איך למנוע גירושים?
שלום לכל באי הפורום. לי ולבעלי יש היסטוריה מאוד ארוכה והיכרות ארוכה. נקלענו למשבר עכשיו בשנה הראשונה אחרי הלידה. לא ידעתי להתמודד איתו והזנחתי את הזוגיות מאוד. גם הוא. אפשר לפרט כאן עד אין סוף ואני אפרט אם יש צורך, פשוט המצב הנפשי שלי קשה קצת בשביל לכתוב אפילו. יש לנו היסטוריה של פרידות וחזרות, אנחנו מכירים מגיל הטיפש עשרה, היום בני שלושים וקצת עם ילד מקסים. הוא אומר שהוא לא אוהב אותי יותר, רק כאמא של הילד והוא לא רוצה לשקר לי כל החיים לחיות איתי מתוך רחמים ודברים מסוג זה. זה לא שלא הרגשתי שהיחסים לא ממש מוצלחים אבל ייחסתי את זה לתקופה שאחרי הלידה שבאמת כל הטיפול בילד והיו לו בעיות בהתחלה שהטרידו אותי המון... אבל הלהתגרש הזה באמת בא לי כמו רעם ביום בהיר. הוא מוכן ללכת לטיפול, די סחטתי את זה ממנו, אבל אומר שלא נראה לו שיעזור משהו כי הוא כבר לא אוהב (בכל הפעמים האחרות חזרתי כי הייתה אהבה ותשוקה מטורפות, דווקא פחות בקטע רציונאלי). מאוד קשה לי לשמוע את הדברים שלו מן הסתם, אני אפילו לא יכולה להיכנס לשאלה הזאת של מה אני מרגישה ואם אני אוהבת אותו בכלל אחרי שהוא פגע בי ככה. כרגע אני רק מרגישה שהעולם נחרב. אני יודעת שזה משבר מאוד אופייני אחרי לידה אבל כמובן שאליו זה לא מדבר והוא חושב שהכי טוב להתגרש. יש לכם איזושהי עצה? באמת אפשר למנוע גירושין על ידי טיפול? גם אם האדם השני עושה טובה? באמת מפסיקים לאהוב פחות משנה אחרי לידה של הילד שלך? זה לא נתפס אצלי הדבר הזה פשוט לא
שלום לכל באי הפורום. לי ולבעלי יש היסטוריה מאוד ארוכה והיכרות ארוכה. נקלענו למשבר עכשיו בשנה הראשונה אחרי הלידה. לא ידעתי להתמודד איתו והזנחתי את הזוגיות מאוד. גם הוא. אפשר לפרט כאן עד אין סוף ואני אפרט אם יש צורך, פשוט המצב הנפשי שלי קשה קצת בשביל לכתוב אפילו. יש לנו היסטוריה של פרידות וחזרות, אנחנו מכירים מגיל הטיפש עשרה, היום בני שלושים וקצת עם ילד מקסים. הוא אומר שהוא לא אוהב אותי יותר, רק כאמא של הילד והוא לא רוצה לשקר לי כל החיים לחיות איתי מתוך רחמים ודברים מסוג זה. זה לא שלא הרגשתי שהיחסים לא ממש מוצלחים אבל ייחסתי את זה לתקופה שאחרי הלידה שבאמת כל הטיפול בילד והיו לו בעיות בהתחלה שהטרידו אותי המון... אבל הלהתגרש הזה באמת בא לי כמו רעם ביום בהיר. הוא מוכן ללכת לטיפול, די סחטתי את זה ממנו, אבל אומר שלא נראה לו שיעזור משהו כי הוא כבר לא אוהב (בכל הפעמים האחרות חזרתי כי הייתה אהבה ותשוקה מטורפות, דווקא פחות בקטע רציונאלי). מאוד קשה לי לשמוע את הדברים שלו מן הסתם, אני אפילו לא יכולה להיכנס לשאלה הזאת של מה אני מרגישה ואם אני אוהבת אותו בכלל אחרי שהוא פגע בי ככה. כרגע אני רק מרגישה שהעולם נחרב. אני יודעת שזה משבר מאוד אופייני אחרי לידה אבל כמובן שאליו זה לא מדבר והוא חושב שהכי טוב להתגרש. יש לכם איזושהי עצה? באמת אפשר למנוע גירושין על ידי טיפול? גם אם האדם השני עושה טובה? באמת מפסיקים לאהוב פחות משנה אחרי לידה של הילד שלך? זה לא נתפס אצלי הדבר הזה פשוט לא