איך לקבל את עצמי?

[Uri04]

מה זה, מי אתה? איזו מין עצה זאת?

מה ז"א "להיות הומו נטו זה תקופתי, אח"כ זה פשוט לא רווחי וקר"? הסבר! אף אחד לא בוחר להיות הומו, כמו שאף אחד לא בוחר את צבע העיניים שלו. בשני המקרים אפשר תמיד להסתיר ולהסוות, אבל בתוך תוכו הוא יודע מה הוא ומי הוא.

 

[Uri04]

אבל הוא בן 18

מה הוא יפסיד מכך שיחייה את חייו בנאמנות למה שהטבע הכתיב לו? אני מניח שלחיות את חייו בנאמנות למי שהוא לא אומר שהוא הולך להתלבש ולהתאפר כמו דראג קווין זנותית 24/7, אז מה כבר הסיכון הגדול? להיפך, כדאי שילמד לקבל את עצמו כפי שהוא כבר עכשיו, כי ככל שיתבגר הוא ייגלה שזה נהיה קשה יותר ויותר.

 

[ברבוריאן]

עשו על זה סרט...

http://www.youtube.com/watch?v=YMJPrNQxPNA

 

[white star]

אני לא מסכים איתך

נכון שהחיים הם פשרות, אבל פשרות בדברים הקטנים. יש דברים מהותיים מדיי שהתפשרות עליהם מלווה במחיר אישי מאוד כבד של סבל ושנאה עצמית. מבחינת להיות מחוץ לארון או בארון לא בהכרח אומר שכן תקבל או לא תקבל קידום בעבודה. הכל זה עניין של הנחות ואני מניח שקל לך להניח ככה משום שיש בך הומופוביה מושרשת עמוק בפנים.

 

[white star]

וואו

אני באמת מרחם עליך שעברו עליך חיים שהביאו אותך לרשום הודעה נוראית כזאת.

 

[ItsikH]

בולשיט

לגבי הורות - כיוון שאנחנו חיים במדינת "הורות בכל מחיר" (למשל אנחנו מובילים בעולם בטיפולי פוריות), מי שרוצה ילד - יהיה לו ילד, אם באמצעות הורות משותפת (לעניים שבנו) ואם באמצעות פונדקאות (לעשירים יותר).

הדשא אצל השכנים לא ירוק יותר. בכל מקום יש צרות, כל אחד והצרות שלו, אין בטחון בשום מקום. גם המקומות שנראים כרגע מבטיחים - לך תדע איך ייראו בעוד 40 שנה - גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית.

יש מי שזוכה ומצליח למצוא זוגיות מאושרת לחיים שלמים. זה לא נפוץ - אבל מצד שני, גם אצל סטרייטים זה לא נפוץ.

 

[ItsikH]

ובעניני עבודה בהרבה מקומות - והצבא בכלל זה - להומואים כיום יש דווקא יתרון, בגלל ההנחה (השגויה, אבל למי אכפת) שלהומו אין התחיבויות משפחתיות.

 

[danlevin15]

איך לקבל את עצמי?

היי, אני יודע שאני הומו אבל אני לא רוצה להיות כזה. איך אפשר להשלים עם זה? לקבל את עצמי כמו שאני?

 

[white star]

איך? לאט. ראשית כל תכיר עוד הומואים ותראה שה'שד' לא כזה נורא. שנית, עם הזמן תבין שהאופציה השניה הרבה יותר גרועה - להיות בארון זה מאודדדדד מעייף. אתה לא יכול לשנות את מי שאתה. אתה כן יכול לקבוע איך יהיו החיים שלך.

 

[blabla2088]

חבר, הפגזת עם השאלה

אני חושב שהתשובה היא אינדיבידואלית - יש אנשים שמקבלים את עצמם שהם בני 14, אחרים כשהם בני 25, חלק מחכים לגיל 50 ואחרים הולכים לקבר עם סודם. אני יכול לספר רק על עצמי, ולי היה ממש לא קל לקבל את עצמי (שזה אולי קצת מפתיע עבור מי שמכיר אותי כיום). אני גדלתי בסביבה בועתית משהו, כלומר ישוב קהילתי של שנות ה-90 ותחילת ה-2000, שלא רק שלא היו פה הומואים, אלא כל המושג הזה כלל לא היה מוכר. אז למרות שהיו לי מלא חברים, במובן מסוים הייתי דיי בודד, לפחות עם הנושא הזה. והסיפור המשיך עד סוף השנה הראשונה שלי בצבא, שבה כאילו הגעתי לצומת שבו הייתי צריך לקבל החלטה. ומבחינתי זה היה דיי ברור - להתאבד. אני לא אלאה אותך בכל הסיפור, אבל מסתבר שבסוף עצרו אותי ולאט לאט יצאתי מהארון. מכיר את זה שאנשים אומרים שברגע שתצא בפעם הראשונה אז תרגיש הקלה? אז אולי זה נכון אצל אנשים מסוימים, לי זה רק גרם לשקוע עוד יותר בדיכאון הדבילי שלי. קיצר, נעזרתי בפסיכולוגית במשך כמה חודשים, התחלתי לצאת למקומות של גייז ובשלב כלשהו פשוט קיבלתי את עצמי כפי שאני. ויותר משקיבלתי את עצמי גם אהבתי את מי שאני. ואיך יודעים את זה? כשאתה נשאל "אם הייתה גלולה שתהפוך אותך לסטרייט, היית לוקח?", התשובה שלי היא לא! אנחנו לא יכולים לשנות את הנטייה המינית, ואני מאחל לך תהליך קל ומהיר יותר משאני עברתי.

 

[ירושלמי16]

שאלת השאלות.

עצם זה שאתה מודע לעניין ורוצה להתמודד עם הבעיה זה כבר צעד מאוד טוב בעניין. אני יכול רק להגיד שהייתי באותו מצב, ואחרי הרבה זמן היום אני יכול להגיד שאפילו אם היו מציעים לי להפוך לסטרייט, לא הייתי רוצה. איך זה קרה? אני מניח שפשוט הזמן עושה את שלו. אבל הדבר הכי טוב שאני מציע לך לעשות זה למצוא חבר. כשתראה כמה זה כיף לאהוב מישהו וכמה טוב זה גורם לך להרגיש זה יעזור לך לאהוב את זה.

 

[קצת אחר קצת שונה]

זה הליך מאוד ארוך...

אני יכול להעיד על עצמי שחוויתי אהבה גדולה.. אני עדיין חווה אותה במידה מסויימת.. וזה עזר לי המון. התחלתי כבחור שרואה במראה מוטציה מולו והיום אני אוהב את עצמי יותר, מקבל יותר ולומד לחיות עם עצמי.. כל זה לא מנע ממני לבכות כל השבוע האחרון על כך שאני לא רוצה להיות הומו.. זה יחודי לכל אדם וזה בסדר.. אני בן 23 ואני לא שלם עם עצמי. אבל אני כן מרשה לעצמי לחוות אהבה, מגע, נשיקה.. וכן מצאתי לעצמי את החבר הכי טוב שיודע ומקל עלי.. ואפילו נותן לי לספר לו דברים מעולם ההומואים... וכן מצאתי לעצמי את הפורום הזה, שאפילו שאני כותב פה אחת ל.. זה סוג של קטרזיס.. לומדים לחיות עם זה. לפחות אני יכול לחיות.. ישנם אנשים שהורגים אותם על היותם כמונו..