איך להתנתק לגמרי

[AVI baba1]

איך להתנתק לגמרי

אני יוצא כבר שלוש שנים בערך אבל אני עדיין מוצא שזהו נושא מרכזי בחיי כאילו שרוב החברים שלי הם יוצאים ואני גר עם יוצאים וארגונים של יוצאים ופורומים של יוצאים וארוחות שישי של יוצאים
ומה שמוזר פה שכאילו כבר שלוש שנים אני בחוץ ואני משרת בצבא ולכאורה אני אמור להתנתק כבר מכול הסיפור הזה כי תכלס את הדברים הכי קשים בלהתנתק עשיתי כמו להתנתק מהמשפחה מהדת חגים שבתות וזה אז למה דווקא בדבר השולי הזה שמפריע לי להיות בן אדם נורמלי כמו כולם ולחיות את החיים אני נתקע
כאילו למה כשאני חוזר הביתה שבת במקום לבלות כמו בן אדם נורמלי ולדבר על איזשהו נושא מעניין תמיד השיחה תהיה על אלוהים דת יציאה וכול דבר שקשור בזה. אפילו כשאני יאכל זה יהיה באיזשהו ארגון כמו הלל וכאלה. כשאני גולש אני תמיד מוצא את עצמי בפורום יוצאים בשאלה מחזירים בתשובה או סתם אתאיסטים אבל תמיד זה יהיה קשור למה שהייתי לפני שלוש שנים. בפייסבוק שלי הפיד מלא ביהוה וכאלה.
וזה לא שאני בכוונה מנסה לא להתנתק אני מנסה אבל זה לא הולך השאלה מה עושים כאילו גם בגיל שבעים אני יראה את עצמי באותו מצב נהנה מחידודי לשון פורנוגרפיים בארמית מלאכול בכיפור ועדיין מתבלבל בין שישי בערב לליל שבת

 

[ארספואטיקה]

זה מעניין אותך? זה עושה לך כייף?

אם התשובות הם כן אז למה להפסיק?

אני יוצאת כבר 10 שנים וזה עדיין מעניין אותי ומצחיק אותי ואני לא רואה בכך שום פסול.

אבל אני חושבת שכדי קצת להתשחרר ולדבר על דברים אחרים אתה צריך להתחבר לאנשים חילונים מלידה ולבלות איתם זמן כדי שלא תתקע בשיחות ולא תתבלבל בין שישי לשבת..
גם לי לקח זמן ואני עדיין לפעמים לא מבינה איך שישי בערב הוא לא גם שבת..

 

[נפוליאון בונפרטה]

אני מבין את שאלתך -

קודם כל זה מובן למה זה כך. שנית אני חושב שאם תוכל להכניס לעולם התוכן שלך נושאים או תחומים אחרים בחייך תחביבים שונים נושאים אחרים להתעסק בהם תוכל להכיר אנשים אחרים ולמלא את עולם התוכן שלך בנושאים נוספים מעבר ליציאה בשאלה.

אין צורך להילחם בזה און להיבהל מיזה פשוט להוסיף דברים ונושאים חדשים ומעניינים לחייך

בהצלחה

 

[מבולבלונת]

מה הלחץ?

שלש שנים, גם אני כאן.
יש תקופות שיותר, יש פחות.
זה תלוי מה עוד תופס אותי בחיים בדיוק.

בטח יש לך עוד תחומי ענין ואם לא יהיו לך בעתיד.
ואז כבר תמצא אותך עם עוד כל מיני חברים, עבודה, לימודים, חדר כושר, ואולי כמה חבר'ה שיהיה שווה לשמור איתם על קשר מהצבא.

בסך הכל, לפעמים זה מרגיש כמו סוג של משפחה. (לא יהוה, החברים שנטשו אותו! ולא צריך לדבר עליו כוכך הרבה)
למה בכוח?

 

[או טו טו אתאיסט]

מאד פשוט

אני חושב שאם נתייחס לשאלה שלך בלי קשר ליציאה, אפשר לסכם אותה כך:
אתה מסתובב עם אנשים שלא היית רוצה להסתובב איתם, תחומי העניין שלך גורמים לך להרגיש טיפש או תקוע - ודווקא החיים שאתה כל כך רוצה ושואף אליהם - רחוקים ממך, אולי בגלל החברים שלך כעת, ונושאי העניין שלך כעת.

אוקיי.
בהתעלם מהעובדה שאני חלק מאותו מעגל שבו אתה בוחל, אני אנסה לתאר לך מה ראיתי אצל החברים שלי שסבלו מאותה בעיה שאתה מדבר עליה, והיום הם די רחוקים ממנה - עד שגם שאנחנו יוצאים או מבלים, יהיה לי קשה מאד לעניין אותם בדבר שקשור ליציאה בשאלה או לחרדים - למרות שבאופן אישי הנושאים הללו מרתקים אותי ומפעילים אותי.

חברים שלי, לא אחד ולא שניים מהם, מצאו את תחומי העניין האחרים שלהם - מוזיקה, פוליטיקה, בילויים, ספרות ועוד ועוד - והתמקדו בהם יותר, מצאו פורומים לכך, חברים חדשים, אפילו מקצוע. ואיכשהו שלב היציאה והחברים לדרך נעלמו מהחיים שלהם, ונשארו זיכרון רחוק.
זה בסדר לגמרי, זה טבעי, זה לגיטימי.

