איך להיפרד "יפה" ?

[פ ר פ ר י ם בבטן]

איך להיפרד "יפה" ?

היי
אני ובן הזוג שנה וקצת יחד. אנחנו בני 24, 25
הקשר מאוד יפה, הוא מאוד משקיע - פרחים, טקסטים, מקשיב לצרכים שלי, משתדל מאוד
אנחנו גרים יחד בייסיקלי מהיום שהכרנו ואפילו עברנו דירה יחד לפני 4 חודשים
עד כאן הכל נחמד חוץ מהעובדה שהבחור שלי טייס. סבב העבודה שלו הוא חודש בבית וחודש בעבודה \ 3 שבועות בית 4 שבועות עבודה
לי נורא קשה עם זה, החזקנו יפה עד עכשיו אבל ברגע שהיה מעבר דירה הרגשתי כמה שאני באמת לבד. נאלצתי למצוא דירה מעכשיו לעכשיו לגמרי לבד, לארוז הכל לבד ולסדר הכל לבד (אינטרנט, מים, חשמל, ביטוח וכו')
הוא הגיע הביתה יום לפני המעבר, ועזר כמובן בפריקת הארגזים.
זה הרגע בו הבנתי שלמרות האהבה אני כן לבד
חודשיים אחרי המעבר הלך לי האוטו ושוב אותו סיפור - למצוא אוטו מעכשיו לעכשיו תוך כדי עבודה
נכון שכל זה לא סוף העולם וכבר עברתי דירות לחלוטין לבד לפני כן אבל זה גרם לי לחשוב על העתיד. מה אם יקרה לי משהו? אני אהיה רוב הזמן לבד. ומה יהיה כשיבואו ילדים? מי יקום אליהם בלילה חוץ ממני?
העבודה שלו לא תשתנה, הוא מרוויח שם מצויין ושוק הטייס על הפנים.
הגעתי להחלטה להיפרד. עם האהבה ועם זה שכיף לנו כשהוא כן בבית. הגעתי להחלטה שאם על כל יום של כיף יש לי יומיים של בדידות אז אולי אני לא מתאימה לזוגיות כזאת
בשלושת השבועות האחרונים טיפטפתי לו לאט לאט שאני לא מרוצה מהמצב
היום אמרתי לו שכשהוא יחזור יכול להיות שדברים ישתנו. כשהוא דיבר על פרידה אמרתי לו שזה לא יהיה סוף העולם אם ניפרד. גם הוספתי שזה לא משנה את העובדה שאני מתגעגעת אליו ומחכה שיחזור כבר והוא יצא מכליו וניתק.
איך אפשר להיפרד בצורה הכי פחות כואבת? אני לא שלמה עם ההחלטה כי אני אוהבת אותו אבל לא יכולה יותר לשאת את ההרגשה של אלמנה בת 40 שמחכה לאהובה שאולי יכנס בדלת...
יעצו לי להבהיר שזהו - נפרדים אבל את שלושת השבועות שיהיו לנו יחד כשיחזור לנצל כ"זמן אחרון לפני שאומרים שלום" להינות, לאהוב וכשהוא יסע ניפרד לשלום ונמשיך כל אחד לדרכו.
אחרים יעצו לסיים חד וחלק
אני אבודה
מה עושים?
תודה

 

[חפרניתת בעמ]

What?!?! איך אפשר להנות ולבלות כשיודעים שבסוף

ניפרדים?!?! זה כמו בן אדם שיודע שעומד למות חליצה עוד חודש, ומנסה למצות כמה שיותר דברים כביכול- נראה לך שהוא באמת יהנה מהדברים האלה כשהוא יודע שבסוף הוא הולך למות?! הרי כל מה שיעשה הוא יחשוב על זה שהקצין קרוב ואין למנוע אותו.
אני חושבת שאם את רוצה להיפרד רצוי שתעשי את זה כאן ועכשיו, אין ממש דרך יפה להיפרד כי בסה״כ פרידה היא כביכול דבר שלילי.
יש דרך ״יפה״ בזה שמשתדלים לא לריב ולסיים את זה בצורה שקטה ובוגרת אבל לדעתי בדכ פרידה זה דבר מכוער מכורח הנסיבות.
מה שכן, נשמע שאת לא סגורה על עצמך אז קודם תעשי חושבים אם זה מה שאת באמת רוצה, ואם כן פשוט תגידי לו את זה פייס טו פייס ותחתכי וזהו.
גם אני הייתי משתגעת מחבר שכמו צבא רוב המן לא נמצא אבל כמובן שזה שיקול שלך.

