הוא היה פעם החבר שלי, היה לנו ממש כיף ביחד - אבל עכשיו הוא בן 12!!! הצילו! איך אפשר בכלל לפנות אליו בלי שהוא יהפוך למפלצת - כולם מעצבנים אותו, אנחנו, האחים שלו, המורים , מה לא. למה אי אפשר להקפיא אותם עד גיל 20?
אבל ברצינות: יש משהו שהוא עדיין מוכן לעשות איתכם (רצוי כשאין סכנה שיראו אותו חברים שלו)? תעשי את זה איתו, ונסי לדבר איתו. שיחה של מבוגרים. נסי להקשיב, לא לדבר. השיחות לאט לאט יבואו, במיוחד אם תקשיבי, ותקשיבי בין השורות למה שהוא צריך.
למצוא את הרגעים הרגועים יותר. לדבר בגובה העיניים. זהו הם כבר גדולים. הרבה לתת אישור לקיום הכעסים, עצבים גם אם לא להסכים איתם. בעיקר לשקף להם את העולמם דרך עיניים פחות כועסות. הרבה פעמים אני מוצאת את התפקיד שלי כמוציאת הדרמה ממצבים שאצל הטיפש עשרה שלי תמיד קיצוניים. הכל איום, סוף העולם, כולם מעצבנים ..... בהצלחה והרבה סבלנות עופיק
