איך לא לפחד?

[the only one של הצאט]

איך לא לפחד?

אני נמצאת כרגע במצב הכי קשה בחיי לפני כשבוע ספרתי למשפחתי על היותי עם בת זוג מזה שלוש שנים הם נכנסו להיסטריה והתחילו לשאול אותי שאלות שאני בעצמי חוששת ומפחדת מהם : על הקושי בגידול הילדים על התופעה על החסך בגבר (כל חיי הייתי עם גברים ) וכו' אני נורא רוצה לקבל מידע על החיים האלה מאמרים מחקרים וכל דבר שניתו כדי ללמוד על הנושא על המורכבות ועל הקשיים ופתירתם - מישהו יכול לעזור לי?

 

[ro99]

אני אחזור אליך יותר מאוחר

קודם כל את צריכה להתחיל להאמין ואז גם ההורים יאמינו. אני צריכה למצוא לך חומר, וזה רק יתאפשר לי קצת יותר מאוחר. אז תאזרי בסבלנות. I'm on your case

 

[ro99]

מקווה שזה יעזור לך

אלו קישורים שעוסקים ביציאה מהארון והורות גאה. אולי הם יעזרו לך להאמין באהבה שיש לך, בעתיד, בכך שאת יודעת מה שאת רוצה ושאלו שיש להם בעייה עם זה יצטרכו להתרגל לזה - ולא להיפך! Oranges are not the only fruit... לצטט את שם הספר הלסבי המפורסם של ג'נט ווינטרסון. וגם המשפחה הגרעינית היא לא האופציה היחידה. את גרה בארץ? כי שם השטאנץ של אבא-אמא-ילד-ילדה-בית-גינה הוא מאוד חזק. ואז יותר קשה לצאת מזה. אם זה עוזר בכלל, אני למשל כיום חייה עם גבר (אני בי) אבל אני ממש לא בקטע של ילדים, או אפילו נישואים, כך שאין לא זה ולא זה. אבל יש אושר ושלמות ואהבה. והשאר זה שטויות של אנשים אחרים. ועוד? אני מכירה לא מעט לסביות במערכות יחסים ארוכות טווח עם ובלי ילדים. ילדים מאושרים ואהובים וללא בעיות. מכירה זוגות שביחד כל חייהן כמעט, מבוגרות ואפילו זקנות מעל 70. רק ראש סגור לגמרי רואה אהבה במקומות מצומצמים. Counseling Center The Coming Out of a Lesbian's Mother Gay: Stories: Coming Out

 

[ro99]

קישור אחד התפקשש לי

 

[TrigATUSA]

moi Ro?

I'm shocked A man?!?!?

 

[ro99]

תרגע, תשתה כוס מים ../images/Emo182.gif

מה הבהיל אותך כל כך, מאמי? רק תגיד לדודה רו והכל יהיה בסדר.

 

[ro99]

שכחתי לשאול אותך משהו

מה זה "חסך בגבר"? מי ממציא דברים כאלו? מה, גברים זה כמו חמצן? תסלחי לי - אני לא רוצה להעליב אותך, אלא את מי שהכניס לך את הדבר המגוחך הזה לראש - אבל בחיים לא שמעתי כזה דבר מטומטם. תאמיני לי שנשים מסתדרות ללא ההגנה, הבינה והתושייה של גברים ללא שום בעיות. מה יש לגברים שלנו אין? זין? יש דילדו, יש סטראפ-און, יש אפילו ויברטורים שמסתובבים לכוונים שזין ישבר מהם וגם עושים רעידות שגבר אמיתי רק ישיג אם תתקעי לו את האצבע בשטקר ותשפכי עליו דלי מים... מה, אנחנו בימי הבינים שאנחנו לא יכולות ללא גבר בחיים? יחסר לנו אנזים מסויים אם לא נישן באותה המיטה עם גבר מעל לחמש שנים? יאללה, תעשי לי טובה: בפעם הבאה שמשהו דופק לך ביטוי פסבדו-מדעי כמו "חסך בגבר" (ודרך אגב, נראה לי שאני צריכה ללכת וללמוד פסיכולוגיה מחדש, כי עדיין לא שמעשתי על תסמונת/הפרעה כזאת - ואני פסיכולוגית במקצועי!) תתני להם את הכבוד הראוי להם ותצחקי עליהם בקול גדול.

