איך היה שם במצרים?

איך היה שם במצרים?

(על יציאת מצרים עגומה)

דם היה דם
ומכות היו מכות...
ואבוי לאב המצרי ואבוי לאם המצריה
שעה ששכלו את הבן את הבת
בעצם את הכל במכה אחת
כמה נוראית היא המכה
סוס ורוכבו טבע
בים הבכי.
בכל העיתים והקורות
עוד לא פגעה מכה
כמו מכת הבכורות.

איך היה שם במצרים?
המציאות לא הייתה חלום
והמכה הלכה ופשטה בכל הארץ.

הנקמה הייתה קשה
כל אכזר ניגף
כל מקום הוצף
היאור הפך לדם
וקול הבכור דמם
האחים הצעירים התחבאו
והזקנים נבהלו פן לא ישאר להם מקום בבתי הקברות
שהתמלאו בקברי הצעירים
והחכמים המופתיים נבהלו פן לא תהיה קבורתם כדין
קבורת הצדיקים
וכך לא ייזכר שמם
לא על חופי היאור
ולא בנמלי הים...

ופרעה המשיך להעבידנו בפרך
בדם ואש
ללבן לבנים ולהעמיס סלעים
בדם ואש
וילדים כזקנים הלכו לקושש.
ומשה לא מָשה
ואהרון לא פדה -
פרעה המשיך להעביד בפרך
ומרים תופפה באגרופיה על חזה המצומק
ושרה לגלים שלא ישטפוה...

פ. מגדים
 
מקסים פרי


עוררת בי מחשבות
על מכות
ומריבות
על דם וחרבות,
על עשיר ועני
ועבדים ומלכויות
על בוסים עריצים
ובנים צוררים
על פסח
ועל ויפסח
ועל ליל סדר אחד
וגם על אחד אלוהינו
אלוהינו אחד.
 
תודה, יקרה


ושאלה:
איך נראה לך הסוף של השיר,
האם הוא לא מאכזב? מקומם?
משאיר טעם רע?
 
נכון, זאת הייתה המטרה, למרות שזה מנוגד

להלל ולשמחה שהמסורת הקנתה ליציאת מצרים,
האמת שהטיוטה של השיר נכתבה כמעט בכתיבה אוטומטית, ללא
צנזורה של ההכרה, אחרת, כנראה לא הייתי מעז לכתוב
כתב פלסתר שכזה...
 
כח האהבה או אהבת הכח?

אכן, ניסוח נהדר של השאלה:
מה קרה שם במצרים ?
ומה שקרה שם במצרים משליך על כל הדורות הבאים.
וההשלכה הזאת כבר מרומזת בחיוב שנמצא באגדה:
ש "כל אדם חייב לראות את עצמו כאילו -הוא- יצא
ממצרים".
 
למעלה