איך לחנך ?

[אמא מ1]

איך לחנך ?

אני קוראת את הכתוב כאן ושוב ושוב מתיחסיים לבעית הדימוי העצמי הנמוך... אני יודעת (ונאמר לי בעבר) שחשוב מאד להקפיד על גבולות לי קשה מאד לדעת איך לטפל בשתי הבעיות במקביל. קשה לראות ילד בן ארבע בוכה כי לטענתו הוא שוב התנהג לא יפה (למרות שאנחנו לא מפגינים כעס ) אולי נכון יותר לצמצם דרישות וכך גם לצמצם את תחושת התיסכול? אני לא רוצה שהבן המקסים שלי יגדל מתוסכל ובתחושה של כשלון. אני לא רוצה שיגדל חסר גבולות. מה לעשות ???

 

[הרהרנית]

שאלת וגם ענית

אמא יקרה, בתור אמא לADD מקסים, בן 10, ומנחת קבוצות הורים, רק כמה מילים, אמרת הכל : צריך למצוא שביל זהב בין הצבת גבולות, ובין חיזוק ערך עצמי, בקשר לזה: כשמציבים גבולות נכון, הערך העצמי והביטחון של הילד בהוריו גדל!!! בניגוד למה שנדמה לך, ילדים בכלל וילדים כמו שלנו בפרט, פורחים כשהגבולות ברורים ועקביים. חוץ מזה, כמו שאמרת, חלק מהפיתרון זה לצמצם דרישות, זה תהליך שעובדים עליו בקבוצות הורים, איך להפריד בין עיקר לתפל, ואז איך לדרוש ולקבל רק את העיקר. בהצלחה, זיכרי שבעצם זהנ שאת מתיעצת וחושבת, את מעלה את המודעות שלך, וכבר בכך את אמא טובה יותר. תמשיכי ותהני

 

[r66]

הי, אמא יקרה

כדי לשפר קצת את הדימוי העצמי, צריך לעודד את הילד כל פעם שמצליח לו משהו, לחזק אותו ואז הוא ישאף ליותר הצלחות. האם הילד שלך מקבל איזשהו טיפול? האם עבר איבחון? לדעתי מאוד, מאוד חשוב להקפיד על גבולות וכל הצלחה שלו לעמוד בהם צריכה לזכות אותו במחמאות, חיבוקים וכו´.. הבן שלי היה מאוד מתוסכל ממצבו החברתי, הוא התנהג איום ונורא רק כדי למשוך תשומת לב. ילדים שחשו את נחת זרועו התרחקו ממנו. הטיפול האינטנסיבי על ההתנהגויות ועוד הריטאלין, הכניסו אותו לדרך המלך. מה זה "התנהג לא יפה"? איפה? בגן? מה עם הגננת? היא לא מספרת לכם מה קורה? צריך לבדוק איך יתכן מצב שמחנכים, מבוגרים לא מצליחים להשתלט על ילד קטנצ´יק כזה.

 

[דליה.ד]

דימוי עצמי

שלום לך אמא, אני מאוד מבינה אותך ואת הרצון שלך שבנך יפתח ערך עצמי חיובי. השלב הראשון הוא ש את תראי אותו ככזה...נסי לשבח אותו בכל הזדמנות, להלל אותו על הדבר הקטן הביותר שהצליח לעשות, תלי ציורים שלו על המקרר והראי לכל הבאים... ספרי בשבחו (בנוכחותו) לסבים ולחברים (הם יסכימו איתך גם אם אינם חושבים כך....

). הייתי מאוד ממליצה על חוג ספורט כלשהו, שחיה למשל, שמאוד יעזור לו לבנות דימוי עצמי חיובי. אני ממליצה בחום!!! טיפול מוקדם: פני לעזרה, למשל גננת שי"ח שתבוא לגן ללמד אותו, או אחר הצהריים. ריפוי בעיסוק (אפשר דרך קופת חולים), ספורט טיפולי, רכיבה טיפולית. כל הכנה שהיא לכיתה א´ וכל טיפול תרפויטי ש"ימלא" אותו ו"יטעין" את המצברים שלו. ולמה אני ממליצה זאת? מנסיון.... יש לי שני בנים (בנוסף לשלוש בנות), הראשון לא אובחן עד כיתה ג´ וצבר אין ספור כשלונות בכיתה, בחברה ובכל מקום. תחושת הכשלון והאכזבה שלו קשים. מדובר בילד מחונן שמרגיש טיפש ולא מסוגל ואנחנו עובדים על זה רבות! בני השני כבר אובחן בגיל ארבע ואני השגתי לו גננת שי"ח, ריפוי בעיסוק, ספורט טיפולי, פסיכוגרפיה ושחיה.... הוא עלה לכיתה א´ מוכן ובשל בעקבות הטיפול המטפח, הוא מרגיש "מלא" וכשיר. הוא מרגיש שהוא יכול ומצליח.

