זאת ששואלת ועונה
New member
איך למנוע מצב שעלול להפוך מסוכן?
שלום, אני נעמה, בת 18 עוד מעט. יש לי אחות מבוגרת בת 22 ואחות צעירה בת 11. לפני שש שנים בערך אחותי הגדולה נכנסה למערכת יחסים הרסנית ותלותית עם בחור בעל הפרעת אישיות גבולית. הקשר הזיק לה מאוד, וכאשר נפרדו אחרי שנתיים אחותי נכנסה לדיכאון עמוק. מצבה, מרגע הפרידה ממנו ועד היום, השפיע על כל המשפחה והיקשה על החיים בבית בצורה בלתי הפיכה. (למשל, ההורים התנגדו לקשר הזה מההתחלה, וזה היה מקור למריבות בלתי פוסקות במשך זמן רב) למעשה, עד היום אחותי לא השתקמה ממש מהקשר הזה, והיא כמעט אובססיבית לגביו! היא כבר לא בדיכאון, אבל היא מדברת על זה כל הזמן, עסוקה כל הזמן בעצמה ובמה שקרה לה, שונאת את הבחור ההוא ואם זאת עסוקה בלבחון מרחוק את חייו. למרות זאת, חלה בינתים התקדמות במצבה והמצב בבית קל יותר כיום. לפני כמה חודשים היא פגשה באופן מקרי בחור שנראה ממש כמוהו. באמת דומה לו! כמובן שהיא מיד בררה מי מכיר אותו... ודרך חברים של חברים גילתה עליו פרטים ויצרה איתו קשר. (רק בגלל שהוא נראה כמו מי שנפרד ממנה לפני שלוש שנים!) היא לא סיפרה להורים שום דבר על הקשר החדש הזה, אבל אני ידעתי עליו מההתחלה, ואני יודעת שעכשיו היא נמשכת אליו. ראיתי אותה בסביבתו וחשתי מאוד לא נוח- היא משנה את התנהגותה כדי למצוא חן בעיניו, וזה מטריד. אין לי שום סיבה להאמין שגם הבחור הזה בעל הפרעת אישיות, אבל הוא מוזר, ההתנהגות שלה מוזרה לידו והמשיכה שלה אליו היא, לדעתי, מהסיבות הלא נכונות! אני לא יודעת מה יקרה ביניהם, אבל אני גם לא רוצה לדעת! אני רוצה למנוע מהמצב שלה להתדרדר שוב ולמנוע סבל נוסף ממני ומהמשפחה שלי. אני לא מוכנה להשלים עם מצב כמו שהיה בבית בשנים האחרונות, ורק עכשיו התחיל קצת להישתפר. מה לעשות? לספר להורים על הקשר החדש והמשונה הזה? לחכות ולראות מה קורה ורק אם זה רציני לספר? להגיד לה שלדעתי זה רע? יצא ארוך... תודה על ההקשבה. אשמח לקרוא תגובות. נעמה
שלום, אני נעמה, בת 18 עוד מעט. יש לי אחות מבוגרת בת 22 ואחות צעירה בת 11. לפני שש שנים בערך אחותי הגדולה נכנסה למערכת יחסים הרסנית ותלותית עם בחור בעל הפרעת אישיות גבולית. הקשר הזיק לה מאוד, וכאשר נפרדו אחרי שנתיים אחותי נכנסה לדיכאון עמוק. מצבה, מרגע הפרידה ממנו ועד היום, השפיע על כל המשפחה והיקשה על החיים בבית בצורה בלתי הפיכה. (למשל, ההורים התנגדו לקשר הזה מההתחלה, וזה היה מקור למריבות בלתי פוסקות במשך זמן רב) למעשה, עד היום אחותי לא השתקמה ממש מהקשר הזה, והיא כמעט אובססיבית לגביו! היא כבר לא בדיכאון, אבל היא מדברת על זה כל הזמן, עסוקה כל הזמן בעצמה ובמה שקרה לה, שונאת את הבחור ההוא ואם זאת עסוקה בלבחון מרחוק את חייו. למרות זאת, חלה בינתים התקדמות במצבה והמצב בבית קל יותר כיום. לפני כמה חודשים היא פגשה באופן מקרי בחור שנראה ממש כמוהו. באמת דומה לו! כמובן שהיא מיד בררה מי מכיר אותו... ודרך חברים של חברים גילתה עליו פרטים ויצרה איתו קשר. (רק בגלל שהוא נראה כמו מי שנפרד ממנה לפני שלוש שנים!) היא לא סיפרה להורים שום דבר על הקשר החדש הזה, אבל אני ידעתי עליו מההתחלה, ואני יודעת שעכשיו היא נמשכת אליו. ראיתי אותה בסביבתו וחשתי מאוד לא נוח- היא משנה את התנהגותה כדי למצוא חן בעיניו, וזה מטריד. אין לי שום סיבה להאמין שגם הבחור הזה בעל הפרעת אישיות, אבל הוא מוזר, ההתנהגות שלה מוזרה לידו והמשיכה שלה אליו היא, לדעתי, מהסיבות הלא נכונות! אני לא יודעת מה יקרה ביניהם, אבל אני גם לא רוצה לדעת! אני רוצה למנוע מהמצב שלה להתדרדר שוב ולמנוע סבל נוסף ממני ומהמשפחה שלי. אני לא מוכנה להשלים עם מצב כמו שהיה בבית בשנים האחרונות, ורק עכשיו התחיל קצת להישתפר. מה לעשות? לספר להורים על הקשר החדש והמשונה הזה? לחכות ולראות מה קורה ורק אם זה רציני לספר? להגיד לה שלדעתי זה רע? יצא ארוך... תודה על ההקשבה. אשמח לקרוא תגובות. נעמה
