איך משתפים?

CherryPopsicle

New member
איך משתפים?

שלום!

אני לא ממש חדשה פה ולמעשה, אני חוזרת אחרי תקופת יובש ארוכה מהפורום (לפעמים קראתי בו), אך בשם אחר. לא מגלה מה היה הקודם ומעניין אם תדעו לזהות לפי הסגנון והניסוח... (זה גם בסדר אם לא...)

anyway, אקצר את הסיפור באופן נמרץ... הפרעת אכילה (אנורקסיה) שנים רבות, ללא ניסיונות טיפול רציניים בעניין, האחרון במרכז המתמחה בתחום באחד מביה"ח בארץ, ניסיון שהגיע לסיומו לפני ימים ספורים, בשל עניינים טכניים. מצב ההפרעה כיום - לא משהו. כל היתר - ממש טוב ואפילו יש לי קשר זוגי חדש וכיפי, שלגביו אני רוצה להתייעץ אתכן.

אני רזה מאד וקשה (אי אפשר) לפספס את זה (אם כי, איכשהו, אני מפספסת את זה). השבוע, בתור לסופר, מישהי שאלה אותי אם אני אוכלת משהו וזו לא הפעם הראשונה בימים האחרונים שמישהי זרה שואלת אותי את זה (מעצבן!!! מדהים איך הגוף האנורקטי, זה שאנחנו כ"כ מנסות להעלים, הופך לעניין פומבי, שמאפשר הערות שכאלה, שיש בהן משום חודרנות לשמה). החבר החדש העיר פעם-פעמיים, כדרך אגב, משהו על זה שאין עלי גרם שומן. אני מניחה שבמוקדם או במאוחר אצטרך להתייחס לסוגיה, שכן נראה לי לא נכון לנהל מערכת יחסים רצינית כשבינינו עומד סוד כה משמעותי.

שאלותיי הן - מתי שיתפתם את בני הזוג שלכם ביחס להפרעת האכילה? כיצד שיתפתם אותם? איך הם הגיבו? האם הם שותפים, בדרך כלשהי, למאבק שלכן בעניין? אשמח לתגובותיכן
 
ברוכה השבה


בכל ניק שהוא.

אני חושבת שזו שאלה מאוד אישית.
שאלה של אישיות זמן ואופי, וכמובן מה הציפיות שלך מהקשר הזוגי שאת נמצאת בו...
אם זה משהו רציני, אז כמו כל סוד אחר, לא נראה לי שמיטיב עם הקשר להסתיר דברים גדולים. בנוסף, קשר זוגי יכול להיות מקור תמיכה גדול דווקא בתוך החולי.

יש לך חוויות קודמות בעניין?
 
למעלה