איך מתגברים על זה..
אני כבר מיואשת!
יש לי חבר 3 שנים, אני באמת אוהבת אותו והוא אותי, אנחנו גרים במרחק נסיעה של חצי שעה אחד מהשני, ולא גרים ביחד.
שנינו בני 26 , אני הגעתי לשלב בחיים שאני רוצה להתמסד ולהקים משפחה, הוא לטענתו מפחד מזה, לא מרגיש מוכן עכשיו,
דיברנו על זה כבר כמה פעמים בהתחלה כל פעם שהעלתי את זה הוא היה אומר שלא עכשיו ועוד שנה, וככה חלפו להם 3 שנים, הוא באמת אוהב אותי מכבד דואג מפנק אבל ברגע שזה מגיע לחתונה הוא נרתע.
אנחנו לא גרים ביחד כי גם זה בעייתי, הוא בא ממושב ולא רוצה לעזוב אותו, אז הוא בונה בית והיינו אמורים להיכנס לגור בו בעוד כחצי שנה, הבעיה שאני יודעת שברגע שנגור יחד זה יתן לו עוד הזדמנות למשוך את הזמן, ואני כבר באמת מוכנה לשלב הבא.
פעם אחת לפני חצי שנה הבהרתי לו שאו שאנחנו חושבים על הצעד של חתונה לפחות עוד שנה או שנחתוך כי חבל על הזמן של שנינו בעיקר שלי והוא לא היה מוכן לוותר וביקש כמה זמן לחשוב על זה ואמר שהוא גם מאוד רוצה והוא אוהב אותי ורוצה שאני אהיה אמא של הילדים שלו והוא לא רואה מישהי אחרת לצדו אבל הוא מפחד, ממה נובע הפחד? אני חושבת שמהעבר של ההורים שלו, הם גרושים אבל גרים יחד וזה סיפור מאוד מורכב.
הגענו למצב שכל פעם שאנחנו מדברים על חתונה הוא מבקש עוד זמן ועוברים כמה ימים אני שוכחת מהכל ואנחנו ממשיכים יחד כרגיל.
עד שדי אני באמת מרגישה עם כל האהבה שלי שאני תקועה באותו מקום, אבל אני ממש מפחדת לעשות את הצעד ולגמור את הקשר הזה.
אני כל כך אוהבת אותו ואת המשפחה שלו וזה הדדי, אנחנו נפגשים קבוע כל סופש ופעמיים נוספות באמצע השבוע אנחנו כל כך שונים אבל התגברנו על הרבה מכשולים להיות יחד, אני מרגישה שאני לא אחזיק מעמד בלעדיו ואני לא יודעת מה לעשות?
האם לחתוך ולהמשיך הלאה? או לנסות לחכות ולגור יחד?
בבקשה אני זקוקה לעזרה
אני כבר מיואשת!
יש לי חבר 3 שנים, אני באמת אוהבת אותו והוא אותי, אנחנו גרים במרחק נסיעה של חצי שעה אחד מהשני, ולא גרים ביחד.
שנינו בני 26 , אני הגעתי לשלב בחיים שאני רוצה להתמסד ולהקים משפחה, הוא לטענתו מפחד מזה, לא מרגיש מוכן עכשיו,
דיברנו על זה כבר כמה פעמים בהתחלה כל פעם שהעלתי את זה הוא היה אומר שלא עכשיו ועוד שנה, וככה חלפו להם 3 שנים, הוא באמת אוהב אותי מכבד דואג מפנק אבל ברגע שזה מגיע לחתונה הוא נרתע.
אנחנו לא גרים ביחד כי גם זה בעייתי, הוא בא ממושב ולא רוצה לעזוב אותו, אז הוא בונה בית והיינו אמורים להיכנס לגור בו בעוד כחצי שנה, הבעיה שאני יודעת שברגע שנגור יחד זה יתן לו עוד הזדמנות למשוך את הזמן, ואני כבר באמת מוכנה לשלב הבא.
פעם אחת לפני חצי שנה הבהרתי לו שאו שאנחנו חושבים על הצעד של חתונה לפחות עוד שנה או שנחתוך כי חבל על הזמן של שנינו בעיקר שלי והוא לא היה מוכן לוותר וביקש כמה זמן לחשוב על זה ואמר שהוא גם מאוד רוצה והוא אוהב אותי ורוצה שאני אהיה אמא של הילדים שלו והוא לא רואה מישהי אחרת לצדו אבל הוא מפחד, ממה נובע הפחד? אני חושבת שמהעבר של ההורים שלו, הם גרושים אבל גרים יחד וזה סיפור מאוד מורכב.
הגענו למצב שכל פעם שאנחנו מדברים על חתונה הוא מבקש עוד זמן ועוברים כמה ימים אני שוכחת מהכל ואנחנו ממשיכים יחד כרגיל.
עד שדי אני באמת מרגישה עם כל האהבה שלי שאני תקועה באותו מקום, אבל אני ממש מפחדת לעשות את הצעד ולגמור את הקשר הזה.
אני כל כך אוהבת אותו ואת המשפחה שלו וזה הדדי, אנחנו נפגשים קבוע כל סופש ופעמיים נוספות באמצע השבוע אנחנו כל כך שונים אבל התגברנו על הרבה מכשולים להיות יחד, אני מרגישה שאני לא אחזיק מעמד בלעדיו ואני לא יודעת מה לעשות?
האם לחתוך ולהמשיך הלאה? או לנסות לחכות ולגור יחד?
בבקשה אני זקוקה לעזרה
