ל י י ד י ב א ג
New member
איך הקמנו גן (או יגעת ומצאת? תאמין!)
בא לי לשתף פה, במקום שיבינו אותי, ובמקום שעדיין מרגיש כמו הבית...
עוד לפני שנתיים, כשהילדים היו עדיין יחסית קטנים, לאיש ולי היו המון שיחות על איך אנחנו רוצים לגדל אותם, איזה חינוך אנחנו מאחלים להם, כאלה...
לאיש יש שלושה ילדים גדולים מנישואים קודמים כך שהוא מכיר את מערכת החינוך בישוב שלנו על בוריה והוא נשבע שהילדים שלו לא יתחנכו בה. לא שרע פה, אבל הגישה הזאת של מכיתה א' (ובעצם עוד הרבה קודם) מכוונים למטרה אחת בלבד והיא לעבור בחינות בגרות- זה לא התאים לו ולנו.
הישוב פה לא גדול, ואין הרבה אופציות מסביב. יש גן ובי"ס אלטרנטיביים ומצוינים במצפה רמון, אבל לא רצינו להסיע את הילדים חצי שעה כל בוקר ולא רצינו לנתק אותם מהסביבה החברתית שלהם פה.
מה עושים? מקימים גן!
הצלחנו למצוא פה שותפים נאמנים לדרך. שנה שלמה נפגשנו פעם בשבוע, התווכחנו, התדיינו, רבנו והשלמנו. שנה שלמה התעסקנו באיך אנחנו רואים את החינוך של הילדים שלנו. לא היה קל. אבל היה מלמד ומעניין ברמות אחרות. מומלץ בחום!
היו רגעים לא מעטים בדרך שהיה ברור לפסימיסטית שאני (ריאליסטית! זה מה שאני אומרת!) שזה לא הולך לקרות. רגעים אחרים שחשבתי שזה הולך לקרות והבטן התהפכה. היו לא מעט לילות שלא ישנתי בשנה החולפת.
והיום - חודשיים אחרי תחילת שנת הלימודים, אני יכולה לומר בפה מלא שהצלחנו ובגדול!
פתחנו גן ברוח אנתרופוסופית, עם 7 ילדים בגילאי 3-5. עם גננת אוהבת ילדים ואדם שגרה פה בישוב (היא באה מהחינוך האנתרופוסופי אבל היא היתה מורה ולא גננת ויש לה תואר באמנות), עם מרחב יפהפה ומאפשר. וילדים שהולכים כל בוקר לגן בחיוך גדול, מבלים את יומם בצביעה ואומנות ומשחק חופשי בחצר בבניית "מחנה", וחוזרים הביתה מטונפים ומאושרים (אמרתי לאיש הבוקר שזה מדהים איך כמות הכביסה עלתה פלאים משנה שעברה).
הילדה שלי אמרה לי בשבת- אמא תודה שעשיתם שיהיה לנו גן דבשון
לפעמים חלומות מתגשמים!
הדרך עוד ארוכה, ואנחנו עובדים במרץ על הרחבת הגן בשנה הבאה ועל הפרוייקט האמיתי שלנו- הקמת בי"ס (או כיתה יעודית), אבל היום אני לגמרי יודעת שזה עומד לקרות. בשבילם.
אם מישהו רוצה עוד פרטים על התהליך- אתן בשמחה! ואם, במקרה במקרה, יש פה מישהו ששקל מעבר לאיזור (מדרשת בן גוריון/שדה בוקר) אבל מערכת החינוך הסטנדרטית הרתיעה אותו, תדעו שיש אופציה ותמיד נשמח לקבל שותפים חדשים!
יום שמח לכולנו
בא לי לשתף פה, במקום שיבינו אותי, ובמקום שעדיין מרגיש כמו הבית...
עוד לפני שנתיים, כשהילדים היו עדיין יחסית קטנים, לאיש ולי היו המון שיחות על איך אנחנו רוצים לגדל אותם, איזה חינוך אנחנו מאחלים להם, כאלה...
לאיש יש שלושה ילדים גדולים מנישואים קודמים כך שהוא מכיר את מערכת החינוך בישוב שלנו על בוריה והוא נשבע שהילדים שלו לא יתחנכו בה. לא שרע פה, אבל הגישה הזאת של מכיתה א' (ובעצם עוד הרבה קודם) מכוונים למטרה אחת בלבד והיא לעבור בחינות בגרות- זה לא התאים לו ולנו.
הישוב פה לא גדול, ואין הרבה אופציות מסביב. יש גן ובי"ס אלטרנטיביים ומצוינים במצפה רמון, אבל לא רצינו להסיע את הילדים חצי שעה כל בוקר ולא רצינו לנתק אותם מהסביבה החברתית שלהם פה.
מה עושים? מקימים גן!
הצלחנו למצוא פה שותפים נאמנים לדרך. שנה שלמה נפגשנו פעם בשבוע, התווכחנו, התדיינו, רבנו והשלמנו. שנה שלמה התעסקנו באיך אנחנו רואים את החינוך של הילדים שלנו. לא היה קל. אבל היה מלמד ומעניין ברמות אחרות. מומלץ בחום!
היו רגעים לא מעטים בדרך שהיה ברור לפסימיסטית שאני (ריאליסטית! זה מה שאני אומרת!) שזה לא הולך לקרות. רגעים אחרים שחשבתי שזה הולך לקרות והבטן התהפכה. היו לא מעט לילות שלא ישנתי בשנה החולפת.
והיום - חודשיים אחרי תחילת שנת הלימודים, אני יכולה לומר בפה מלא שהצלחנו ובגדול!
פתחנו גן ברוח אנתרופוסופית, עם 7 ילדים בגילאי 3-5. עם גננת אוהבת ילדים ואדם שגרה פה בישוב (היא באה מהחינוך האנתרופוסופי אבל היא היתה מורה ולא גננת ויש לה תואר באמנות), עם מרחב יפהפה ומאפשר. וילדים שהולכים כל בוקר לגן בחיוך גדול, מבלים את יומם בצביעה ואומנות ומשחק חופשי בחצר בבניית "מחנה", וחוזרים הביתה מטונפים ומאושרים (אמרתי לאיש הבוקר שזה מדהים איך כמות הכביסה עלתה פלאים משנה שעברה).
הילדה שלי אמרה לי בשבת- אמא תודה שעשיתם שיהיה לנו גן דבשון
לפעמים חלומות מתגשמים!
הדרך עוד ארוכה, ואנחנו עובדים במרץ על הרחבת הגן בשנה הבאה ועל הפרוייקט האמיתי שלנו- הקמת בי"ס (או כיתה יעודית), אבל היום אני לגמרי יודעת שזה עומד לקרות. בשבילם.
אם מישהו רוצה עוד פרטים על התהליך- אתן בשמחה! ואם, במקרה במקרה, יש פה מישהו ששקל מעבר לאיזור (מדרשת בן גוריון/שדה בוקר) אבל מערכת החינוך הסטנדרטית הרתיעה אותו, תדעו שיש אופציה ותמיד נשמח לקבל שותפים חדשים!
יום שמח לכולנו
