עופר להב Gרר
New member
איך כל זה התחיל?
זה הודעה שפעם כתבתי בפורום הרדיו ז"ל של נענע וחשבתי שיש לה מקום גם כאן לטובת אלו שרוצים לדעת מאיפה הכל התחיל... הפעם הראשונה שבה הודגם שימוש מעשי בגלי רדיו (הם כמובן תמיד היו איתנו...) היה ב-1887 על ידי היינריך הרץ והניסוי המפורסם שלו שבו הוא העביר ניצוצות מטבעת מתכת אחת לשניה. אבל הלידה של רדיו כאמצעי להעברת מידע (ולא סתם ניצוצות) מיוחסת למרקוני האיטלקי, ב-1895. האיטלקים אגב לא מתרשמים. הבריטים קצת יותר. ההמצאה נרשמת כפטנט וזמן קצת לאחר מכן קמה חברת "מרקוני". ההדגמה הראשונה של העברת מידע טלגרפי מארץ לארץ היתה ב-1899 - בין אנגליה לצרפת. בטח שלחו שם משהו כמו "אנחנו מתעבים אתכם צרפתים מעצבנים!!!". העברת שידור טלגרף משני צידי האוקינוס הודגמה כבר ב-1901. כלומר עד תחילת המאה ה-20 כבר ידעו לעשות שימוש ברדיו להעברת מידע טלגרפי למרחק גדול. באותה תקופה, אי שם בארצות ברית, חי אדם אחד שהיה לו חלום: להעביר באמצעות גלי רדיו לא רק צירצורי מורס אלא קול אנושי. למזלנו היה לו גם את הידע הטכני שאיפשר לו לפתח את השיטה איך "להלביש" קול על שידור רדיו. ההצלחה הראשונה היתה כבר בסוף שנת 1900. השידור היה קצר למדי וכלל בסך הכל משפט אחד... "one - two - three - four, is it snowing where you are Mr. Thiessen? If it is, would you telegraph back to me?". כן כן, מסתבר ששידור הרדיו הראשון שנעשה אי פעם היה של "שיחות עם מאזינים"... למזלנו אכן היה שלג ואחרי שיכלולים שונים של ההמצאה נערכה ב-1906 ההדגמה שנחשבת ליומולדת הרשמי של הרדיו. לאיש עם החלום, האבא של הפורום הזה ושל כל שידורי הרדיו שאנחנו מכירים - קוראים Reginald Fessenden. האנגלים אולי לא כל כך אוהבים להזכיר את זה שהשידור הראשון נעשה דוקא בארצות הברית והאמריקקים לא כל כך אוהבים להזכיר שמי שעשה את זה נולד דוקא בקנדה... אבל מה שבאמת חשוב זה שבחג המולד של 1906 הוא הצליח להדגים את הטכניקה שכיום נודעת בשם "שידור AM". אז מה היה לנו בשידור הרדיו הראשון? ובכן... הממציא, שדרן הרדיו הראשון בעולם, מנגן את O HOLY NIGHT בכינור (כישרוני הבחור!!) בעוד אישתו וחברה שלה מצטרפות אליו בשירה... ו... כן, היה גם טכנאי העוזר הנאמן, איש השלג של פסנדן. יחד עם זאת בשנים הקרובות הרדיו נותר בעיקר כאמצעי הצלה למקרי חירום והמקרים הבולטים ביותר היו באסונות ימיים. ב-1912 היתה זו הטיטניק ש-700 הניצולים שלה חבים את חייהם לטלגרף ששידר את אותות המצוקה של האוניה אבל עוד לפני כן ב-1909 ניצלו 1700 איש כאשר אוניה איטלקית פגעה באוניה SS REPUBLIC שעשתה את דרכה מניו יורק למזרח התיכון ונקלעה לערפל כבד. הסיפור הזה אולי פחות מוכר מהטביעה של הטיטאניק אבל בתולדות הרדיו הוא זוכה לציון דרך בגלל שמעוצמת הפגיעה נהרס גם חדר האלחוט שלה והאלחוטן נאלץ להרבה כושר אילתור בכדי להפעיל את המשדר. הצד האירוני הוא שחברת "מרקוני" היתה באותה תקופה בקשיים כלכליים וסיפור הירואי כזה היה בדיוק מה שהיא היתה זקוקה לו בכדי להתאושש. האלחוטן