איך לדבר עים הילדה

[שוקולתה]

איך לדבר עים הילדה

שלום לכם בתי בת 11 והיום היה לאחותה יום הולדת בת 17. והיא קיבלה מאימי 120 שקל מתנה. והבת בת 11 קיבלה חמישים שקלים סתם בלי יום הולדת. איך אתם רואים את ההיתנגות של בתי. היא פשוט פורצת בבכי. ומקנאה באחותה למה קיבלה יותר כסף והסברנו לה שהיא יותר גדולה ממך. כמה אנכנו נותנים לה הרבה והיא מכלום לא מרוצה. למרות שהיא תמיד בהרגשה שלאחותה נותנים הרבה. מה דעתכם ועיםפ גם לכם זה קורא. איך אני אמורה להיתנהג איתה. היא יש לה בעית קשב וריכוז. ויש לה קשיים בלימודים.ובחברה

 

[דליה.ד]

ילדה נורמלית בהחלט../images/Emo140.gif

קוראים לזה קנאת אחים וכמה שתסבירי לא יעזור. זה חלק מהעניין ואם היא לא היתה מקנאת באחותה אז הייתי דואגת.

 

[05 מיכל]

רגשות והסברים

מצד אחד, אני מבינה את הרגשתך: כשיש לה יום הולדת, היא אמורה לקבל מתנה. הפעם ביא קיבלה בלי יום הולדת - אז היא מצאה "תירוץ" למה להיות לא מרוצה. מצד שני, כמו שדליה אמרה, הסברים לא יועילו. להפך: כמה שתסבירי לה למה רגשותיה לא מוצדקים - היא רק תרגיש עוד יותר צודקת. והאמת היא שרגשות לא צריכים הצדקה. הם קיימים וזהו. השאלה היא איך מתמודדים איתם, איך לעשות שילדה בת 11 תדע לשים את רגש הקנאה בפרופורציה, ולשלב בתגובתה גם את ההיגיון. אני הייתי מסבירה לה את הרגשתה, באופן חיובי. כלומר, מסבירה לה שרגשות קנאה הם טבעיים, גם כשהם לא הכי הגיוניים ("כי הרי את יודעת שביום ההולדת שלך את זו שתקבל יותר" וכו') ושמותר לקנא. שזו הרגשה לא נעימה (" חבל לי, כי אני רואה שאת סובלת, אבל אין לי הרבה איך לעזור לך חוץ מלהציע עוד נשיקה או חיבוק אם זה עוזר") בקיצור, את הרגשות שלך, שזה נורא ואיום שהיא כל כך מרירה ועושה השוואות - שימי בצד. כבדי קצת את הרגשות שלה, ואז היא אולי תוכל לגייס כוחות להתמודד איתם בעצמה. בהצלחה!

 

[שוקולתה]

רגשות והסברים

שלום לכם ותודה רבה שעניתם לי. אני מבינה שכולם קוראים את הכתבות של כולם. חבל שגם אני אין לי סבלנות מרוב המעט זמן שיש לי להקליד. עקב הכאבים. כן אצלנו במישפחה בכלל לא קל. רציתי לדעת מה דעתכם. אני פגיעה מכל דבר. עד היום הולדת של בתי. עד ששמחתי לנסות להיתידד איתה. ושלה יהיה טוב עים הבת 17 אפשר לומאר ביקשה בגד קניתי לה. ומגפיים ופיתאום עזרה לי לרוקן מדיח.להוריד כביסה. נגמר היום הולדת. אחרי יומיים נכון שהילדה לחוצה מהמבחנים. אבל אני מאוד כועסת וניפגעת שפשוט בשביל היום הולדת. עשתה הכל ועכשיו לא שומעת לי שום מילה. ואז גם אחותה הקטנה לא שומעת. מעצבן לא. כולכך שהיה לי טוב ניסיתי וניסיתי לא לצעוק ולא להיתעצבן. אבל כמה אפשר כבר. למשל היום כאבו לי הידיים והיה לי קשה לקפל כביסה ולילדה לא אכפת שאני לא יכולה לקפל כביסה בקיצור אפילו ברגע של כעס ישר המחשבה השלילית ניכנסה לראש שזה בשביל מה לחיות כי קשה לי מאוד. למרות שעכשיו אני מקבלת סומכת רק להדרכה בילבד ואז היא מציעה לי כל יום איך לסדר.אז נכון הבית מסודר כיף נעים. אבל כניראה יש עוד דברים. מכלום אני לא מרוצה.הסבלנות שלי עלובה

 

[שוקולתה]

מכתב תודה לכול הפורום

כל הכבוד לכם איזה מקסימים ונחמדים. אני למשל עונה לכם בקיצור. ובאמת איך כולם ממשיכים כל פעם והקשר נימשך במחשב יפה מיצדכם ושיהיה לכם יום נעים. ותמשיכו ככה עזרתם לי הרבה