איך יוצאים מהארון?

איך יוצאים מהארון?

האחיות שלי יודעות, אבא שלי יודע, כמה חברים וחברות- אלו שנשענתי עליהם בתקופה של המשבר, לפני שהחלטנו להתגרש. אבל אני לא יודעת איך לספר לאחרים- חברים, משפחה. איך משתפים? הסובבים האחרים לא מודעים שהבעיות אצלנו עמוקות עד כדי גירושים. זה יגיע בהפתעה.
 
בהזדמנות

מבקשים מהאחיות ומהאבא ליידע את המשפחה, את החברות ליידע עוד חברות ואת השאר... בהזדמנות: "כן, אין בעיה שאני אקח את הבנות ואת תחזירי. עדיף לי כך כי אני לא רוצה להשאיר את הקטנה לבד. אבא שלהן? אה, הוא כבר לא גר איתנו. נפרדנו". אל תדאגי - זה עובר מהר מאד מפה לאוזן. בהצלחה!
 
אופסי, זה הפרוטוקול?

ממש אין לי מושג איך להתנהל.... זו הפרידה הראשונה שלי ever ואין בסביבה שלנו אף לא אחד שהתגרש ההחלטה שלנו ממש טריה, ואני לא יודעת מה להגיד למשפחה/חברות שלא שיתפתי במשבר. פשוט אחרי יותר מעשור ביחד, שכולם בטוחים שהכל בסדר אצלנו, זה נפל כרעם ביום בהיר על אלו שכן סיפרתי להם. בכל אופן, זאת אני. היי, נעים להכיר. שמתי לב שהרבה מהדיונים פה קשורים לילדים, לי אין אבל אני עדיין מקווה למצוא פה את התמיכה והעצות שאני אצטרך. וברוכים הנמצאים.
 

אייבורי

New member
לצאת מהספר

אחרי פאן איכותי, הוא כבר יעשה את השאר. אבל באופן כללי, את לא במרכז המחשבות של אנשים והם באמת לא שמים זין.
 

אייבורי

New member
וואלה

וגם חבל שהפן יתקלקל בגלל הגשם וסגרו את רשת המספרות שמעדכנות במהירות את פרטי הרכילות העכשיוית.
 

ismeralda100

New member
אני עשיתי. ממליצה בחום.

מסיבת הגירושין הוכתרה כהצלחה אדירה. שאמרו לי שרוצים שוב מסיבה, התשובה הייתה: עכשיו שאחרים יתגרשו. אני את שלי עשיתי
 

sumerfield

New member
באמת ספר...

למה את חושבת שזה כל כך יהיה אכפת לחברים היותר רחוקים (שלא נשענת עליהם), או לשאר המשפחה הלא קרובה? ולמה לך אכפת אם זה יגיע להם בהפתעה או לא?
 

ismeralda100

New member
אם היא שאלה כנראה שזה מעסיק אותה.....אנחנו יו

דעים שתמיד כל 1 שם את עצמו במרכז, וככה זה גם צריך להיות (-כי אם רק חלק ישימו עצמם במרכז מה יהיה עם היתר?...) וכנראה שהשאלות האלו מעסיקות אותה כרגע. לפי דעתי זה עניין גם של השלב בו נמצאים מבחינת תהליך הפרידה וכו'.
 

Athena32

New member
כי בין אם נרצה או לא נרצה,

חלק מהתפיסה שלנו את עצמינו היא מה אנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו. אולי לא יהיה אכפת להם במובן של "הו, כמה מצער, עוד בית בישראל התפרק לו" או "לאאאאא, חברתינו חיה בספר היקרה זקוקה כעת לתמיכתינו האינסופית", אבל אני יכולה להבין איך הרמות גבה של הסביבה הלא-קרובה יכולות לגעת בלב. חלק מהעניין נובע מכך שעברתי את זה זה מכבר, אבל אני אוהבת צומי אז סתם נהניתי מהתדהמה הכללית
 
תודה על התשובות, ועל זווית הראיה הנוספת. תוד

המשבר בינינו היה ארוך, אבל בגלל שהמקור היה קשור למשהו שעבר עליו, לא היה לי נוח לשתף אחרים תוך-כדי, כדי לא לפגוע בפרטיות שלו . עכשיו, אחרי ההחלטה, כשאני כבר לא צריכה/יכולה יותר להסתיר שיש בעיה עדיין אני לא ארצה לספר על המקור שהוביל לפרידה. אני מבינה שלא ניסחתי טוב את השאלה הקודמת שלי- לקרובים אליי סיפרתי הכל והם ליוו ותמכו בי. זאת אומרת לאלו שידעתי שהם שם בשבילי. אני לא חשבתי/חושבת שזה המקום שלי לספר לאחרים. פשוט, כשחיים ביחד אז הבעיות של אחד כרוכות בשני. אני לא מצליחה לנסח את השאלה מחדש. תודה שוב על ההתייחסות מקודם.
 
לא תמיד

חייבים לספר לכולם הכל בהחלט יש דברים שצריכים להישאר בין בני זוג בלבד המשפחה הקרובה והחברים יבינו את זה ויהיו שם בשבילך לתמוך בך בשביל שאר הדברים אני בהחלט מאמינה שהסביבה הקרובה תהיה שם בשבילך גם אם לא ידעו את כל הפרטים שאת לא רוצה לשתף בהצלחה :)
 

3 שרונית

New member
לא רוצה? לא צריך...

הבעיה היא אצלך, אך ורק אצלך, הרי את בוחרת לספר או לא לשתף או לא בכל עניין בחיים שלך, מה הבעיה לעשות את זה במקרה זה? ברורה לי ההססנות שלך, ברור לי שלא נעים מהגבות המורמות,מהשאלות ומחקירות השב"כ אבל תכלס זה יקרה בכל מקרה לפנייך מצדדיך ומאחורי הגב, אז קחי נשימה עמוקה, תגידי, תודה על ההתעניינות אבל זה פרטי שלנו!!, תחייכי בנימוס ותמשיכי הלאה.
 
למעלה