איך מחליטים?

[אפריל41]

איך מחליטים?

אהלן, פעם ראשונה שלי כאן..
הסיפור שלי הוא זוגיות יחסית מאוחרת, היום בת 40, ודי מהר ולא מזמן הבינו הרופאים שאני במצב של בלות מוקדמת (עם כל הכיף שבדבר - FSH של אישה בת 60, גלי חום, גוף לא מגיב בכלל להורמונים כך שבכלל לא הצליחו לעשות IVF וכו וכו). היה מפתיע, כואב, הופך ועכשיו מנסה לעמוד על הרגליים ולהמשיך.
במצב הזה יש נשים שנכנסות להריון, כי אחת לכמה זמן יש ביצית טובה. אבל אי אפשר לדעת מתי ואם בכלל...
רציתי לבדוק אם מישהי כאן במצב דומה ולשאול - איך מחליטים מה הנקודה שבה אומרים - אוקי, יאללה, עכשיו עוברים לתרומת ביצית. הרופא שלי אומר חד משמעית שהגיע הזמן לעבור לתרומת ביצית וכן הלכתי ל second opinion שאמר את אותו הדבר בדיוק. מצד שני המדקרת שלי אומרת שהיא עובדת כבר 20 שנה עם נשים בנושא הזה והיא מרגישה שיש עוד סיכוי.
החלק המבלבל הוא שלפני חודשיים נכנסתי להריון מהזרעה - בלי הורמונים, והיה הריון כימי שנפל בשבוע 6. הרופא אומר שרואים בבדיקות שמאז היתה התדרדרות במצב הפוריות (ווסת של 20 יום רצוף, היעדר ביוץ לאחר מכן וכו)
אז יש למישהי הצעות/ מחשבות/ נסיון? נראה לי שצריכה עזרה כי מרגישה מבולבלת
תודה....

 

[מאמינקה2]

ברוכה הבאה

אני יכולה לספר לך על עצמי שבגיל 36 לא הצלחתי להכנס להריון, נשלחתי לבדיקת דם של פרופיל הורמונלי והFSH יצא 20. רופא נשים של מכבי אמר לי שזה ממש לא טוב!! יצאתי ממנו בוכה ונסערת וכעסתי עליו כל כך. היום בדיעבד אני מצטערת שלא המשכתי איתו ושכעסתי עליו. פניתי לרופאים פרטיים, המוכרים באזור המרכז, אשר אמרו לי שאני יחסית צעירה ויש סיכוי, ושאם הייתי בת 40 לא היו מנסים בכלל. עשו לי 4הזרעות ו4 IVF ים עד שאמרתי די!! ופניתי לתרומת ביצית ואני כל כך שמחה שחתכתי מהר.
כך שאם הייתי את, עם הנתונים שאת מספרת (גלי חום, FSH גבוה, הפלה בשבוע 6) הייתי פונה לתרומה. זה נכון שיש חודשים שפתאום אין גלי חום וה FSH יורד אבל זה בגלל שלפני המנאפוזה ה FSH מקרטע וכך גם המחזור אבל זה רק סימפטום לבעיה היותר רצינית והיא רזרבה שחלתית נמוכה, וכשיש רזרבה שחלתית נמוכה הביציות המעטות שנשארות הן לא איכותיות מספיק בשביל הריון תקין.
אבל אם את לא שלמה עם זה ואת רוצה בכל זאת לנסות עוד, את יכולה להחליט שאת מנסה X פעמים, כי תרומה תמיד אפשר לקחת עד גיל 54.

 

[קרמבו וניל10]

זה שלב קשה

והבלבול הוא חלק טבעי ממנו....
אין אופן אחד נכון לקבל את ההחלטה הזו, היא צריכה להגיע בדרך וברגע שלך. לפעמים המערכת מחליטה בשבילנו, לפעמים אנחנו צריכות לקבל אותה. אבל כל אחת עושה את זה בזמן קצת שונה, אחרי דרך קצת שונה.
יכולה לספר לך שאני עברתי לתרומה אחרי נסיונות להרות מגיל 36 (שנתיים אחרי לידה) עד גיל 39 (נסיונות טבעיים, המון הזרעות, ו-9 IVF).
הפרופיל ההורמונלי שלי היה תקין, היו ביציות ועוברים טובים אבל - מספר הביציות הקטן שנשאב בכל סבב + ה-AMH הנמוך + הכשלונות החוזרים - כולם לימדו על רזרבה נמוכה ועל קושי להשיג הריון שגם ימשיך. הייתה נקודה שהבנתי את זה. שהבנתי מה המחיר שאני משלמת, מה הויתור שאני עושה, מה האפשרויות שלי - ובחרתי.
ואגב, גם הריון שנופל בשבוע 6 הוא הרבה פעמים סימפטום לאותה התופעה ולאו דווקא משהו שנוגד אותה.
קחי לך זמן - למחשבות, ניסיונות, מה שתחליטי. בסוף את תדעי איך לבחור.
בהצלחה!

