איך יוצאים מזה?

אימון

הי, אני אישית מאמין שאימון יכול לעזור לכל אחד שמעוניין ליצור שינוי בחייו. מה שיותר קשה הוא למצוא מאמן שמתאים לך. אני אישית עברתי 7 מאמנים (לרוב רק פגישת הכרות) עד שמצאתי מישהי שהרגשתי שמתאימה לאמן אותי. קשה לי להבין מתוך התאור שלך מה בדיוק הבעיה, ויותר חשוב - מה בעצם המטרה שלך - האם אתה רוצה לתקשר אחרת עם אנשים (למרות מגבלות שיש לך)?, האם אתה רוצה להפתר ממגבלות שיש לך, ומאמין שזה אפשרי? האם אתה רוצה להיות פחות סגור? או שאולי המטרה שלך היא רק להתקדם בעבודה? ואולי כל המטרות האלו גם יחד (ואז נשאלת השאלה ממה חשוב לך להתחיל...) אימון הוא לרוב ממוקד מטרה - מה שאומר שזה יכול לעזור לך להגדיר את המטרות שלך באופן ברור, וכך גם תוכל לפנות למאמנים ולהציג להם את המטרות שלך ולשאול באופן ישיר אם הם יכולים לעזור...
 
שלום לך

קראתי את כל מה שכתבת, ואת כל מה שכתבו לך מאמנים אחרים. ממה שאני הצלחתי להבין, קשיי התקשורת שאותם אתה מתאר, אינם מופיעים עם בני משפחה ועם אנשים קרובים. והתפתחו בשלב מסוים בהתבגרות (כתבת שלא נולדת כזה). על סמך שני נתונים אלו אני מסיקה שלא מדובר במגבלה פיזית מולדת (למרות שאיני פוסלת איבחן). סביר יותר שמדובר על שילוב בין שני דברים: 1. ההקשר שיש לך לתקשורת עם אנשים: מה השיחות שעוברות לך בראש כאשר אתה רוצה ליצור תקשורת עם אדם שהוא לא מוגדר קרוב? מה הדעות שלך על איך אנשים תופסים אותך? (חסרי סבלנות כלפייך). מה אתה חושבת על היכולת שלך לתקשר? (הרי עם אתה בטוח בכישלון שלך, אתה בעצם מביא אותו). ומזה בכלל תקשורת עם אנשים בשבילך? שאלות אלו, ואחרות שהופיעו בפורם, יכולות לקדם אותך להבין את הסיבה שמאחורי קשיי התקשורת. 2. סיבה שנייה, ולא סתם היא שנייה, זה חוסר במיומנות הבסיסית. תקשורת בין אישית היא מיומנות נרכשת, ויכול להיות שאצלך היא חסרה. אך כדי לפתח ולשפר אותה יש צורך לנטרל את השיחות המגבילות שצוינו בסעיף הראשון. עם הבנתי נכון, וקשיי תקשורת אלו הכן התפתחו בשלב מסוים, הייתי שמחה לדעת מתי (או בהיכבות מה) הם הופיעו? בהמשך לשאלתך על אימון ככלי עזר, אימון לרוב אינו נובר בעבר כפי שציינת, הוא יותר ממוקד מטרה, ומתעסק באפשרויות שלך ליצירת עתיד טוב יותר עבורך, דרך בירור מעמיק של מה מגביל אותך, ואיך מתגברים עליו. אני מסכימה ששווה לך לבדוק מספר מאמנים, ולחפש את זה שמתאים לך. שיהיה המון בהצלחה עדי
 

Foster

New member
כתבת הרבה

אני אנסה להתייחס כמה שאפשר. קודם כל בגיל 15 התחלתי להרגיש את קשיי התקשורת, כשעברתי לכיתה חדשה בתיכון עם תלמידים שקודם לא הכרתי. הרגשתי שאני לא מסוגל להיפתח אליהם בגלל ביישנות. עם הזמן התחלתי להרגיש ריחוק גם מהחברים הקרובים אליי. כתבת שאת לא פוסלת מגבלה פיזית ואני אומר שיש זה משהו, כי בתיכון היתה לי בעיה לקלוט חומר מקריאה בלבד לקראת בחינה, אלא הייתי צריך לשנן את הכל בעל פה (מפליא שלמרות זאת הגעתי עד לתואר שני..). מכאן שייתכן וסבלתי מלקות קשב מסוימת אבל אז זה לא היה במודעות כמו היום, ככה שלא טיפלתי בזה בזמן, בהנחה שזה אכן שורש הבעיה. גם היום אני מרגיש כמעט בכל ישיבה שאני משתתף בה בעבודה שקשה לי לעקוב אחר הנאמר בקצב "נורמלי", אלא אני צריך את הזמן שלי לעכל ולחשוב. לדעתי כדי לרכוש מיומנויות תקשורת עליי קודם לטפל בבעיות האלו שחוסמות אותי ולעבוד על האינטיליגנציה הרגשית שלי (פשפשתי פה ושם באתרים על פסיכולוגיה בגרוש ככה שהמילים האלו לא פה סתם), ורק אחרי זה ללמוד את אותן מיומנויות. לפעמים נדמה לי שאני במרוץ אבוד נגד עצמי, כי אנשים עוברים טיפול כל החיים כדי להיפטר מלקות קשב, ואני לא רק שצריך לטפל בזה, אלא גם אחרי זה מחכה לי גם טיפול/ אימון שמי יודע כמה זמן זה ייקח..עד שאהיה שווה בין שווים. תודה על התשובה הרצינית והארוכה.
 

Foster

New member
המטרה העיקרית

היא להיות יותר פתוח ותקשורתי עם אחרים. ממש ללמוד לנהל שיחה ולא לתקוע אותה מוקדם מדי, כמו שקורה לי הרבה. זה בטח דורש לימוד מיומנות וטכניקה. התקדמות בעבודה או בכל תחום אחר תלוי בזה.
 
למעלה