איך לגרום להם להבין?!.

[Wrecker]

איך לגרום להם להבין?!.

שלום אנשים! אני לא נכנס לפה כימעט אבל מידי פעם עובר בין הפורומים וקורא הודעות.. החיים שלי היו די יפים מצאתי אהבה והכל היה מושלם עד שהתחלתי לספר למשפחה.. ספרתי לאחיותיי והם קיבלו אך קשה להם עם זה ואמא שלי שחשדה בי נידנדה לי כל יום על הומואים וחשבתי שהיא תקבל אותי כמו שהיא אמרה ושלא איכפט לה ואז היא גרמה לי לספר לה ומאז היא בדיכאון ולוכחת כדורים וממש שבורה כי היא רואה את זה כמחלה כמו סרטן ואפילו אמרה לי שהיא מעדיפה שאני יעשן סמים כי מזה לפחות אפשר לצאת! וזה בנוסף לתהליך הגירושים שהיא ואבא שלי נמצאים כרגע אחי גם שבור מזה ואבא שלי לא יודע וגם לא ידע אבל הוא חושד ומשגע את כל הבית שמסתירים ממנו משהו ושמוזר לו שאני יושן אצל חברים ואני לא מביא בנות הביתה וכו'.. והמשפחה מתעלמת כי אסור שהוא ידע כי הוא יקבל את זה ממש לא טוב! אמא שלי נסתה להתקשר למוסדות אך לא ענו לה ואני שמחרתי שלפחות היא מסכימה להקשיב אני ממש לא יודע איך להסביר לה שזה בסדר כי היא משכנעת אותי יותר שזה לא בסדר מאשר אני אותה היא אומרת דברים נכונים ואני אומר לה שהיא טועה אבל אני יודע שהיא צודקת בגלל כל זה אני קצת בדיכאון יצאתי מהצבא לא מזמן (על 21) ובלי החבר כבר מזמן הייתי בורח לאנשהו אין לי מושג מה לעשות אני לא רוצה שהם ידאגו ויהיו עצובים ושרק יקבלו את זה ברוח טובה ולא יחשבו על זה יותר מידי אני מרגיש שהעצבתי את כולם ואני מרגיש רע עם עצמי! איך אני יכול לגרום להם להבין?!?!?!?!?!

 

[נחמה מהצפון]

שלח אותם לתהל"ה..........

נכון שזה נשמע כאילו אתה אשם בעצבונם ועצבנותם. זה גם נשמע כאילו שעד שספרת להם הם חיו באושר ואושר!.אמך ואחיך במשבר. לא אתה אשם. לא אתה אשם, לא אתה אשם! הכנס זאת לתודעתך. אנשים עוברים משברים שונים בחייהם. לא תמיד מישהו אשם בכך. עליהם לרצות לצאת מהמשבר ואז יש להם סיכוי להצליח. יש אנשים שמצליחים לצאת בכוחות עצמם ממשברים ואילו אחרים יכולים לקבל עזרה. מילת המפתח היא: לרצות לקבל עזרה. להורים שהמשבר שלהם נובע מהיות בנם הומו, העזרה המומלצת היא תהל"ה. טלפונים באתר של תהל"ה. אתה יכל להפנותם לשם. הם יכולים גם לשוחח טלפונית בהתחלה. מנסיוני זה עוזר מאד. ואתה , אמור לעצמך שוב ושוב:אינני אשם, אינני אשם . עברתי די והותר עד שיצאתימהארון, אינני מבוגל ואיני צריך לקחת אחריות על מצבכם נחמה

 

[yosef 30]

זה בהחלט לא קל ולא פשוט

אני חושב שבשלב ההתחלתי אין טעם לנסות להסביר יותר מדיי, להמ זה טוב או לא טוב. נכון שלך לקח הרבה זמן לצאת מהארון, כרגע גם הם עוברים מין תהליך דומה של יציאה מהארון. זה לא קל להם במיוחד שיש כזה בלאגן בבית, ואני בטוח שגם לך זה לא קל בכלל. אני חושב שיחד עם כל הבלאגן אתה צריך להיות שם ולדבר איתם, הם מחפשים תשובות והבנות והם גם מדברים מתוך פחד. פחד של מה יהיה איתך? איך תסתדר בחיים? פחד של מה יגידו אחרים? נכון אתה לא אשם על הדרך בה הם בוחרים להתמודד עם הנושא הזה. אז זה לא חכמה גדולה לבוא להורים ולומר להם זו בחירה שלכם וזהו!. לא כולם עוברים תהליך של מודעות עצמית, לא כולם נמצאים במקום של ללמוד להכיר את עצמם, כך שגם לא יהיה נכון לזרוק את הכל עליהם ולומר "עכשיו לכם יש בעיה תתמודדו!!!". עדיים הם ההורים שלך, ואני מאמין שהם אוהבים אותך, השלב הראשוני הוא שלב ההלם, שלב ההכחשה. אולי גם יבוא השלב בו הם יתחילו לחפש מי אשם ומי לא אשם. ואז אתה עלול לשמוע איך אחד מאשים את השני שגם זה מצב לא נעים. אין מה לעשות היציאה מהארון אומנם מקלה על משהו מבפנים, אך היא בעצם רק ההתחלה של ההכרה שלך את עצמך ואת הסביבה שלך. במקום להישבר מהמקום בו הם נמצאים, תלמד להתחזק ולחזק את עצמך. דרך השאלות שלהם והתשובות שלך, אתה תלמד להבין עד כמה אתה מחובר לעצמך ועד כמה אתה באמת מבין בעצמך שאין מה לשנות ואין מה לעשות. נסה לשמור על קור רוח, גם אם זה קשה. כרגע מי שצריך להיות חזק זה אתה. תסביר להם שאתה מאושר, שטוב לך, שאתה מרוצה. תנסה להעביר להם כל הזמן את החיובי שבדבר בדיוק כמו שאתה רואה. אני מאמין שייקח להם זמן קודם כל לעכל את זה, אחר כך לנסות להתחיל להבין במה באמת מדובר. תמיד בהתחלה יש מין היסטריה רעשנית או שקטה ואחריה יש את הבלבול היותר מחושב ו.......לא תמיד יש לזה סוף

. תהיה חזק, נכון שאנחנו לא אשמים כל אחד ובחירותיו הוא, אך זה לא אומר להשאיר אותם לבד ללא שום מענה או תשובה. כרגע אתה היחיד שיכול לנסות לעזור להם להירגע ולראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת. בהצלחה ידידי

יוסף.