אני לא רואה את האבחנה הזו
בעיני, יש זרמים שונים, מהפכים ושינויים, פלוראליזם וויכוחים פנימיים בתוך התנועה שהיא בעצם תנועות רבות. יש זרם מרכזי ויש זרמים צדדיים, ויש גל ראשון, שני ושלישי, ועכשיו יש פוסט. הפמיניזמים שאני מכירה אינם מגדירים את עצמם כערכיים או אינסטרומנטליים, אם כי אני יכולה לחשוב על קבוצות שהן קצת יותר אידאולוגיות לעומת קצת יותר אינסט´, אבל לדעתי זה לא גורם מזהה או מפריד. יכולה להיות קבוצה בעלת אידאולוגיה ברורה מאד, שפועלת באופן אינסטרומנטלי. לדעתי, בשנים האחרונות זה לא "התעייף", אלא שיש תנועת מטוטלת, ו"רוחות" שונות שמנשבות לכל מיני צדדים. אפשר גם לומר שמעולם לא היה פמיניזם אמיתי בארץ, אלא רק אפיזודות שוליות. לדעתי האישית יש כרגע גם תנועת "backlash" מאד גדולה, בכל מיני מקומות. רואים זאת בפסיקת הרבנים נגד בנות בצבא, באמירות לא אחראיות כמו ש"הנשים במשרד החינוך אשמות בכישלון החינוך", או "הפרקליטות לא מצליחה להרשיע אישי ציבור,וזה בגלל שיש שם נשים", ועוד ועוד. תגובות שינאה כאלה נגד נשים התבלטו בשנות השמונים של שלטון רייגן בארה"ב וסוזאן פאלודי אף כתבה על זה ספר עב-כרס ומתפוצץ מרוב עובדות והוכחות. אני רואה את "מכת הנגד" הזו כטריגר שיעורר תנועות מחאה נשיות בחזרה מתהום הנשייה, כי לא תהיה ברירה.
