רומא לא נבנתה ביום אחד
את לא יכולה לדעת. השלבים הם כאלה לדעתי. מתחילים להופיע אצל אנשים הכי קרובים אליך. חברים משפחה וכו'. מקבלים ביטחון וניסיון. שלב שני מתייעצים עם המורה שלך. או לבקש מהמורה שלך לבוא אתך פעם להופעה ולחוות לאחר מכן דעה על הריקוד שלך. בתחילת הדרך באמת לא יודעים אם את מקצועית או חובבנית. אבל תחביב שמתפתח לעוד ולעוד הופעות ואת מרגישה טוב, והתגובות טובות, את מתחילה להרוויח כסף מההופעות ולאט לאט את מגלה שעברה כבר שנה, ואת מביטה במראה ושואלת את עצמך "האם אני רקדנית מקצועית?" והתשובה כבר תבוא ממך. לי לקח הרבה זמן עד שהרגשתי באמת רקדנית. תמיד הרגשתי כאילו אני מתחזה לרקדנית, לא מספיק טובה, הביקורת שלי על עצמי הייתה מאוד חמורה. לפעמים עד היום שמכריזים על שמי בתחילת ההופעה וקהל רב של אנשים מצפים לבואי, אני אומרת לעצמי זאת אני? כן, כן, זאת את! גוהר עלי והצליחי והעיקר לרקוד