איך משתחררים?

[SHiR C]

איך משתחררים?

אהלן אנשים. יש לי בעיה. אני מתכוונת לצאת בשאלה אחרי התיכון. השאלה שלי היא איך להשתחרר מהמצפון? כשאני מגיעה נגיד לחוף מעורב או אפילו קוראת עיתון ראש 1, אני נתקפת אח"כ בייסורי מצפון נוראיים, אז איך אני אוכל להגיע למצב של חילול שבת?? אני כ"כ רוצה להיות חילוניה, לראות עולם!! אנשים שרוצים להטיף לי וכאלה- בבקשה אל תעשו את זה, תאמינו לי שכבר שמעתי מספיק. אני רוצה לשמוע תגובות של אנשים שעברו את זה. תודה רבה רבה.!

 

[לידול]

לאט לאט

תעשי רק דברים שאת מרגישה מוכנה לעשות אותם. אל תדאגי אני יכולה להבטיח לך שמה שאת עושה זה מוסרי. כל האיסורים ביהדות זו רק המצאה של כמה אנשים עם מוח שרוט. עם הזמן את תפנימי את זה. בהצלחה!

 

[laife]

נקיפות מצפון? על מה?

 

[יושב קרנות על דרך]

למה את רוצה להיות חילוניה?

גם דתיים רואים עולם. האמת שאני די מבין אותך. לו יצויר שלאנשים דתים היו חיים יותר חופשים לא הייתי טורח למצוא אלטרנטיבה.

 

[barr1969]

איך נכלאים בין החלטות מיותרות?

אהלן אנשים. יש לי בעיה. אני מתכוונת לצאת לעבוד בבניין אחרי שאצא בשאלה. השאלה שלי היא איך לא ליפול מהפיגומים? כשאני מגיעה נגיד לקומה 3 או אפילו קוראת עיתון באמצע קומה 1, אני נתקפת אח"כ בפחד גבהים נוראיים, אז איך אני אוכל להגיע למצב של איזון?? אני כ"כ רוצה להיות בנאית, לראות עולם מגבוה!! אנשים שרוצים להטיף לי וכאלה- בבקשה אל תעשו את זה, תאמינו לי שכבר שמעתי מספיק. אני רוצה לשמוע תגובות של אנשים שלא אכפת להם איזו עבודה בחרתי. תודה רבה רבה.! אוליזה לא רעיון טוב, אם זה קשה לי.

 

[laife]

איזה יופי../images/Emo6.gif

טוענים שזאת עבודה מענינת. חרדים קוראים לפחד גבהים, יראת שמים אם התגברת על זה תתגברי גם על זה.

 

[אנדרנליסט]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif גמני רוצה.

אהלן אנשים. יש לי בעיה, אני מתכוון לעוף כמו ציפור אחרי שיצמחו לי כנפיים, השאלה שלי היא איך להצמיח כנפיים בלי לסבול מהנוצות, כשהנוצות גדלות הן מתחילות לדגדג לי ואני מתחיל לצחוק כמו מטורף, כשהנוצות מגיעות לי למפשעה אני מנסה להזיז אותם משם ואנשים חושבים שאני מאונן, אנשים שרוצים להטיף לי וכאלה- בבקשה אל תעשו את זה ,כבר קצצתי את הנוצות כמה פעמים ואני כ"כ רוצה לעוף ואולי לנחות נחיתת אונס עוד פעם, אני רוצה לשמוע תגובות של אנשים שלא אכפת להם להרים את הרגליים מהקרקע לפעמים. אולי זה לא רעיון טוב אם ז קשה לי כשהנוצות במפשעה.

 

[laife]

השאלה שלי

איך בכלל אני מצמיח כנפיים? דגדוגים אחרי זה. ובכלל לאונן, מה רע?

 

[damtiela]

די! היא שואלת ברצינות...

זה ממש מתסכל שמסתלבטים עליך...

 

[t h e c a t]

מה זאת אומרת לצאת אחרי התיכון?

אם מבחינתך את יודעת שאת לא דתייה - לפי דעתי, אפשר להגיד שיצאת. מה שנשאר זה רק הדברים החיצוניים - שכולם ידעו, מה עושים בחוץ, איך מתלבשים - אבל כל זה פחות חשוב (לא שזה הופך את זה ליותר קל...) איך להשתחרר מהמצפון? תשמעי, לא קל לשנות ערכים שנתנו לך מהיום שבו נולדת. אני בטוח שאם נלמד ילד מהיום שהוא נולד שהשמיים ירוקים, גם כשהוא יבין שהם כחולים, יהיה לו נורא קשה לקבל את זה... גם לי היה (ועדיין) קשה. יצאת "רשמית" לפני פחות משנה - ממש עם סיום התיכון (או אם להיות יותר מדויק, ישיבה תיכונית...). הדבר הראשון שאני עשיתי זה לוודא שאני סגור אל עצמי. לחשוב טוב אם זה לא איזשהו שלב, שאני אעבור הלאה, אחזור להיות דתי, ואשכח מכל העניין. הבנתי שזה לא ככה. אם את באמת משוכנעת שאת לא מאמינה, זה נהייה יותר קל. מה שהיה לי הכי קשה - זה היום שבעתי לאוניברסיטה בלי כיפה בפעם הראשונה. אלו אנשים שמכירים אותי פחות משנה, תמיד עם כיפה על הראש, ובמיוחד אלו שלא מכירים אותי ממש טוב בכלל לא מודעים להתלבטויות שאני עובר. ואז יום אחד - בום - אהרון בלי כיפה. קצת מוזר. אני מרגיש כאילו אני לא עצמי, אני עושה משהו שאני לא אמור לעשות, הכל קצת לא במקום. אז מה עושים? אין הרבה מה לעשות - האמת, זה כמו תספורת חדשה, גם אם זה מכוער, אנשים יתרגלו לזה