הוכרז כגיבור ואפילו קיבל שעון זהב! (עוד לפני הפנסיה...) רק במלחמת העולם הראשונה החלו להבין את החשיבות שיש בהעברה של קול. למה כל כך מאוחר? בעיקר בגלל שמרנות. חשוב להבין שלוקח לדברים חדשניים זמן "לתפוס". גם לכאלה שנראים לנו הכי מובנים מאליו. אפילו שימוש בטלגרף על ספינות לא התקבל ביום אחד וכך למשל הצי האמריקאי עשה עבודת מטה שלמה בשאלה האם יש לאמץ את הטכנולוגיה החדשה. על אחת כמה וכמה העברה של קול. כדי להעביר קול יש צורך בשידור של גל רציף, בשונה ממורס ששם אפשר להסתפק ב"ניצוצות" (סימקה? טכנאי? משהו להרחיב על זה?). פסנדן שלנו היה איש חזון שהצליח לעשות את זה. אחרים היו קצת יותר סקפטיים... הבנאדם היחיד שמצליח קצת להציל את התקופה הזאת משיממון רדיופוני מוחלט הוא ממציא בשם לי דה-פורסט. בעוד שפסנדן היה חובב כינור דה-פורסט היה חובב אופרה והחזון שלו היה להביא את שידורי האופרה לכל בית. זה המקום אולי לציין שחלק מהדברים שהוא מייחס לעצמו שנויים במחלוקת, וחלקם אפילו הגיע לבית משפט (ריבים על פטנטים וכאלה...) אבל מי אנחנו שנישבור את המיתוסים של גיבורי הרדיו האלמוניים שלנו? המשעשע הוא שאם פסנדן הביא לשידור את אישתו... דה-פרוסט הביא לשידור את... חמותו, הארייט, לנאום מתלהב על מצבם העגום של נשים. לטענתו של דה-פרוסט - שידור התעמולה הראשון בעולם. אבל כאמור החזון שלו היה: אופרה בכל בית, וב-1910 הוא אכן אירגן שידור ישיר לכמה מאזינים בודדים שזכו לשמוע באיכות מזעזעת את נגינת התזמורת מהמטרופוליטן אופרה בניו יורק.
זה הודעה שפעם כתבתי בפורום הרדיו ז"ל של נענע וחשבתי שיש לה מקום גם כאן לטובת אלו שרוצים לדעת מאיפה הכל התחיל... הפעם הראשונה שבה הודגם שימוש מעשי בגלי רדיו (הם כמובן תמיד היו איתנו...) היה ב-1887 על ידי היינריך הרץ והניסוי המפורסם שלו שבו הוא העביר ניצוצות מטבעת מתכת אחת לשניה. אבל הלידה של רדיו כאמצעי להעברת מידע (ולא סתם ניצוצות) מיוחסת למרקוני האיטלקי, ב-1895. האיטלקים אגב לא מתרשמים. הבריטים קצת יותר. ההמצאה נרשמת כפטנט וזמן קצת לאחר מכן קמה חברת "מרקוני". ההדגמה הראשונה של העברת מידע טלגרפי מארץ לארץ היתה ב-1899 - בין אנגליה לצרפת. בטח שלחו שם משהו כמו "אנחנו מתעבים אתכם צרפתים מעצבנים!!!". העברת שידור טלגרף משני צידי האוקינוס הודגמה כבר ב-1901. כלומר עד תחילת המאה ה-20 כבר ידעו לעשות שימוש ברדיו להעברת מידע טלגרפי למרחק גדול. באותה תקופה, אי שם בארצות ברית, חי אדם אחד שהיה לו חלום: להעביר באמצעות גלי רדיו לא רק צירצורי מורס אלא קול אנושי. למזלנו היה לו גם את הידע הטכני שאיפשר לו לפתח את השיטה איך "להלביש" קול על שידור רדיו. ההצלחה הראשונה היתה כבר בסוף שנת 1900. השידור היה קצר למדי וכלל בסך הכל משפט אחד... "one - two - three - four, is it snowing where you are Mr. Thiessen? If it is, would you telegraph back to me?". כן כן, מסתבר ששידור הרדיו הראשון שנעשה אי פעם היה של "שיחות עם מאזינים"... למזלנו אכן היה שלג ואחרי שיכלולים שונים של ההמצאה