גומריםהולכים
New member
איך לומר לה?...
שלום לכולן, נחמד "לגלות" פורום כזה..... (צרת רבים...) חמותי ואני ביחסים לא מי-יודע-מה, מעולם לא היינו. היא אישה מרירה, שתלטנית ומתערבת, ביקורתית ולא-מפרגנת, והרשימה עוד ארוכה... מה שכן, היא מאוד אוהבת את הבן שלי, הנכד שלה, ממש משוגעת עליו. (זה פחות או יותר הדבר היחיד הטוב שיש לי לומר עליה, לצערי...). עד היום היה לנו סידור קבוע של פעם בשבוע, שהיא לוקחת אותו מהגן אלינו הביתה, ושומרת עליו עד שאני מגיעה הביתה מהעבודה. אני בהריון מתקדם (סוף שמיני), ואני מרגישה שאין לי סבלנות כלפיה, וממש אין לי כוח לראות אותה כשאני חוזרת עייפה מהעבודה... ממש בא לי לומר לה שלא תבוא יותר לקחת אותו. כי כשאני חוזרת היא אף פעם לא הולכת מייד הביתה, תמיד נשארת לפחות עוד שעה- שעה וחצי "לעשות לי טוב על הנשמה"... ובעלי חוזר יותר מאוחר וכבר אין לי כוח גם אליו... הבעיה היא שהיא תיקח את זה קשה אם אני אגיד לה לא לבוא יותר. אני מתלבטת מה לעשות, מה להגיד... או אולי לסבול כמו שסבלתי עד עכשיו?.... מה דעתכן?
שלום לכולן, נחמד "לגלות" פורום כזה..... (צרת רבים...) חמותי ואני ביחסים לא מי-יודע-מה, מעולם לא היינו. היא אישה מרירה, שתלטנית ומתערבת, ביקורתית ולא-מפרגנת, והרשימה עוד ארוכה... מה שכן, היא מאוד אוהבת את הבן שלי, הנכד שלה, ממש משוגעת עליו. (זה פחות או יותר הדבר היחיד הטוב שיש לי לומר עליה, לצערי...). עד היום היה לנו סידור קבוע של פעם בשבוע, שהיא לוקחת אותו מהגן אלינו הביתה, ושומרת עליו עד שאני מגיעה הביתה מהעבודה. אני בהריון מתקדם (סוף שמיני), ואני מרגישה שאין לי סבלנות כלפיה, וממש אין לי כוח לראות אותה כשאני חוזרת עייפה מהעבודה... ממש בא לי לומר לה שלא תבוא יותר לקחת אותו. כי כשאני חוזרת היא אף פעם לא הולכת מייד הביתה, תמיד נשארת לפחות עוד שעה- שעה וחצי "לעשות לי טוב על הנשמה"... ובעלי חוזר יותר מאוחר וכבר אין לי כוח גם אליו... הבעיה היא שהיא תיקח את זה קשה אם אני אגיד לה לא לבוא יותר. אני מתלבטת מה לעשות, מה להגיד... או אולי לסבול כמו שסבלתי עד עכשיו?.... מה דעתכן?