. טוב, אולי התשובה לא לגמרי לעניין, אבל תמיד נחמד להוריד קצת מהלב, לא?

 

[babylon_a1]

אל תעשי דברים....

שכולם עושים, או שאמרו לך אז מה חפיף.... אלא אם כן את רוצה לסיים את חייך השפויים באיזה מדרשה לבנות באיזה חור נידח

 

[AGENT SHESH]

אוו...../images/Emo73.gif

מצב דומה לשלי... לפחות לשלי לפני שנתיים-שלוש, אז התחלתי להשתחרר מהכל... יצאתי לחלוטין רק לפני כמה חודשים... זה אולי מסביר את הזמן שהתהליך הזה לוקח - זה לא עניין של יום-יומיים. בהתחלה אני בקושי דיברתי עם בנות... התביישתי לדבר איתם. ביצפר יסודי - רק בנים. חטיבה - רק בנים. תיכון (ליתר דיוק ישיבה תיכונית) - רק בנים. ובתוך כל זה - לא היו בנות מלבד אלו שבמשפחה... אז.. זה היה עניין של הסתגלות שלקח המון זמן - בשלבים. בהתחלה - התחלתי להגיד "שלום" ברחוב (אוי ואבוי לי.. חוטא!), ואח"כ התחלתי לדבר ממש, כעבור זמן אף הצלחתי לדבר ולא להרכין את הראש כשאני מדבר, וכך, לאט לאט, הפכתי מיצור מוזר החונך בחינוך אימבצילי לחלוטין שהיה מוביל אותי למצב שבו לעולם לא אצליח להיות בקשר נורמלי עם נשים - לבנאדם נורמלי, כמו שצריך. זאת כמובן רק דוגמא אחת מתוך רבות ביציאה שלי... למשל - מה ששאלת - ראש1 - כשאני התחלתי לקרוא ראש 1\מעריב לנוער - התחילו להגיד לי שזה נוראי, ושיש שם תמונות לא צנועות, ושטויות שכאלו, וזה היה נורא קשה בהתחלה עם זה. איך השתחררתי? התחלתי להיות מושפע יותר מהחברים החילוניים שלי, אלו שאצלהם זה דבר שהוא חלק מהיום-יום, לא משהו רע, או יוצא דופן.. (בעצם.. .ראש 1 כן, זה עיתון גרוע...

רק מעריב לנוער

) לגבי ה"חילול שבת" - זה עניין של תפיסה. קודם כל הייתי ממליץ לך לשנות את התפיסה בנושא - "להיות חופשייה בשבת" - לא "לחלל שבת". זאת תפיסה מוטעית לדעתי להגיד "לחלל שבת" - כי בזה את בעצם מודה שיש כבוד כלשהו שאותו את מחללת... אוקיי - עכשיו אחרי שעברנו על התפיסה - לעבור לשלב של להיות חופשי ולעשות באמת מה שרוצים, ולא מה שאמרו שמותר\אסור - זה עניין שצריך להיות הדרגתי. בכלל, כל התהליך של היציאה צריך להיות הדרגתי. לאט לאט לעשות את הדברים. אני בהתחלה הפעלתי את המחשב בשבת, וכשההורים שלי חזרו הביתה כל כך נבהלתי וחששתי, שישר כיביתי אותו, והבטחתי לעצמי שלא אעשה זאת שוב, משהו שקרה כמובן... המשכתי בכיוון הזה, לאט לאט הפך המצב שבו הייתי משתעמם בכל שבת בצהריים ללא-קיים - הייתי מעביר את השבת על המחשב במקום להשתעמם... וכך - לאט לאט התחלתי לעשות את מה שאני רוצה לעשות, ולא מה שהכתיבו לי לעשות... כיום יש לי אפילו הסדר מיוחד עם ההורים בעקבות אישור של רב (מה לעשות, הם עושים רק מה שהרב אומר להם...) - ויש לי בחדר טלוויזיה, ובתוך החדר אני חופשי לעשות מה שאני רוצה, ובעצם... לחיות בחופש. עד כמה שמקום דתי מאפשר את זה. אני מאמין שאם את באמת רוצה את זה - פשוט תלכי ותעשי את זה באופן דומה - הדרגתי, לאט לאט, ה"מצפון" בנושא הזה לפחות - הוא לא יותר מהחינוך המעוות שניתן לך במוסדות הדתיים, והוא ייעלם בשלבים... (לא המצפון! החינוך הקלוקל...

