איך מלמדים ת'הרגלים

[my sunshine]

איך מלמדים ת'הרגלים

לנוח בשבת

 

[מותק בניחוח שפיות]

תרימי...

אותן בכוח.

 

[my sunshine]

איך מרימים

הרגלים? חחחחחחחחחחחח

 

[מותק בניחוח שפיות]

נו...

את יודעת... אצלך אני רואה ישר איברונים...חחחחחחחחחחחחחח קראתי-רגליים...ושמחתי לרגע

 

[my sunshine]

אני דוקא

דיברתי על איברון מסוים שילמד אותם לנוחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[מותק בניחוח שפיות]

בואי...

תשיגי לי עכבר ו...גררר... ואני משיגה לך איברון...הולך?

 

[my sunshine]

אני

לא צריכה איברונים , מכל סוג שהוא. רק צריכה מורה

חושבת שסיום השביתה יעזור?

 

[מותק בניחוח שפיות]

גם בשביתה...

אני מורה לך

יש עכבר בשבילי?

 

[my sunshine]

קודם כל, אל תורי לי.... שנית

זה בסדר?

 

[מותק בניחוח שפיות]

לאאאאאאאאאאא...

אני מורה לך... ת'עכבר המתרוצץ

 

[my sunshine]

הוא לא

הצליח להתרוצץ כל כך

 

[מותק בניחוח שפיות]

וואלה...

איך ידע איזה נתיב לבחור?

 

[Noam גורדון]

קלי קלות

מצרפים את המנוחה לרפרטואר ההרגלים. ואיך מיתרגלים למשהו חדש ? מתָרגלים אותו. תחילה מלאכותית עד להתנייתו המושלמת. ההתנייה תתרחש כשהמציאות היא שתחזק את ההרגל החדש על פני הישן. כל עוד לא תחדלי מהישן, תותירי את שתי ההתנהגויות בתחרות. מנוחה נעימה לך.

 

[my sunshine]

אז זהו,

שאלו הרגלים חדשים שלא יודעים לנוח. פעם ידעו... וזה מה שמבאס

 

[ע פ ר ל ה]

אם כך...

אלו הרגלים חדשים ישנים. איך ידעו לנוח פעם? ולמה מנוחת ההרגל,קריטית לך בשבת? שבת רגועה

 

[Noam גורדון]

ההרגלים

הם לא ישות נפרדת חיימק'ה שלי. סיפרותית הם אולי כאלה, אבל מהותית ומציאותית ההרגלים הם את. הרגלייך הם מה שהופך אותך לעצמך. אם את רוצה לנוח - נוחי. אם בכל זאת אין לך מנוח, שאלי את עצמך מה הרווח שלך מהיעדר המנוחה הזה ומהו המחיר שלו. ואז שאלי את עצמך, האם הרווח הזה שבאי המנוחה הוא גדול מהרווח שאת מקווה שיצמח לך מהמנוחה. ואחרי כן שאלי את עצמך, האם היעדרו של הרווח הזה שאת רוצה ולא מצליחה בינתיים להשיג, מפריע לך יותר מהעיסוק בשאלות המעיקות הללו, או שאת מוכנה גם לעשות משהו כדי להשיג את הרווח הזה

אם את מוכנה, תבואי פה ונעזור לך לגבש תכנית פעולה.

 

[my sunshine]

ההרגל של,

לקום כל בוקר בשש, תופס גם בשבת... על ההרגל הזה מדברת. כל בוקר, זה בסדר. שבת? סתם מבעס.

 

[Noam גורדון]

השאלה היא

שאחרי שהתעוררת והתברר לך שמדובר ביום שבת, מה מונע ממך מלהמשיך לישון. ה"מבאס" הזה נשמע כאילו שמדובר בגזירת גורל או במישהו חיצוני שמעיר אותך. מה הוא זה שמפריע לך להניח בחזרה את הראש על הכרית ולהרדם שוב? אילו מחשבות רצות לך בראש באותן שניות בהן פקחת את עינייך לקום וגילית שמדובר בשבת? אם תאתרי אותן, תוכלי בהמשך לשנות אותן.

 

[my sunshine]

אחרי

שמתעוררת, מסתובבת לצד השני ומנסה להרדם שוב. לא תמיד זה מצליח. לרוב לא. מסתובבת, מסתובבת עד שפשוט קמה.

 

[Noam גורדון]

בשלב ה"מסתובבת מסתובבת"

עוברות לך מחשבות בראש. מין דיבור פנימי כזה שאת אומרת לעצמך. מהו ? רמז, בד"כ כרוכים בו כל מיני "אני צריכה", "אני חייבת", "אני מוכרחה"וכיו'.