נערכה ב-1906 ההדגמה שנחשבת ליומולדת הרשמי של הרדיו. לאיש עם החלום, האבא של הפורום הזה ושל כל שידורי הרדיו שאנחנו מכירים - קוראים Reginald Fessenden. האנגלים אולי לא כל כך אוהבים להזכיר את זה שהשידור הראשון נעשה דוקא בארצות הברית והאמריקקים לא כל כך אוהבים להזכיר שמי שעשה את זה נולד דוקא בקנדה... אבל מה שבאמת חשוב זה שבחג המולד של 1906 הוא הצליח להדגים את הטכניקה שכיום נודעת בשם "שידור AM". אז מה היה לנו בשידור הרדיו הראשון? ובכן... הממציא, שדרן הרדיו הראשון בעולם, מנגן את O HOLY NIGHT בכינור (כישרוני הבחור!!) בעוד אישתו וחברה שלה מצטרפות אליו בשירה... ו... כן, היה גם טכנאי העוזר הנאמן, איש השלג של פסנדן. יחד עם זאת בשנים הקרובות הרדיו נותר בעיקר כאמצעי הצלה למקרי חירום והמקרים הבולטים ביותר היו באסונות ימיים. ב-1912 היתה זו הטיטניק ש-700 הניצולים שלה חבים את חייהם לטלגרף ששידר את אותות המצוקה של האוניה אבל עוד לפני כן ב-1909 ניצלו 1700 איש כאשר אוניה איטלקית פגעה באוניה SS REPUBLIC שעשתה את דרכה מניו יורק למזרח התיכון ונקלעה לערפל כבד. הסיפור הזה אולי פחות מוכר מהטביעה של הטיטאניק אבל בתולדות הרדיו הוא זוכה לציון דרך בגלל שמעוצמת הפגיעה נהרס גם חדר האלחוט שלה והאלחוטן נאלץ להרבה כושר אילתור בכדי להפעיל את המשדר. הצד האירוני הוא שחברת "מרקוני" היתה באותה תקופה בקשיים כלכליים וסיפור הירואי כזה היה בדיוק מה שהיא היתה זקוקה לו בכדי להתאושש. האלחוטן הוכרז כגיבור ואפילו קיבל שעון זהב! (עוד לפני הפנסיה...) רק במלחמת העולם הראשונה החלו להבין את החשיבות שיש בהעברה של קול. למה כל כך מאוחר? בעיקר בגלל שמרנות. חשוב להבין שלוקח לדברים חדשניים זמן "לתפוס". גם לכאלה שנראים לנו הכי מובנים מאליו. אפילו שימוש בטלגרף על ספינות לא התקבל ביום אחד וכך למשל הצי האמריקאי עשה עבודת מטה שלמה בשאלה האם יש לאמץ את הטכנולוגיה החדשה. על אחת כמה וכמה העברה של קול. כדי להעביר קול יש צורך בשידור של גל רציף, בשונה ממורס ששם אפשר להסתפק ב"ניצוצות" (סימקה? טכנאי? משהו להרחיב על זה?). פסנדן שלנו היה איש חזון שהצליח לעשות את זה. אחרים היו קצת יותר סקפטיים... הבנאדם היחיד שמצליח קצת להציל את התקופה הזאת משיממון רדיופוני מוחלט הוא ממציא בשם לי דה-פורסט. בעוד שפסנדן היה חובב כינור דה-פורסט היה חובב אופרה והחזון שלו היה להביא את שידורי האופרה לכל בית. זה המקום אולי לציין שחלק מהדברים שהוא מייחס לעצמו שנויים במחלוקת, וחלקם אפילו הגיע לבית משפט (ריבים על פטנטים וכאלה...) אבל מי אנחנו שנישבור את המיתוסים של גיבורי הרדיו האלמוניים שלנו? המשעשע הוא שאם פסנדן הביא לשידור את אישתו... דה-פרוסט הביא לשידור את... חמותו, הארייט, לנאום מתלהב על מצבם העגום של נשים. לטענתו של דה-פרוסט - שידור התעמולה הראשון בעולם. אבל כאמור החזון שלו היה: אופרה בכל בית, וב-1910 הוא אכן אירגן שידור ישיר לכמה מאזינים בודדים שזכו לשמוע באיכות מזעזעת את נגינת התזמורת מהמטרופוליטן אופרה בניו יורק.