4 שנים +ילד. השנתיים האחרונות (מאז שהילד נולד)מתאפינות בהרבה עצב \לחץ\... הדבר בא לידיי ביטוי בחוסר חשק מיני מצד בעלי כלפיי זה לא בגלל איך שאני נראת תמיד היה בנינו פער מיני אבל הוא התעצם עוד יותר עם השנים.(פעם בחוד וגם לא תמיד) אין לו בעיה פיזית אולי לחץ נפשי משפיע עליו. ניסינו טיפול זוגי מתוך עמדה שלי יש בעיה כי הוא טוען שהכל טוב אצלו. הטיפול הופסק כי לא הגענו לשום מקום (לאחר 5 פגישות) וגם כיוון שהוא לא משוכנע שינה בעיה אלה שיש בעיה בי (בגלל זה הוא הגיע לטיפול) הוא טוען שהבעיה בי שאני מחפשת מושלם ואין דבר כזה (למרות שזה לא התחושה שלי) הפערים בינינו הולכים ומתרחבים אני משתדלת בעיקר בגלל שיש לי בלב עוד אהבה. בתקופה האחרונה עולות בי הרבה תהיות על המשך הנישואים האלו. ישנם פערים בתפיסת החיים אני מרגישה שאני צריכה יותר את המרחב שלי לעסוק בדברים שאני אוהבת והוא מצד אחד תומך מצד שני עוצר אותי בכך שהוא לא מוכן לתת יד ...למשל שאני יוצאת בערב הוא לא מוכן לשמור.(על הילד) מבחינתו אין לו צורך לתחביבים (הוא טוען שאין לו זמן) אין לו צורך לצאת עם חברים למעשה אין לו חברים... אני מרגישה כבולה , אני מרגישה שהנישואים האלו מעיקים עליי. אני לא מותרת ויוצאת ועוסקת בדברים שאני אוהבת אולם זה מצריך ממני הרבה אנרגיות (ולא מעט מריבות וכעסים)לפניי כל יציאה לשכנע אותו לשמור על הילד או אם זה עבודה מהבית (יש לי עסק קטן מהבית בנוסף על עבודתי כשכירה)הוא לא מוכן לעזור לי וטוען שזה בא על חשבונו על חשבון החופש שלו (שינה או טלויזיה) אני כל כך מנסה להבין אותו , להבין אם הוא בלחץ בעבודה ולתת לו את המרחב שלו אבל, אני מרגישה שזה חד צדדי שגם אם הוא עושה מה שאני רוצה זה בגלל שאני כפיתי עליו ולא מתוך אהבה או אכפתיות. מטלות הבית(ניקיון, טיפול בילד) לרוב עליי לעיתים רחוקות הוא עוזר לי העינינים הפורמלים עליו יש חלוקה של תפקידים בנינו . אין לי מחשבות לעוד ילדים הוא הוציא לי את החשק הוא טיפוס חרד שמאשים אותי בכל מה שקורה לילד הוא חרד גם על עצמו (בריאותית) הוא לא מודע לזה על אף שכבר קיבל מרשם מרופא משפחה לכדורים נגד חרדות (לא מוכן לקחת) איך אפשר להמשיך לחיות כך ? יש ימים יותר טובים ויש הרבה פחות טובים... לא יודעת איך ממשיכים מכאן...מה אני עושה עם חיי....אני לא רוצה להתעורר עוד 20 שנה ולהגיד שביזבזתי את חיי... מצד שני לא מוכנה נפשית (עדיין)לותר על הנישואים האלו. תודה על ההקשבה.