שזהו שזה רגע שממנו יש רק דרך אחת והיא להיפרד? אצלי זה משהו שמחלחל כבר שבועות/חודשים וכל פעם יש את ההתלבטות הבלתי נגמרת הזאת. האם גם אחרי שנפרדים יש תחושה שך יכולתי להישאר...
אין סימני דרך שמתאימים לכולם.. איך יודעים.. יודעים כש..כבר לו שואלים ומחפשים תשובות אצל אחרים.. כשיודעים..כבר לא שואלים.."איך יודעים".. יודעים כש.. לא משנה לאן הדרך תוביל אח"כ ואת מי תפגוש ואיזה קשיים תצטרך להתמודד כי זה באמת לא עולה במחשבה ..המחשבה רק רוצה ללכת..קודם ללכת..אח"כ לתמודד עם מה שיבוא.. וכשיש התלבטות..כנראה שעדיין לא יודעים אם ללכת או להישאר.. והאם הזה..גם הוא לא עוזר להחלטה.. וכשיודעים..הולכים או נשארים.. וכל עוד את לא יודעת בביטחון מה את רוצה..וטוב לך קחי לך את כל הזמן שאת צריכה.. לי אישית.. לקח 3 שנים עד שידעתי בבודאות..וכשידעתי...זה היה כמו הבזק של אור.
שמרגישים שאיןברירה אחרת נפרדים רק כשנגמרות השאלות והתהיות, רק כשברור שכל כך רע שאין ברירה רק כשברור שהחיים לבד, עם כל הקושי הרגשי והכלכלי הם האופציה היחידה הנכונה לך כיום כי אף אחד לא מבטיח לך אהבה או זוגיות אחרת