 

[נס לי לשעבר1]

אני מצטערת שלא החלטתי קודם

אני לא הקשבתי לגוף ולסטטיסטיקה וניסיתי ניסיתי ,בנתיים הפסדתי שנים שיכולתי להיות עם המלאכית שלי ,כשראיתי אותה הבנתי כמה הייתי טיפשה ,אז אני מקווה שיש כאלו שילמדו ממני קצת .המצב לא מעודד ,אז יאללה לשנס מותניים ,לכי תהיי אמא!!!!

 

[irenealexandra]

תודה

אני רוצה להודות לאשה הטובה שהגיבה ועודדה אותי. אני עדיין בסרטים שאולי, אולי בכל זאת.. יד ביצית טובה אי שם בגוף שלי.
אך אני רואה שככל שיתחיל עם התרומה מהר יותר, אהיה אמא. אז תודה לכן שאתן כל כך מעודדות.

 

[אפריל41]

איך מחליטים? תודה!!

הי לכן, אני עדיין לא יודעת איך משתמשים בפורום כהלכה ואני לא בטוחה שאני כותבת את ההודעה במקום הנכון... (אולי בתור תגובה הייתי אמורה ולא בתור הודעה חדשה? ) בכל מקרה, קרמבו וניל 10, מאמינקה2 נס לי לשעבר 1, חיבוקיתוש, עוגי555, rabbitm , 1mar1825- המון המון תודה!!! פתחתי את המייל היום והיו הסיפורים שלכם והאכפתיות שלכם והמילים החמות והחכמות. אחרי שנתיים אני מרגישה שרואים אותי ואשכרה מדברים איתי ולא בסיסמאות ולא בעידודי סרק... זה חיזק אותי באופן שלא דמיינתי. שוב, המון תודה. אני מוקירה אתכן על תשומת הלב שנתת לי ועל האסימונים שהפלתן לי ואני מרשה לעצמי להמשיך ולהיעזר בקבוצת הנשים המקסימה הזו. ואוו.

 

[חיבוקיתוש]

תודה לך מתוקה

אנחנו כאן. בהחלט מבינות מה את עוברת. כולנו עברנו את ההלם והכאב הנורא הזה. בתור בוגרת של כל המסלול אני יכולה להגיד לך שתרומת ביצית זה נס. הילדה שלי היא נס שאני מברכת עליו מדי יום. היא כל מה שרציתי. אני לא מרגישה שחסר לי משהו כי היא לא מהביצית שלי. לגדל ילד זה הרבה יותר מזה. את אהבה אינסופית שלא קשורה בכלל לחומר הגנטי. האהבה נוצרת מהטיפול בתינוק מהאינטראקציה איתו, ולא בגלל החומר הגנטי.

 

[חיבוקיתוש]

הסיפור שלי דומה לשלך

זוגיות מאוחרת ודי מהר הבינו שהמצב רע. רק שאני בטיפשותי לא הקשבתי. התעקשתי. הלכתי לרופאים פרטיים שגם הם אמרו שיש סיכוי קטן, וניסיתי להביס את הסטטיסטיקה. לא הצלחתי. עברתי מסלול ארוך ומייסר, ללא הצלחה. כל פעם החלטתי שרק עוד ניסיון אחד וככה המשכתי והמשכתי והמשכתי. בסיכום עשיתי 3 טיפולי איקאקלמין, 3 הזרעות, ו 20 IVF.
מאד ממליצה לך לא לעשות את זה. תקשיבי לרופאים. מקסימום תנסי פעם פעמיים וזהו. אל תסחפי. אל תתעקשי. אני אמא לילדה מדהימה ומקסימה מתרומת ביצית אני אוהבת אותה מעומק ליבי. מאושרת עד השמיים. היא שלי. לא הייתי מחליפה אותה בילדה מביצית שלי. היום, אחרי שאני כבר אם אני מבינה שעניין הביצית הוא חסר משמעות עבורי. אני מגדלת ילדה, אני אוהבת ילדה, אני יוצרת קשר עם ילדה. לא עם ביצית. הפכתי לאמא בגיל 47+ רק כי לא הקשבתי לרופאים שבגיל 41 אמרו לי שחבל על המאמץ שהסיכויים קטנים. מקווה בשבילך שלא תעברי את המסלול הנורא שלי. שנים של מאמץ, שנים של ריצות לרופאים, לבדיקות, לטיפולים, שנים של זריקות שהורסות את הגוף, שנים של מתח ואכזבה כל פעם מחדש וכל זה בשביל כלום. ילד מתרומת ביצית הוא ילד רצוי ואהוב כמו כל ילד אחר. במבט לאחור עדיף להיות אמא מאושרת מאשר מטופלת פוריות מותשת.

 

[מיה או]

חיבוקיתוש: ריגשת ועודדת אותי. טוב לקרוא את זה בשבוע 25. תודה

 

[חיבוקיתוש]

שמחה לשמוע. שימשיך עגול ומשעמם

 

[עוגי555]

חיבוקיתוש, מצליחה לרגש כל פעם מחדש!

נהדרת אחת!

