יש לי אחות מפונדקאות
כשהפונדקאית שלי היתה בהריון, שי-לי בתי הבכורה היתה בת 6, היא ידעה שאני עושה טיפולים כדי להרות והיתה רגישה לזה מאוד, היא היתה יוצאת לחצר, מסתכלת למעלה ואומרת "אלוהים, תעשה שלאמא שלי תהיה תינוקת" לא שיתפנו אותה בתהליך הפונדקאות, רצינו לחכות לאמצע ההריון ואז לספר לה..לה היו תכניות אחרות. באחד הימים, בערך בשבוע ה-10 של ההריון, הפונדקאית שלי והבת שלה היו אצלינו בבית, אני וסילבי ישבנו ליד המחשב והבת של סילבי ובתי שיחקו בחדר, פתאום שי-לי רצה אלי בבכי ואומרת שק' הבת של סילבי סיפרה לה שלאמא שלה יש תינוק בבטן וכשהוא יהיה מוכן היא תתן לנו אותו, אני כמובן לא הכחשתי ואמרתי לה שזה נכון ושאלתי אותה למה היא בוכה..ואז היא אמרה,"אמא, אני רוצה תינוקת, לא תינוק" חיבקתי אותה ואמרתי לה שגם אני, אבל נקדם בברכה כל מה שיבוא, בשלב הזה היו לנו 2 עוברים שלא ידענו את מינם, לשמחתי לא שיתפתי אותה שיש שניים,שבוע לאחר מכן, עובר אחד פרש ונשארה ליבי הלוחמת שלנו. ישבתי עם שי-לי והסברתי לה בדיוק את התהליך, סיפרתי לה שהתינוק או התינוקת שיוולדו לנו יהיו דומים לה כי הם נוצרו מאותו "חומר", היא קיבלה את זה בהבנה מלאה ואני איפשרתי לה לדבר על זה באופו חופשי, מהר מאוד כל בית הספר והשכנים ידעו על זה