איך יודעים ש...

[תפוס ברשת]

איך יודעים ש...

אבל לפני השאלה, הקדמה קטנה וקצרצרה. מציץ לכם מידי פעם בפורום, ונהנה לראות את השאלות והתגובות בנושאים השונים. והשאלה: איך אתם כמאמנים יודעים או מוודאים שהמתאמן שאתם עובדים איתו, אשר מאוד רוצה להצליח, לא עושה את דברים במהלך האימון, כי כך המאמן חושב, מכוון, מדריך, מייעץ וכו.. אלא המתאמן עושה את הדברים שהוא באמת מאמין שיעזרו לו, כי הגעתם לזה יחד ולא מתוך סוג של הערצה של המאמן או מתוך רצון לרצות את קו המחשבה של המאמן- או "כי לא נעים.. מה המאמן יחשוב עלי"

 

[עידית רון]

עשייה מתוך...

לא אחת אני שומעת מהמתאמנים שלי את האמירה : פחדתי פחד מוות שלא לעשות.... וידעתי שעד היום אני מוכרח לדווח לך אז פעלתי, יצאתי, קבעתי וכ" ואני מחייכת לעצמי ואומרת מזל...שאני כל כך מאיימת. באימון למציאת זוגיות יש תהליך בסוף האימון של התחייבות לעשייה במהלך השבוע. כאשר במהלך הפגישה נבדקים המחסומיים הפחדיים אילוצים והאיזונים של המאומן. במהלך השבוע ישנה שיחה קבועה.ומטרתה לבדוק שלא יתבזבז עוד שבוע, ותוצאות העשייה. אני מדקלמת מתוך שינה את המשפט "רק תוך כדי תנועה קורים דברים" כולם !! מדווחים שבהתחלה הם פועלים ממחוייבות, ולאחר הם נכנסים לעשיה מתוך מודעות.

 

[ענתוצאות]

היי תפוס

מצד אחד, עידית קצת צודקת - לפעמים הדחיפה שלנו קצת עוזרת וגורמת למתאמן "לקפוץ לבריכה" במקום להמשיך לעמוד עד אין קץ על שפתה, להתקשקש עם עצמוולדסקס את הקפיצה.... לעתים, יש תועלת במאמן כאריזמטי שיודע להניע ולהוביל קדימה

מאידך, אסור שהאקט ינבא מהערצה גרידא, בוודאי לא מהצורך לרצות או לשאת חן. הדרך לא מאד מורכבת. המאמן לא מגיע עם שורת העצות והפתרונות שלו. גם לא אמור להוביל את המתאמן לפרשנות האישית שלו. שיחת האימון היא שיחה של שאלות פתוחות ולא שיחה של עצות שיחה שמאפשרת למתאמן את השיחה הפנימית שלו שיחה שיוצרת "תמרורי חשיבה" (כפי שכתב לי במייל מישהו היום בתגובה על אימון שנתתי). ואם אתה כמאמן מציב בעיקר תמרורי חשיבה מי שימלא אותם בתוכן - הוא המתאמן. אהבתי את השאלה תבוא להציץ לנו שוב

ענת