 

[חיבוקיתוש]

תודה מקסימה

 

[עוגי555]

סיפורי דומה לשלך

אפילו כולל המדקר. שהוא אגב, לא יודע את כל הסודות של מטופלותיו.
אפילו כולל הכימי מההזרעה שאגב גיליתי אחרי שהייתי כבר בתוך טיפול התרומה , מה שהפך אותי לגמרי!!! זרק אותי אחורה באכזריות!

אבל. הבנתי והקשבתי לרופאים. עברתי מאחד שהיה טיפה חפיף, לשני ומשם לפרופסור עליו סמכתי וזהו. ידעתי שמה שהוא יגיד אני אעשה.המאבק נראה לי ממש לא במקום.
אם הייתי מליונרית, בטח הייתי עושה סבב או שניים כדי להווכח במו עיניי וגופי וסבלי, שככה זה לא ילך לי. שהרופאים צודקים.
כמה חששות, פחד ואי אמון... כמה לילות ללא שינה... אבל אולי בכל זאת? אבל לא ממש ניסיתי! כמה כאב.
הבנות הוותיקות פה עדות... ממש התפרקתי ולא נשאר ממני כלום. הרבה הרבה בזכות הבנות פה הגעתי ודי מהר לאן שאני היום.

אני רציתי להיות אמא, שכבר ראיתי שחור בעיניים. אחרי ההלם הראשוני - אבל, זעם, דכאון, חורבן, נהרות של דמעות - קמתי והמשכתי הלאה.
עם תחושת פספוס וכאב.
כיום אני יודעת ואומרת תודה שעשיתי כך.
כיום אני חובקת אושר גדול, תינוקת שמביאה אל עיניי יום יום דמעות של אושר. אם אוהב אותה יותר, אצא מדעתי.

חבל על הזמן, כל כך חבל על הזמן.

שוב, סיפורך דומה לשלי עד כאב.
מציעה לך להגיע להחלטה ולהמשיך הלאה. קומי להיות אמא. חבל. חבל על כל חודש.

עוגי

 

[ענבלית71]

כמה את מדהימה

מעודדת ונותנת תקווה.תודה על כל מילה .

 

[rabbitm]

ברוכה הבאה

מצטרפת לבנות החכמות והמרגשות שאמרו את זה קודם, לפניי... עם כל הקושי שבדבר, וכולנו עברו כאן את הקושי בויתור על הביציות שלנו והמעבר לתרומה, עדיף להיות אמא מאשר מטופלת פוריות.
לי אמר רופא אחד חכם בקופ"ח חולים, לאחר 8-9 טיפולי פוריות, ו-2 הפלות, לשקול תרומה.
הייתי בת 39. התנגדתי נמרצות, עברתי לרופאים פרטיים נחשבים והמשכתי לענות את הגוף והנפש. סתם ביזבזתי זמן. הייתי ממליצה לך לנסות מס' טיפולים (אבל לדעתי לא יאשרו לך בקופ"ח), בנתיים לעכל את הנושא, לבחור מסלול שהכי מתאים לכם ולהפוך במהרה להורים.
בהצלחה ואנחנו פה לכל הצעה/מחשבה ונסיון!!

 

[1mar1825]

היתי באותו מצב.

בגיל 41 נאמר לי שהסיכוי היחידי שלי הוא התרומה. לא רציתי להאמין. סתם נלחמתי כמה וכמה שנים, עד שלא התעוררתי בגיל 44. ואז התחלתי את המסעת תרומות.
האמת הוא שהסיכוי להיכנס להרייון אחרי גיל 40 הוא מאוד קלוש עם אחוז גבוע עם כל מני סיבוכים. חבל לפספס שנים על זה...

 

[בייבי4יו]

ההחלטה הנכונה שתחסוך לך

הרבה עוגמת נפש ,זמן יקר וכספים מיותרים היא תרומת ביצית. תעזבי את המדקרת, כולנו היינו במקומות הללו... לכי על ביצית צעירה וטובה שתביא לך את ההריון המיוחל !!

 

[בטוחה שאוטוטו]

גם לי סיפור דומה...

יש לי ילדה ביולוגית בת 4, אני היום בת כמעט 35
לפני שנתיים התחלנו לנסות להיכנס להריון, היתי עם גלולות מאז הלידה
אחרי שהפסתי אותן - גיליתי FSH 70....גם לי אמרו שמדי פעם אקבל מחזור וזה יכול לקרות בדרך נס.. לא רציתי להסתמך על ניסים
הינו בהלם טוטאלי...התאבלתי, בכיתי, ממש מרדתי, לא הבנתי איך בגיל כזה ולמה???
תוך חצי שנה קיבלנו החלטה כי רצינו אח או אחות לילדה הגדולה.
במהלך הטיפולים אכן קיבלתי מחזור פעמיים, אבל אי אפשר היה לחזות כלום, אז העדפנו ללכת על בטוח
היום אני בשבוע 38...לדעתי - כמה שיותר מהר - יותר טוב!
בהצלחה!

 

[בטוחה שאוטוטו]

אה, והיה גם דיקור של חצי שנה שלא הוביל לכלום....

 

[אפריל41]

תודה רבה לכולכן. מאוד מעודד ומייצר קרקע יציבה לקום אליה בבוק