איך ממשיכים מכאן?

איך ממשיכים מכאן?

הי,
חדשה כאן..
גרושה קרוב לשנתיים ומרגישה ששום דבר לא זז.
התגרשו בעקבות חובות עצומים ושקרים, הרבה שקרים שלו..
היינו נשואים כעשר שנים שמתוכם היו הרבה משברי אמון.. ובעיקר חוסר יציבות שלו במציאת עבודה, הימורים, שקרים, לקיחת הלוואות, הבטחות שהכל ישתנה מעכשיו ואז הגלגל חוזר...
ההורים שלי התערבו, כיסו חלק נכבד מהחובות ואז זה קרה שוב מבלי שאדע.
הכל מאחורי הגב שלי עם מיליון ואחד סיפורים שאני מאמינה לו שהוא משתנה ובפועל הכל הולך ומסתבך.

ואז החלטתי שזהו. הגיע הזמן לפרק והוא התחיל תהליך של כינוס נכסים.

מה שקורה כרגע הוא שאין לו מקום לקחת את הילדים אליו.
אז הוא מגיע אליי לפגוש אותם. אין סדר ואין שגרה קבועה כי כל פעם הוא מחליף עבודה לפעמים עובד בלילות , לפעמים בימים.

הוא עוד בסרט שנחזור.. שעוד שנתיים שלוש החובות יעלמו והכל יסתדר.
מזונות- הכל תלוי בחודש .. אם עבד אז נותן אם לא אז לא.. וגם אם נותן זה לא מה שנקבע. תמיד פחות. תמיד בתירוץ של אני צריך לתת גם לעו"ד.

שום דבר מהסכם הגירושים לא מתבצע. לא משתתף בחוגים, קייטנות,טיפול פסיכולוגי לילדים, הוצאות שיניים וכו'. הכל עליי כולל חלק מהחובות שלו שלקחתי על עצמי, המשכנתה, הכל..
לא יודעת איך להמשיך, אני עם הילדים רוב הזמן.
הוא מגיע לשעתיים שלוש והולך. אין כזה דבר לקחת אותם בסופי שבוע כי אין להם איפה לישון אצל ההורים שלו.

קורסת כלכלית וגם נפשית מרגישה שהכל תקוע לי ואין התקדמות..

עצות יתקבלו בברכה

התייאשתי כבר
 
לדעתי

את זו שצריכה לעשות את הסדר.
א. תקבעי זמן שיפגוש אותם. ימים קבועים ושעות. שהוא יסתדר עם זה, או אם יצטרך לשנות תשנו אז..
&nbsp
ב. כשהוא פוגש אותם - לא אצלך בבית. יש גינות, קניונים, בתי קולנוע, ים ואלף מקומות אחרים שאפשר לצאת עם הילדים. שיתארגן בהתאם.
&nbsp
ג. תדאגי לקבל את מה שהילדים תריכים. סליחה שאני אומרת, אבל לי נראה שאת דואגת לו ולא לילדים. הוא האב? הוא צריך להתחלק בהוצאות. ויפה שעה אחת קודם. בשביל זה יש הוצאה לפועל, בתי משפט וכדומה. תזכרי כל הזמן - הכסף מיועד לילדייך. לא לקחת עבורם - את לא דואגת לאינטרסים שלהם. מצטערת.
&nbsp
ד. ברגע שתחתכי, הוא יבין שלא תחזרו. ואחרי שנתיים - הגיע הזמן יקירתי לצאת קצת מהבית. חברות, בני זוג פוטנציאליים ובילויים.
&nbsp
בהצלחה.
 
מסכימה עם כל מה שכתבת

ואת צודקת לגמרי..
עלי לעשות את הסדר הבעיה שכל שיחה שכזו מובילה ישר לפיצוץ ענקי. והוא כמו ילד קטן בעצמו עושה ברגז ויכול גם לא להגיע לשבועיים.
ואולי אני די טיפשה/מרחמת עליו או גם על הילדים שלא יסתובב איתם בחוץ.. הקטן שלי בן שלוש וחצי, הגדול בן 7.
כל הזמן הוא טוען שאין לו כסף ומה יעשה איתם בחוץ בלי כסף.

ללכת להוצאה לפועל ביה"מ גובל בהוצאה כספית גם שלי.. כסף שאין לי לבזבז
שלא לדבר על האנרגיה..

אבל שוב, אני מסכימה ועניתי לעצמי.. אני צריכה לעשות את הסדר!
 
הוצאה לפועל עולה 120 ש"ח

ועם ילד בן 3 ובן 7 אפשר בכיף ללכת לגינת השעשועים ליד הבית עם כדור, אפניים, מים וכמה פירות ולבלות שם אפילו יותר מכמה שעות ממש בכיף.
 
אז זה לא הולך

אז ניסתי לעשות קצת סדר ולעמוד על הסדרי ראייה קבועים לא בבית שלי. בנתיים קיבלתי תגובות מאיימות כמו :חפשי אותי, לא תיראי ממני שקל, זה לא מקובל עליי, הבית שייך גם לי ואת לא מחליטה ועוד כאלו וכאלו.. הרגשה רעה, החלפתי היום מנעול בבית?? אם לא מקיים את הסדרי הראייה כמו שצריך עלי לפנות לבית המשפט למשפחה? מה עושים במקרה כזה?
 
תתעלמי מהאיומים שלו ופני לעו"ד

תתחילי הליכים משפטיים.
חבל על הזמן שלך ושל הילדים.
ואם הוא לא רוצה לבוא - שלא יעשה טובות. לגבי תשלומי מזונות יש חוק בישראל. שימשיך לדבר ולאיים, ואת תעשי מה שאת צריכה עבור ילדייך. זה הכל.
 
בוקר צח

אני מתנצל מראש, אבל השארתי הבוקר את הכפפות משי במגירה.
מה שאת צריכה לעשות, ובהקדם זה לגדל עמוד שידרה.
כאן ועכשיו.

בהנחה ואכן יש הסכם מסודר - את נדרשת לקבוע לעצמך, אם ואיפה ועד כמה את מוכנה לסטות ממנו על מנת להקל על האבא להתמודד.
לדוגמה -
הסדרי ראיה -
לא אצלך בבית. ולא באופן ספוראדי. נדרש סדר, קביעות ויידוע מראש ובצורה מסודרת במידה ויש צורך בשינויים - וכל זאת מולך.
האדון לא רוצה ? לא צריך.
אין יותר "מה שיוצא אני מרוצה".

תשלומי מזונות -
אדון נכבד, הילדים שלך בראש סולם העדיפויות.
עו"ד, הסדרי חובות, וכדו' - אחריהם.
לא יתקבלו פיגורים שלא בתיאום איתך ובהסכמתך (אם בכלל).
ואם צריך - יש הוצל"פ בעלות סימלית שיעשו בשבילך את הגבייה.

איומים, הטרדות, סנקציות -
לא בבית ספרנו.
לא צריך להגיב להכל. לא להיגרר לפרובוקציות, ולא לפחד מאיומים.
מה הכי גרוע שיהיה ? שהכל ייפול עליך ? נו ... את כבר שם

שבת שלום
 
תודה!

וטוב שהשארת את כפפות המשי במגירה?? עמוד השדרה הזדקף לאט לאט.. יקח לי קצת זמן , אבל אני לומדת??
 
למעלה