איך הצלחתם לעכל?

[07גאיה]

איך הצלחתם לעכל?

אני מתבוננת באימי, היא נראית כרגיל, מדי פעם המבט נראה קצת חלול, אבל אולי זה נדמה לי? אני לא מעכלת שהמצב הנוכחי הוא בלתי הפיך, אני מדברת איתה ויש רגעים שזה נראה כמו פעם לפני שנים ואז היא נעלמת ומגיחה מישהי מבולבלת, מתוסכלת, מודעת מאוד לשיכחה שלה... לפעמים נראה לי שהיא לא מתאמצת לזכור, לפעמים זה נראה כמו מניפולציה, היא יוצאת מהרצאה ואומרת ש"היה מאוד מעניין" או "מאוד משעמם"...כשאני שואלת "אמא על מה היתה ההרצאה?" אין לה מושג אפילו מה היה הנושא!!!! היא לפעמים מעט תוקפנית כלפי טינה, העובדת הזרה, וזה דבר שמעולם לא היה חלק מאישיותה. נהפוך הוא היא תמיד היתה חביבה נעימה, אדיבה מדי!!! היא כל הזמן שואלת מתי כבר אבוא לבקר, גם אם זה רבע שעה אחרי שעזבתי. היא מבקשת שאקנה דברים כי "הבית ריק" וכשאני מופיעה עם החבילות מסתבר שאין איפה לשים כי הבית מלא! כל החוגים משעממים אותה, אנו משלמים הון תועפות כדי שתהייה במקום מקסים והיא רק רוצה הביתה כי שם היה הרבה יותר טוב וזה אובייקטיבית לא נכון!!! בבית היא נפלה ונחבלה, ולא הצליחה לכבות את הרדיו או להדליק את המזגן, כשיצאה היא הלכה לאיבוד בדרך. אני מתבוננת בה ומתקשה לעכל שזו אמא שלי! אני משערת שאני נשמעת מעט כעוסה ומרירה. אני בעיקר מתוסכלת, נראה שכל מה שלא אעשה - זה לא יהיה טוב. זו מלחמה שבה הפסדתי מראש!!! אוף

 

[רגינה9]

קשה לעכל ,אבל מתמודדים עם היום-יום

גאיה, אני בדיוק מסתכלת על תמונה של אימי ושלי, שצולמה במסיבת חנוכה במוסד. אימי פיזית נראית כפי שנראתה טרום המחלה אבל.... זאת כבר לא האשה או האמא הנהדרת שהיתה, לא לעצמה ולא לנו. אנחנו נוהגים בפורום להפריד בין האישה-אמא שהיתה כאמא א' לבין היום שזו כבר אמא ב'. עצתי לך תשדלי להנות עד כמה שניתן מאמך בשעותיה הטובות ולהתמודד, עם כל הקושי והכאב, עם מה שהמחלה מעוללת לה. מערכת היחסים ביניכן היום שונה. את האמא והמחליטה והיא "ילדתך" האהובה. השתדלי לא לתת לרגשות האשם שלך להשתלט על חייך, כי את ההחלטות לגביה את מקבלת ממקום של דאגה ואהבה. את הרגשות הקשים לך את מוזמנת לחלוק עם חברי הפורום.

 

[07גאיה]

אהבתי..../images/Emo141.gif

אהבתי את החלוקה לאמא א' ואמא ב'. היא היום אימי האהובה והלא מובנת. אינני יודעת מה אוכל לעשות על מנת שתחייך אלי מדי פעם. האם הנירגנות זה חלק מהמחלה או שזה משהו פרטי שלה?

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifשלום גאיה'לה

נכון קשה לקבל את המחלה שהשטלתה על אמא אך כדי שאמא תחייך השמיעי לה שירים שהיא אוהבת,תני לה מאכל שהיא אוהבת,תני לה להריח ריחות שהיא אוהבת,כעת היא חיה בעולמה של אמא ב' יש חפעמים שהיא "קופצת" לאמא א' ונוחת חזרה לאמא ב',המחלה היא לאורך זמן, יש רגעים שתבכי ויש רגעים שתשמחי לראות שינוי של רגע וחוזר חלילה שימרי על עצמך והתכונני לכל מצב אהי חזקה נפשית לקבל כל תרחיש מכל הכיוונים אני כבר בתוך זה כ-7 שנים עם אישי שהתחיל מגיל 55 שנה ובנוסף לזה הבן עם הכרה מינימלית לאחר תאונה קשה שניהם בחדר אחד בבית אבות אז תתנחמי שיש יותר גרוע,אני מתמודדת עם 2 כל יום מהבוקר עד הערב, בשורות טובות נשמה

 

[פרידות 222]

לאט לאט....

אכן....ליבי איתך. קשה כלענה לעיכול אך, הזמן עושה את שלו ו...מתעכל.אף לי היה קשה לקבל ולהפנים את השינויים הקיצוניים שחלו באבי שהיה כצוק איתן. אף הוא למרות איכות הטיפול בו וההשגחה (גם הוא נפל בבית ועוד...) רוצה לשוב הבייתה...כי "אין כמו בבית "ויהי מה... מתרגלים....מבינים שכל יום זה כמו שקית הפתעות...יהיה רגוע? יהיה נרגן ואגרסיבי.התרופות מסייעות לרגיעת מה ו...זורמים ומייחלים שלא נחזה בהידרדרות נוראית.... להשתדל לא לקחת אישית שם דבר .ואם אני מייעצת כך האמיני לי שזה מעורר תמיהה שכן חודשים רבים סבלתי ואף עתה לא נגמלתי מרגשות אשמה וכאב.אין מה לעשות. אלא את הטוב ביותר שאנו מסוגלים. ואברכך כמו שנאמר...חזקי ואמצי ושימוזערו הכאב והתיסכול

 

[טילי66]

גאיה שאלת מיליון הדולר

אני מטפלת בבן זוגי שנשואה לו 55 שנה העומס הריגשי קשה מנשוא להתרגל למצב שנפל עלי ועל ילדי קשה ואני לא חושבת שניתן לעכל ולהתרגל לאין אישיות אני חיה עם העברומתמודדת עם ההווה.תרימי את הראש ותהני עדיין מזה שיש לך עם מי לדבר.לכי לקבוצת תמיכה שתפי את המקורבים אליך כדי לא להיות לבד במערכה.חיבוק ענק תמי