 

[מקיאטו שלו]

הכי דרמטי שלך?

בטח שאפשר להנות ,מה הבעיה? למי אכפת אם עוד חודש נפרדים? זה הופך את האוכל במסעדה לפחות טעים, את השיחה לפחות מעניינת או את הסקס לפחות מספק?
לנשום וכו', חשוב

 

[חפרניתת בעמ]

אולי לבן אדם בלי רגשות לא אכפת

כל הכבוד לך אם את מסוגלת תמיד להנות ולא משנה מה תהיה התוצאה.

 

[מבקר גבולות]

אין דרך ממש יפה..

מה שעשית נראה מאוד רגיש ומתחשב. הטפטוף, ההקשבה, הדיבור המתון, ונתינת התחושה שזה לא בגלל שאת לא רוצה אותו באמת, אלא שזה עניין טכני.

הוא נפגע, וזה לא באחריותך. רק הקטע הזה של "שלושה שבועות לפרידה" לא נראה לי נכון. אם נפרדים, אז כל צד צריך להתחיל לחפש את חייו בעצמו. ודווקא שלושה שבועות צפופים כאלה, עלולים לגרום למשל, לו, להיקשר אליך יותר ולהיפגע יותר.

עזבי... נפרדים, אז נפרדים. אפשר להיות ידידים אחר כך.

 

[מקיאטו שלו]

פרידה היא קשה

אבל אפשר בהחלט לעשות אותה יפה.
זה תלוי בשני הצדדים, יכול להיות שהוא ישבור את הכלים.
אבל אני בהחלט מאמינה שאת לא צריכה להיות בודדה בקשר, עדיף להיות בודדה לבד.
תגידי לו (פנים אל פנים, לא בטלפון או משהו!) שאת מרגישה לבד וזאת תחושה שאת לא מעוניינת בה. ולכן את מעדיפה להיפרד. מי יודע, אולי הוא יספר לך שהוא תכף מתפטר כי הוא משתגע בלעדייך?
אני חושבת שזה יהיה קצת לא הוגן מצדך לעשות את זה בסוף השלושה שבועות כי הוא יצטרך זמן התארגנות- לארוז, לעבור דירה וכו'. לכן כדאי לתת לו את הזמן הזה ולספר לו כבר בהתחלה. תגידי לו שאת מקווה שתוכלו להישאר בקשר כלשהו (תגדירי איזה) ולהנות יחד בשבועות הקרובים.
ככה אני הייתי עושה בכל אופן, כמובן בחירה שלך בסופו של דבר

 

[סטנגה Joe]

אין פרידות קלות

אם החלטת להיפרד זה צריך להיות חד וחלק.
לא למרוח, לא לגרור.
פשוט קאט.
זה יכאב אבל זה יסתיים בזה.
ככל שתגררי יותר הכאב ייגרר באותה מידה.

 

[מיציפיצי1]

אני חושבת שזה מאוד אמיץ מצידך

להודות יש מצבים שעבורך האהבה לא יכולה להתגבר עליהם. הרבה אנשים בגילך נוטים להיות תמימים ולהגיד שעם אהבה אפשר להתגבר על כל קושי ובדרך להכרה שזה לא נכון, הם סובלים הרבה ולפעמים גם גורמים סבל לבן הזוג. עכשיו השלב הבא מגיע וזה להיות שוב אמיצה, לעמוד בהחלטה שלך, לא לשגע אותו ולשחרר אותו לגמרי כבר עכשיו, כמו שהוא מבקש, כי הוא לא מרגיש שלבלות איתך 3 שבועות על תקן זאת שזורקת אותו יהיה בשבילו כייף גדול (תקחי בחשבון שהוא כן נעלב ונפגע כי מבחינתו את לא מספיק אוהבת אותו, אחרת היית מוכנה לסבול עבורו את הפרידות הכפויות).