אני רק רוצה שבשולי הדברים תמיד תזכור שיש לך יכולת להקל על הקושי שאחרים עוברים ביציאה, מעצם העובדה שאתה עברת את הקושי הזה - ואף פעם אל תהיה אטום ואדיש לסבל הזה, חבל. ולהקל על הקושי יכול להסתכם בכתיבת עצה בפורום יוצאים ליוצא שיכול להיות מבין יותר ממך על העולם ומה שקורה בו, ורק במקרה חשבת משהו שהוא עוד לא חשב עליו, ועזרת לו.

 

[AVI baba1]

נכון אבל לא

כאילו מה שהעלתי זה הבעיה שלמרות שאני מנסה לשנות את תחומי העניין שלי ויש לי תחומי עניין אחרים כמו הצבא שתופס לי תכלס את רוב היום אני עדיין תמיד ישאר סוג של תקוע בעבר ואני גם רואה יוצאים שכבר עשר שנים בחוץ ועדיין באים למפגשים בהלל
וזה לא דבר רע זה נושא מעניין והוא מעניין אותי גם ואני גם מוצא את עצמי עוזר לאנשים בתחילת הדרך אבל הבעיה שאצלי לפחות זה יוצא מפרופורציות

 

[או טו טו אתאיסט]

אז תהיה אקטיבי

על כל יוצא בן עשר שמגיע למפגשים של הל"ל (ואני מקווה גם כן להיות כזה בעוד חמש שנים), יש מאה שאפילו לא הצטרפו להלל כי לא בא להם יציאה בשאלה מול העיניים.

אם אתה מרגיש שכעת זה תופס אותך יותר מידי, קהילתי, חונק מעט. מסרס. קום ועשה מעשה.
אתה לא צריך למחוק את החברים מהפייסבוק, וגם לא צעדים דרסטיים מן הסוג הזה. אבל אתה בהחלט יכול למעט להגיע למפגשים של יוצאים, לעשות לך סימניה בנייד, או במחשב, לעוד שני פורומים בתפוז שיכולים לעניין אותך, ולא קשורים לדת ולאמונה (תעבור על המגוון שלהם, יש להם כמה טובים), להתחיל לצאת לבלות, לתפוס קשרים עם אנשים אחרים, להתנתק פיזית מהמקום של היוצא בשאלה בין יוצאים - זה באמת לא כזה קשה ואם יצאת מהחברה החרדית אז עשית טסט, ופתאום תראה שזה שייך לעבר.

אתה לא צריך לפגוע באף אחד בשביל זה, אבל אתה בהחלט צריך להיות אקטיבי קצת.

צבא זה לא תחום עניין, עזוב אותך. תנסה עוד משהו.

שוט

 

[ילדה מבית טוב7]

למה אתה יוצא? כל המצוות שעשית, שהשקעת

כל העולם שבנית - אתה זורק לפח?. במקום לבנות את העולם שלך , אתה מחליט להרוס אותו?!
אתה נראה לי בחור מאוד מאוד מבולבל ולא בטוח בדרך שלו ואין יציבות. אין לך מי שיעזור לך להדריך אותך? שיוכל לכוון אותך?
חסר לך ספרים כדי להתחזק? אתה מוותר על עולם הבא שלך... חבל. חבל הייתה לך זכות לחזור בתשובה... הרי היית דתי..
למה למה אל תלך אחורה.. לא חזרת נכון בתשובה...

 

[או טו טו אתאיסט]

למה את ככה

תחשבי רגע.
במקום של בעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד
השב מאהבה זדונותיו - זדונותיו! את לא רוצה לחשוב אפילו מהם זדונותי - נהפכות לזכויות. זכויות זה לא אופציות - זה כסף.
תשובה אגב, מגיעה עד כסא הכבוד, נמשלה לכל דבר כיף וטוב וממלאת את סיפוק האל - חוץ מזה שהיא מצווה שווה.

בקיצור, כל הסיבות לחטוא.
אני לכ מבין איך את עוד שם, מסתפקת במקום הנמוך של הצדיקים הגמורים, ומפסידה את כל הזכויות על זדונותייך, שלא לדבר על שגגות.

עצה ידידותית, החלי לחטוא

 

[נפוליאון בונפרטה]

ילדה אולי הוא בונה את העולם שלו?

לי הוא נראה בחור מאוד יציב, שמחפש את הדרך.

אדם יציב זה אדם שמחפש למרות שזה סותר בעיניי זה משלים.
יש לו מספיק אומץ ויציבות לחפש את עצמו ואת הדרך שלו זה מוערך.

ואת מה איתך? חזרת בתשובה? שאלה? שניהם יחד? מבולבלת?
מאחל לך את האומץ להרגיש שאת מבולבלת ולבקש עזרה.

ספרים יש הרבה אם את רוצה לקרוא וגם אם את רוצה הכוונה ..

אל תלכי אחורה .. תתקדמי העולם המודרני והנאור קורא לך.

 

[ארספואטיקה]

חבל שאת גולשת באינטרנט

זה הורס לנו את הנפש..