איך הסתגלתם לגן?

[אשכוליה]

איך הסתגלתם לגן?

רשמתי את הבן שלי, בן 11 חודשים לגן שיתחיל ביום שלישי. גן פרטי, עוד 3 ילדים חוץ ממנו, פלוס מינוס בגילאים שלו. המטפלת נראית לי מאוד מנוסה וחמה, ואחרי שהסברתי לה שאני חוששת מההתקלמות שלו הבטיחה שלי שהיא תזרום איתי (למרות שלדעתה כדאי לבוא איתו לשעה ביום הראשון, להשאיר לשעתיים ביום השני, לחצי יום בשלישי ואז פשוט להביא אותו וללכת). הבן שלי חברותי וחייכן ולכן יכול להיות שהחששות הם רק שלי - אבל אחרי שנה בבית איתי (ולפעמים מטפלת, לכמה שעות ביום שאליה הוא הגיב מצויין) אין לו התנסות בלהיות רחוק מאמא-אבא. מצד שני, לפעמים הוא מתחיל לבכות כשאני הולכת לצחצח שיניים בבוקר ומשאירה אותו לבד על השטיח בסלון. הוא זוחל אלי למקלחת בוכה בכי תמרורים...
לא הייתי רוצה שההתאקלמות תעבור מתוך בכי ותחושת נטישה שלו, אלא מתוך ביטחון ורצון לחקור את הסביבה שלו. היות ואני עובדת מהבית בינתיים, יש לי אפשרות להשיאר איתו להתאקלמות ארוכה יותר. אני יכולה להביא אותו לשעתיים כל פעם למשך שבע למשל, ואח"כ להשאיר אותו עד אחרי השנ"צ (בערך 12-13 בצהריים), או אפילו להתנחל אצל המטפלת בבית, מחוץ לשטח הפעילות של הילדודס (נניח בסלון או בגינה) לכמה שעות כדי שהוא ידע שאמא בסביבה אם הוא צריך אותה.
מה דעתכן?
יש מישהי\מישהו שעשה תהליך התקלמות ארוך עם הילד בגן?

 

[aloniloni]

אצל כל אחד זה שונה. הכל בסדר

גם אצלנו זה היה מאוד דומה

 

[אשכוליה]

דומה מאיזו בחינה?

 

[אשכוליה]

אף אחד?

כולכם שמתם את הילד בגן אחרי שלושה ימים והלכתם?

 

[המרחפת]

לא מניסיון,

אלא ממה שאמרו לי כי גם אני שולחת מחר ילדה לגן:
זה קשה לנו הרבה יותר ממה שזה קשה להם.
ובד"כ שלושה ימים מספיקים, בשבילו זה נראה כבר כמו מקום שהוא מכיר מאז ומתמיד.

 

[א ו ר י ת ס]

כן, אבל בגן שבו זה מובנה

כלומר לא הייתי האמא היחידה המוזרה שמתנחלת בגן, אלא הגן מראש בנוי כך שמי שרוצה משאיר את הילד, ומי שרוצה- נשאר איתו.
בעיני זו הדרך הטובה ביותר אבל האמת שאין לי נסיון עם הגיל הזה, התחלתי עם שניהם אחרי גיל שנתיים.
לדעתי אם את משאירה אותו, בגיל הזה אין ממש הבדל בין שעה לחצי יום. אני הייתי נשארת איתו ומתחילה להשאיר לשעה אחרי שתראי שהמקום מוכר ואהוב עליו, אבל מנסיוני זה תהליך ממושך של חודשים...

 

[zimka1]

בלי בעיות

ועוד אני שלחתי לויצו בגיל 10 חדשים.

זרמתי עם התהליך של שעתיים פה שעתיים שם, אבל ת'אמת לבת שלי לא הזיז שהלכתי ולא ממש ספרה דקות עד שאחזור. היא זרמה ולא עשתה שום סימני מצוקה מהשנייה הראשונה.

קצת נפגעתי אבל כיום אחרי שנה יותר קשה לה להיפרד.

 

[yaelisam]

אין לי עצות אבל,

אני לא גרה בארץ, וכאן הסתגלות לגן, בכל גיל שהוא (בין אם הילד בן כמה חודשים או שלוש שנים) היא ארוכה כמה שהילד צריך. כמעט כל גן מובנה לזה וכמעט כל גננת תומכת בתהליך איטי (או מהיר, שוב זה תלוי ילד), כזה כמו שתיארת.
ככה שזה לא משהו שלא עושים

מהניסיון של האנשים סביבי, בעיקר בגיל קרוב לשנה, זה עשוי לקחת יותר מיומיים שלושה, פשוט כי זה גיל שהם מתחילים להיות נורא דבוקים למי שאיתם רוב היום (ובמקרה שלך זו את).
מצד שני, הנה כתבה לך פה מישהי שאצלה זה לא היה קשה במיוחד.
אם הגננת בעד, ותומכת ולא תרגיש שזה מפריע לה, הייתי הולכת על זה. תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון, בד"כ זה גם מה שהכי טוב לילד שלך.

 

[yaelisam]

טוב התכוונתי שאין לי עצות מניסיון אישי

 

[אשכוליה]

כלומר כדאי להישאר איתו בגן?

אין לי כאמור בעיה להישאר איתו, השאלה היא האם זה לא יגרום לזה שהוא יתרגל לנוכחות שלי שם? כלומר, לא יאריך את זמן ההסתגלות שלו?

 

[yaelisam]

אם את נשארת איתו

אז את אמורה תמיד להיות בצד ולהפנות אותו לגננת בכל דבר שהוא צריך. אני מניחה שבגיל הזה זה יותר קשה מאשר אח״כ, בגלל שהם עוד לא ממש מדברים, ולכן ייעצו לך לא להשאר הרבה.
אם את סומכת על הגננת תשאלי אותה מה היא מעדיפה, אני חושבת שיש לזה משקל חשוב.
וגם: אולי יהיה עדיף, אם זה אפשרי, שבהתחלה תשאירי אותו שם שעה, שעתיים ואז תתייצבי, אחרי כשבוע, על חצי יום או כמה שמרגיש לך נוח.

 

[אשכוליה]

הגננת מעדיפה

שאשאיר מחר לשעתיים ואח"כ יום מלא. חשבתי אולי להשאיר לחצי יום עד אחרי תקופת החגים, אבל אני לא בטוחה שיש לזה חשיבות - לא נראה לי שיש להם תפיסת זמן בגיל הזה כל כך... אני מתלבטת אם להשאיר אותו מחר עד 11 כי זה אומר שהוא גם יישן שם, או לאסוף אותו לפני שיירדם בבית...