 

[אמא מ1]

תודה לכל העונים

הילד מאובחן ומטופל בגן חינוך מיוחד שנה שניה. הוא נמצא בגן כי לפני יותר משנה הוא סבל מעיכוב התפתחות רציני (לא דיבר,לא נגמל וכמובן הקשב...)בעזרת צוות הגן,טיפול הומואפטי וגם המון עבודה בבית המצב השתפר מאוד. הילד הדביק את הפער בכל הקשור לתחום השפתי אבל עדין לא התקדם כראוי במה שקשור למוטוריקה עדינה .יש בעיה של התנהגות ,התקפות זעם ומצבי רוח בלי סוף (נעלב ,בוכה, כועס...ושוכח )הצוות בגן מאד טוב (אני שנה רביעית בגן, האח הגדול PDD )ואני סומכת על הטיפול שהם נותנים לילד. לאחרונה יש נסיגה אצל הילד. הוא עושה במכנסיים(לא "בורח" לו -הוא עושה בכוונה !) ,פחות ממושמע ונראה הרבה פעמים עצוב. התלונות על עצמו שהוא שוב התנהג לא יפה מתייחסות לדברים הקורים בבית. (לא בררתי אם בגן נתקלו בתופעה) מדובר לפעמים בדברים קטנים (למשל עכשיו התעקש לשחק במקל של סבא שלו ליד מזנון עם דלתות זכוכית וסרב להיפרד יפה. וכשיצאנו מבית הסבא נזכר בעצמו במה שקרה והודיע ,בצער ניכר, ששוב היה ילד רע) לפעמים המעשים קשים יותר, לדוגמה לפני מספר ימים סרב ללכת עם האחיות שלו וכשהלכו בלעדיו הודיע לי שהוא בורח מהבית (כולל פתיחת הדלת)...שובר את הטלוויזיה (כולל בעיטה חלשה על המכשיר) וכשהכנסתי אותו לחדרו להרגע מרח פלסטלינה על הקיר..נו במצבים כאלו גם אני מודיעה לו שהוא ילד רע ולפעמים מה לעשות אני גם צועקת ובלחץ של בוקר גם נותנת מכה.. יש לי השבוע פגישה עם פסיכולוגית הגן ואני מקווה שיהיו לה עצות מועילות. מיכל (כן,עוד אחת ,יש כאן ה-מ-ו-ן מיכל נראה שלא נתנו שמות אחרים באותה התקופה)

 

[דליה.ד]

היי מיכל....

לפיח התיאור שלך נראה שאתם באמת זקוקים לעזרה. מה שמדאיג אותי בכל הסיפור אלו שני דברים: התנודות שלו במצבי הרוח וכן העובדה שהוא מאיים לברוח. נראה לי שאתם זקוקים לייעוץ ברמה קצת אחרת והייתי ממליצה להתייעץ עם פסיכיאטר ילדים. תוכלי כמובן לשאול את פסיכולוגית הגן מה דעתה על ייעוץ של פסיכיאטר. ועצה קטנה: אף פעם אל תאמרי לו שהוא רע, המעשה שהוא עשה הוא רע ולא הוא! מה דעתך?

 

[אמא מ1]

לדליה

כמעט שנה עברה מאז שהייתי עם הילד בהתיעצות אצל הנוירולוגית והפסיכיאטרית ואכן הגיע הזמן לביקור חוזר. אני רוצה להגיע לביקור מוכנה ולכן אני ממתינה עד שהצוות ובעיקר הפסיכולוגית יכתבו דוחות . עד כמה שידוע לי הפסיכולוגית לא ערכה עדיין תצפית על הילד בגן ובשילוב,והתצפית הזאת מאד חשובה. אני באמת מקווה שכבר בחודש הבא נגיע ליעוץ... את הפסיכאטרית אני מאד מעריכה, לפני שנה היא אמרה לי שלאור ההתקדמות של הילד בגן היא לא רוצה למהר ולהגדיר את הילד ומציעה לנו להמשיך בטיפול בגן ובבית.אין ספק שלמרות כל מה שסיפרתי כאן הילד התקדם בגן מ א ד מכל הבחינות (למרות הנסיגה בשבועות האחרונים). מעניין לציין שבשבוע שראתה אותו הפסיכיאטרית ראתה אותו גם נוירולוגית (מאד נחשבת) הנוירולוגית קבעה שיש להתחיל מיד ברטלין(בגיל3.3) אחרת הילד לא יתפתח ולא ילמד לדבר . בחרתי בהמלצה של הפסיכיאטרית. השקענו המון בבית (בנוסף לגן הנהדר)ובאיבחון השפתי בסוף השנה התברר שבחלק מהמבחנים הילד עבר את הממוצע לגילו. בנוגע למעשה הרע ולילד, את כל כך צודקת . ואני יודעת את הדברים אבל יש רגעים... מיכל

 

[zivadina]

מכיוון שמעורבות פה בעיות נפשיות

ולא רק הפרעת קשב, אני לא הייתי מתחילה ריטלין עד לאבחון פסיכיאטרי מלא. תזכרי שהנוירולוגית לא מתמצאת בבעיות נפשיות, והפסיכיאטרית כן. ולריטלין עלולות להיות השפעות דכאוניות.