משתי סיבות. אחת מוצדקת, והשניה לא מוצדקת
הסיבה המוצדקת - ההופעה שלהן בגמר לא הייתה משוכללת בהשוואה לזו של הצמד שניצח. אמאיה ובובת השעווה באמת נתנו הופעה מרגשת וסוחפת (שכשלו לשחזר באירוויזיון).
הסיבה הלא מוצדקת - ספרד הלכה על בטוח, על המוכר והנוח. שוב שיר דיסני שלא מסכן אף אחד, וגם כשאתה יודע שמדובר בקיטש אתה קצת מתמכר. אבל הבעיה העיקרית של ספרד, היא אותה בעיה של כל המדינות הותיקות בתחרות ממערב אירופה והיא ההנחה ששיר מסויים "מתאים לאירוויזיון" או שהוא "שיר שנשמע מהאירוויזיון". להגיד על שיר שהוא מתאים לאירוויזיון זה משהו שצביקה פיק היה אומר בזמנו, בנימה חיובית. היום כשמישהו אומר דבר כזה, הוא אומר את זה בנימה של גנאי.
מדינות המערב משתתפות בתחרות בין השאר כי היא ותיקה ומסורתית. לא כי היא אקטואלית או רלוונטית. היא נטועה בהיסטוריה של כולם והן חשות מחוייבות כלפי התחרות. המחוייבות הזאת היא בעיקר התרפקות על הנוסטלגיה, על השירים של פעם. וכשמגיעים שירים לקדמים של המדינות האלו שהם מיושנים, קיטשיים, נוסטלגיים, נוטפי רגש - הם יכולים לזכות, כי הם משקפים בדיוק את היחס של מערב אירופה לתחרות.
זאת נשמעה כמו אמירה מאוד מכלילה, כי תמיד יהיו דוגמאות שמחריגות את האמירה הזו. באופן מעשי, ככה המדינות האלה חושבות, מפרשות ומנהלות את התחרות.
אני חושב שזו הסיבה המרכזית שבבסיסה הסיבה ש LO MALO הגיע למקום השני אבל לא לראשון.