 

[tommer28]

סטרייטים

גם להורים שלי היו כל מיני יציאות מוזרות כאלה כשיצאתי מהארון (כמו, איך אפשר בלי אישה). אני מבין שאת רו בחורה מודרנית ומשוחררת, אבל לא כולם כאלה, ולא כולם גדלו בבתים פתוחים של אנשי העולם הגדול. בטח שלא כולם מכירים דילדו'ס ושאר מיני ירקות. בקיצור, לא צריך להתעצבן, רק להסביר ש"גברים זה יופי, אבל זה לא בשבילי" יש זוגות לסביות שמגדלות ילדים בהצלחה יתרה (ממילא רוב הגברים לא עושים הרבה כשזה מגיע לילדים - פמיניסט שכמוני), ילדים שגדלים להיות מבוגרים מ"המצויינים במבוגרי העולם".

 

[ro99]

תומר, חמוד ../images/Emo23.gif

אמנם היו (ועדיין יש) במשפחה שלי אנשים פתוחים, נאורים, וכו', אבל גם יש מהסוג השני וזה מה שמניע את מה שכתבתי. יש לי כמובן אח דוס מאוס, ולמרות שיצאתי מהארון לפני שהתדסדס, הוא הספיק מאז לקרוא לי בשמות שאני לא אחזור עליהם בפומבי... ודוד שלי (מהצד התימני של המשפחה) היה הומו. בתל אביב הקטנה, לא פחות ולא יותר. וכשהיה בגיל העשרה (בתחילת המאה שעברה), סבא שלי תפס אותו עם משהו וגרר אותו ברחובות כשהוא מצליף בו בחגורה. דוד שלי לא ידע אפילו איך עושים כאילו שהוא לא הומו... אז עד יום מותו הוא בילה את רוב זמנו בשטחים, היכן שיכל למצוא קצת אהבה והעלימו עין מהדרך שבה בטא אותה. כמעט מגוחך בימים אלו כשאנחנו מודעים כל כך לגורל הומוסקסואלים בשטחים הפלסטינים לחשוב על כך שדוקא דוד שלי ברח לשם כי זה היה המקום היחיד שבו יכל למצוא מאהבים. וכיום אני כל יום מקווה שאחד מהילדים הרבים של אחי לא יגלו שהם גם הומו-לסבים (לפי המסורת המשפחתית...), כדי שלא יזכו לשמוע את מה שלאח שלי (שבחיים אחרים היה כל כך שונה ופתוח) יש להגיד בנושא. ואמרתי לאמא שלי שאיך שהוא תעביר לילדים שלו את המסר שאם אי פעם יהיו "בצרות" שתמיד יוכלו לפנות אלי לעזרה, אפילו שכיום אין לי קשר איתם מסיבות די ברורות. וכשאני שומעת שבעולם כביכול נאור (בהשוואה לדוס קיצוני ולמשפחה תימנייה מסורתית בתחילת המאה שעברה) עדיין אומרים שטויות מטומטמות וגורמים למשהי להרגיש שאולי היא עושה טעות ולעשות לה פשוט רע, אני נגנבת. רק המחשבה שמשהי מהססת ומפנימה את מה שאמרו לה במין בטחון שבא מאני לא יודעת איפה, הורסת אותי. ועדיין עומדת מאחורי מה שאמרתי. לגמרי. (אבל הקטע על הדילדו והויבראטור זה לא היה מיועד לקחת לגמרי ברצינות, אלא להדגיש כמה מטומטמת הגישה של "חסך גבר"...)

 

[odedee]

צריך לשים גבולות לפחד.

כן, זה קשה, אבל בסה"כ זה לא כל כך נורא. יש בעולם המון הומואים, המון לסביות, והחיים הם לא כל כך רעים. במקרים רבים הקושי הגדול הוא עצם היציאה מהארון, במיוחד לפני בני משפחה קרובה, אבל החיים עצמם לא ממש קשים. עובדה - יש לך בת זוג מזה שלוש שנים, לא? איפה אתן חיות? ספרי קצת.