איך יוצאים מזה?
כבר שנים לא מצליח להבין אנשים. בקושי מדבר בחברה. פעם זה היה בעיקר מבושה. היום זה קצת מזה והרבה מהסיבה הפשוטה שפשוט המוח ריק. מרגיש שאין לאנשים זמן לחכות עד ש``אסיים`` לחשוב על מה שאמרו לי ואחרי זה לענות. ואז מה שקורה זו שתיקה שמונעת מהשיחה לזרום ואנשים רואים בזה חולשה וכשמכירים את הבעיה הזו בי, מתנהגים בהתאם וכבר לא נחמדים וחברותיים כמו מקודם. מה לא ניסיתי? טיפול, קבוצות, תרופות פסיכיאטריות.. אבל דפוסי המחשבה בשלהם. תוקעים אותי כל הזמן עם כל אחד. אם רק הייתי יודע איך לצאת מזה הייתי סופסופ מתקדם בעבודה ומגיע רחוק (גם בעבודה ומחוצה לה) כי מוטיבציה להצליח יש לי הרבה, אבל מה זה שווה אם את הדאר הבסיסי שנקרא לדבר וליצור קשרים עם אנשים חדשים, אני לא מסוגל כי אני די סגור, אם כי לא בחירה, כי כמו שכתבתי-קשה קשה להתבטא, לעבד את מה שאני שומע ולקדם את העניינים...האם אימון יוכל לעזור לי? הלוואי הלוואי.
כבר שנים לא מצליח להבין אנשים. בקושי מדבר בחברה. פעם זה היה בעיקר מבושה. היום זה קצת מזה והרבה מהסיבה הפשוטה שפשוט המוח ריק. מרגיש שאין לאנשים זמן לחכות עד ש``אסיים`` לחשוב על מה שאמרו לי ואחרי זה לענות. ואז מה שקורה זו שתיקה שמונעת מהשיחה לזרום ואנשים רואים בזה חולשה וכשמכירים את הבעיה הזו בי, מתנהגים בהתאם וכבר לא נחמדים וחברותיים כמו מקודם. מה לא ניסיתי? טיפול, קבוצות, תרופות פסיכיאטריות.. אבל דפוסי המחשבה בשלהם. תוקעים אותי כל הזמן עם כל אחד. אם רק הייתי יודע איך לצאת מזה הייתי סופסופ מתקדם בעבודה ומגיע רחוק (גם בעבודה ומחוצה לה) כי מוטיבציה להצליח יש לי הרבה, אבל מה זה שווה אם את הדאר הבסיסי שנקרא לדבר וליצור קשרים עם אנשים חדשים, אני לא מסוגל כי אני די סגור, אם כי לא בחירה, כי כמו שכתבתי-קשה קשה להתבטא, לעבד את מה שאני שומע ולקדם את העניינים...האם אימון יוכל לעזור לי? הלוואי הלוואי.
כי כמעט כל דבר שעושים דורש תקשורת עם אנשים. ככה העולם בנוי מאז ומעולם. מאוד יכול להיות שהבעיה היא בהקשבה, כי אומרים שיש לשמוע ויש להקשיב, ואני שומע מה שאומרים, אבל להקשיב ולהגיב בהתאם די קשה לבצע,לפחות בקצב נורמלי.