 

[אייבורי]

כמעט נכון

הבעיה לא אהבה בכלל

אלא הפינוק.

 

[מיציפיצי1]

או קיי, אז היא מודה שהיא מפונקת

ורוצה גבר שיהיה לרשותה 24/7/365. זה שהיא תמצא כזה או לא - זה לא משנה, היא גם לא שאלה אן מוצדק להפרד בגלל המצב הזה, היא רק שאלה למה הוא נעלב ולא רוצה עוד קצת GOOD TIME איתה... ופה הבעיה שלה, שהיא חושבת שהיא כל כך נפלאה ששום דבר, כולל זה שהיא זורקת את הבחור, לא אמור לגרום לו לוותר על חברתה.

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

וואווו

תגידו מישהו כאן מכיר אותי בשביל להגדיר אותי ככה

אני לא יודעת אפילו למה אני מצדיקה את עצמי אבל את פשוט פגעת בי במילים שלך עכשיו
אני עברתי לחו"ל לפני שנה וחצי. לבד. לגמרי. יש לי אזרחות והחלטתי שבחו"ל יהיו לי חיים טובים יותר כלכלית ונפשית
אני לבד מכל בחינה וגם החבר שלי לא איתי. אני לא צריכה גבר לרשותי 24\7 אבל מדובר במצב של חודש בבית וחודש לא. חודש שלא מתראים כלל.
לא, אין לי בעיה שלכאורה אני חושבת שאני כזאת נפלאה - יש לי לב שאומר לי שלא נכון לי להגיד לו "תארוז את הפקלאות ותלך". מרגיש לי יותר אנושי לדבר יחד - לקחת את הזמן לעכל - הבית גם שלו, אני לא אשלח אותו לישון במקום אחר בינתיים. אני אחזור הביתה כל ערב מהעבודה ולא רוצה שהוא ירגיש לא רצוי אלא שיש לו 3 שבועות עד שהוא עוזב - מספיק זמן כדי להגיד שלום יפה ולהתארגן

את באמת פגעת בי אגב, אם זה משנה או לא

 

[מיציפיצי1]

אני לא מבינה איך את יכולה להעלב ממני

אני דמות וירטואלית, כמו מיקי מאוס.

 

[אייבורי]

נו מצחיקה

היא כלכלך רגילה לסחוט ריגשית
שגם את מיקי מאוס היא מנסה.

לכי תסבירי לה שמשחקי הנפגעתי נורא מעניינים פה את הישבנים.

 

[מריוס זכריה]

מה עושים...

בתור מי שעבר כמה פרידות בחייו, משני צדי העניין, אני אומר שאי אפשר לתכנן פרידה. היא תמיד שונה ממה שמצפים, היא תמיד קשה, ואין מנוס מזה.

אנחנו חיים בתרבות שמלמדת אותנו לתכנן, לחשוב, לנהוג לפי כללים. אני כמובן לא נגד התרבות. אבל יש מקרים שבהם במיוחד לא מתאים הרעיון הזה של תיכנון והתכוננות. אחרת היו עושים קורס הכנה לפרידה, כמו שיש הכנה לפסיכומטרי.

כחלופה להתכוננות ותיכנון, אני פשוט מציע לך לאמץ את הרעיון של אומץ, כנות, ספונטניות, ואמפתיה, ולתת להם להוביל אותך בתוך הסיטואציה שממילא לא ניתנת לתיכנון. את הרי לא יודעת איך הוא יגיב, ומה שיותר חשוב, את גם לא יודעת איך את עצמך תגיבי.