המצפון צריך להיות, פשוט.. מצפון מתוקן ונורמלי, לא אחד שעבר שטיפת מוח...)

 

[יוני ויינגרטן]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

לעניין המצפון: אני אישית לא יצאתי בשלבים ועשיתי את הכול בבת אחת, לכן אני יכול רק לצטט את חזלנ"ו הקדושים: "עבירה גוררת עבירה" ובעזרת אללה ישו וכל השאר תגיעי לאן שתרצי.

 

[חושן עכשיו]

לשחרר

בשבילי זה היה לחוות את העולם. ללכת לרקוד בכל מיני מקומות. להכיר חברים חדשים, לטייל בארץ איתם. לחוות כל מיני חוויות שהיו סגורות כמו: סדנאות שישי שבת... לקרא ספרים שהיו מוקצה. המצפון השתחרר כששיחררתי את הרסן מהשיניים. זה שלקחתי על עצמי מאז הילדות והייתי בטוח שרק ככה העולם הנכון. שבת זה דבר חכם מידי מכדי שמישהו יכול לחלל אותו. בכל צורה אי אפשר שזה יקרה. בהצלחה

 

[BatHell]

לא עברתי את זה ב'אופן מושלם'

אבל אני בדרך לצאת בשאלה אחרי התיכון גם כן. כל הקטע של הייסורי מצפון כבר עבר לי. לפי דעתי, את חייבת ללכת לפי מה שאת חושבת ורוצה! אם את באמת חושבת על יציאה בשאלה, ואת מעוניינת בה, השלב של הייסורי מצפון יחלוף לו. בהצלחה

 

[חי אדר]

טיבו של המצפון

הפילוסוף רנה דקרט כתב כי הבעיה הגדולה ביותר היא: שפעם היינו ילדים ובהיותינו ילדים ההורים הקנו לנו הרגלים שלא תמיד מטיבים עימנו במרוצת השנים. לטעמי מן ההרגלים הבעייתים הללו הם היסורי מצפון. כעיקרון יסורי מצפון הם תולדה של תפיסות מסוימות שהפנמת במשך הזמן ובאורח טבעי כאשר את עושה דבר המנוגד רגשות אלו מתעוררים. אך כמובן הדרך להשתחרר מתחושות אלו הם ע"י השכנוע הפנימי שזה רק סימפטום ההולך ונעלם וכן ע"י הכרה ברורה שהדרך שבחרת טובה לאין ערוך מהמצב הקודם בו היית. אין כל ספק שככל שיעבור הזמן כך היסורי המצפון יתנדפו להם ויחלפו כליל.

 

[אנדרנליסט]

המצפון הוא כלב נובח.

אפשר להתעלם ממנו אבל לא ניתן להשתיקו. (בשם אלמוני) כלב שנובח לא נושך. בברכה הכלב יודע את זה ?

 

[עובבי]

כנס ל-00 הקרוב. בברכה,

 

[enigmatic1]

סוף מחשבה במעשה תחילה??

לדעתי את עושה פה מסלול שגוי שעושים הרבה דתיים שחוזרים בשאלה. את קודם כל רוצה להיפטר מ"עול מצוות" - פשוט כי את רוצה. הבעיה היא שעדיין יש לך אמונה ככל הנראה, כי אחרת לא היו לך ייסורי מצפון. מה שאת צריכה לעשות זה קודם על להוציא מהשורש את האמונה שלך על כל נגזרותיה. אם יש לך עדיין ספקות שייתכן ויש אלוהים, או שהיהדות הדתית היא הדרך הנכונה לחיות את חייך - אז קודם תתמודדי עם הספקות, תשאלי את השאלות, ותדאגי להגיע לתשובות שמספקות אותך. אם אחרי כל התהליך הזה תגיעי לאמת (והיא שאין אלוהים, ושהדת היהודית כמו כל דת אחרת היא דרך ארכאית לחיות בעולם המודרני), אז ודאי שלא יהיו לך ייסורי מצפון. ואם לצטט מדברי חז"ל (שהרי גם אם הדת עצמה אינה רלבנטית, אין ספק שהעם היהודי השאיר אחריו מורשת מכובדת) : "סוף מעשה במחשבה תחילה". מי שמנסה לקצר דרך וקודם כל לעשות רק כי הוא רוצה, בלי לחשוב על זה, סופו שלא יהיה שלם עם עצמו. אני ממליץ לך בחום לקחת את הזמן ורק כשאת שלמה לגמרי - להתחיל בשלב המעשים. בהצלחה...