נכון שזה קשה כמו קפיצה ממקפצה גבוהה למים קרים וסוערים, אבל אלו החיים. מרוב שאנחנו רגילים לחיות בחממות, אנחנו שוכחים כבר שיש חיים מחוץ לחממה. והם לפעמים אפילו בכלל לא רעים.

 

[nirity1]

אין לך מה למרוח את זה

הגעת למסקנה בוגרת שסגנון האהבה הזה לא מתאים לך. יש נשים שאוהבות לבד ולהם החופש הזה הוא הצלה למערכת יחסים שלהם. לך זה לא וזה ממש בסדר.
ברור שהוא יפגע מזה אבל למשוך את זה עוד יפגע בו עוד יותר.
אני אישית לא היתי מסוגלת לבלות עם משהו שאני יודעת שאני הולכת להפרד ממנו. אני הייתי חושבת כל הזמן על הפרידה.

 

[אייבורי]

קצר קולע ובלי להמאיס את הקשר

כמו שאת עושה עכשיו

 

[השינגימל]

או שנפרדים או שלא

אחרת זו סתם ילדה מפונקת ואגואיסטית שמנצלת את הבחור, ואז נפרדת ממנו. וגם - עולה כאן חיבת הדרמה שלך, שגם היא, היא למעשה ריכוז עצמי.
אני חושבת שאם הוא ידע שאת רוצה אותו לשלושה שבועות, כי כיף לך, ואז להיפרד - הוא יפגע. זה ניצול. כי זה בשבילך, לא בשבילו. אם את רוצה שהפרידה תתאים גם לו - אל תחליטי בשבילו איך להיפרד. אולי לא מתאים לו הסידור הזה שתכננת???

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

מה

לא הבנתי על מה את נכנסת בי עם הגדרות כמו דרמה \ מפונקת \ אגואיסטית \ ניצול
אנחנו מעל לשנה יחד, יש בינינו אהבה מאוד גדולה ואף אחד מאיתנו עדיין לא ממש מוכן לשחרר
אני זאת שיוזמת פרידה מבחור שאני אוהבת - זה לא דבר קל. אני חושבת על החיים שלי בעתיד ואני לא יכולה לשאת את הגעגוע והבדידות שאני חשה כשהוא נוסע לעבוד - כי אני אוהבת אותו.
אם ניצול היה בראש מעייני היתי נשארת איתו עוד שנים ארוכות
אני באתי לכאן להתייעץ - לשאול איך עושים את זה נכון

 

[השינגימל]

ועניתי לך

הנכון זה לא לכתוב את התסריט וגם את התפקיד שלו בסרט שלך.
הנכון זה להיות הוגנת רגשית. ואם את נפרדת - אז תיפרדי. ואם את לא נפרדת - אז אל תיפרדי. כל הסיפור הזה של קודם שהוא יחזור, ואז נהיה ביחד, ואז ניפרד - זה תסריט רומנטי שאת כותבת, ולא בטוח שהתפקיד שאת מועידה לו - מתאים לו. עדיף לברר לפני שמחליטים. וגם - עדיף להיות הוגנים ולהגיד לו בדיוק מה קורה, כבר עכשיו. לא לתת לו לנחש מה מתרחש רק כי הוא מרגיש משהו אבל את לא מספרת בינתיים, ולא לספר לו רק בסוף שלושת השבועות את מה שכבר החלטת. קפיש?
בקיצור - לנהוג בבגרות, באחריות, ברגישות ובאכפתיות אמיתית כלפיו, לא אכפתיות כלפי עצמך שמוסווית בסיפור יפה שסיפרת לעצמך.

 

[מפלצת או ילדה]

בתשלום אחד

בלי עודף.
וכדי מראש להיערך לאפשרות שדווקא לאחר שיעזוב את זו שתחושי נעזבת, ואולי תתפתי לעשות לו קצת סרטי חרטה וגעגוע. אז אם את בעניין של 'מה נכון' - זה יהיה לא נכון.